וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזְּמַן מִצְוַת וִדּוּי מִן הַדִּין הוּא קֹדֶם הַתְחָלַת זְמַן הַכַּפָּרָה, דְּהַיְנוּ עִם חֲשֵׁכָה, כְּדֵי שֶׁיִּכְנֹס לַיּוֹם בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יְהֵא שְׁהוּת לַחֲטֹא בֵּין הַוִּדּוּי לְהַתְחָלַת זְמַן הַכַּפָּרָה, אֶלָּא שֶׁחָשׁוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יֶאֱרַע לוֹ דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה וְלֹא יוּכַל לְהִתְוַדּוֹת עִם חֲשֵׁכָה, לְכָךְ תִּקְּנוּ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה בְּמִנְחָה — חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁהוּא עִקַּר זְמַן וִדּוּי מִן הַדִּין, שֶׁמָּא אֵרַע לוֹ דְּבַר עֲבֵרָה אַחַר מִנְחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה עִם חֲשֵׁכָה — חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה בִּתְפִלַּת עַרְבִית וּבְכָל תְּפִלָּה שֶׁל הַיּוֹם, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. מִכָּל מָקוֹם, רָאוּי לְכָל אָדָם לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ כַּסְּבָרָא הַשְּׁנִיָּה, וּכְשֶׁרוֹאֶה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא — יַעֲמֹד וְיִתְוַדֶּה:

כְּשֶׁהַיָּחִיד מִתְוַדֶּה, בֵּין בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בֵּין בְּעַרְבִית שַׁחֲרִית מוּסָף מִנְחָה וּנְעִילָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים — הוּא מִתְוַדֶּה אַחַר שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אֲבָל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר הַוִּדּוּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה. אֲבָל בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים — אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר אֶת הַוִּדּוּי בְּקוֹל רָם, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ הַוִּדּוּי בְּמִנְחָה אֶלָּא מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵינוֹ מַחֲזִיר אֶת הַתְּפִלָּה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי — לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְתַקֵּן שֶׁיַּחֲזֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת הַוִּדּוּי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, שֶׁמּוּעָטִין הֵן שֶׁאֵינָן בְּקִיאִים:

אִם לֹא פֵּרֵט אֶת חֲטָאָיו אֶלָּא אָמַר סְתָם "חָטָאתִי" — יָצָא יְדֵי מִצְוַת וִדּוּי. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה נָכוֹן לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא שֶׁיֹּאמַר "עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, מִפְּנֵי (שעיוה"כ) [שֶׁעַל יְדֵי כֵן] הוּא מִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחֲטָאָיו וּמִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם מֵעֹמֶק לִבּוֹ. וּכְשֶׁהוּא מְפָרֵט חֲטָאָיו — יִתְוַדֶּה בְּלַחַשׁ, שֶׁאִם יִתְוַדֶּה בְּקוֹל רָם — אָסוּר לוֹ לְפָרֵט חֲטָאָיו בָּרַבִּים, לְפִי שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹד הַמָּקוֹם שֶׁמְּגַלֶּה לָרַבִּים שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחֵטְא שֶׁאֵין מְפֻרְסָם, אֲבָל חֵטְא הַמְפֻרְסָם לָרַבִּים — מֻתָּר לְפָרְטוֹ בָּרַבִּים אֲפִלּוּ בְּקוֹל רָם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין חוֹבָה לְפָרְטוֹ בְּקוֹל רָם, אֶלָּא יִפְרְטֶנּוּ בְּלַחַשׁ אִם יִרְצֶה:

וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים "עַל חֵטְא" עַל סֵדֶר א"ב — אֵין זֶה נִקְרָא פּוֹרֵט חֲטָאָיו, הוֹאִיל וְהַכֹּל אוֹמְרִים בְּשָׁוֶה — אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֹסַח תְּפִלָּה, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְאָמְרוֹ בְּקוֹל רָם:

סֵדֶר הַוִּדּוּי בְּ"עַל חֲטָאִים", שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאַחַר כָּךְ אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי, לְפִי שֶׁכָּךְ סְדוּרִים הַקָּרְבָּנוֹת בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, וְאַחַר כָּךְ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדּוּת, וְאַחַר כָּךְ מַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְאַחַר כָּךְ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ כָּרֵת וַעֲרִירִי, וְאַחַר כָּךְ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל הַקַּל קַל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ב:

יֹאמַר לְשׁוֹן כַּפָּרָה לַחֲטָאִים וּלְשׁוֹן מְחִילָה לָעֲווֹנוֹת וּלְשׁוֹן סְלִיחָה לַפְּשָׁעִים, כִּי הַחֵטְא קַל מֵעָווֹן וְעָווֹן קַל מִפֶּשַׁע וְהַכַּפָּרָה גְּדוֹלָה מֵהַמְּחִילָה וְהַמְּחִילָה גְּדוֹלָה מֵהַסְּלִיחָה, לְפִיכָךְ הַחֵטְא הוּא מִתְכַּפֵּר, וְנִמְחָל הֶעָווֹן, וְנִסְלָח הַפֶּשַׁע. וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת מְעֻמָּד, לְפִיכָךְ לֹא יִסְמֹךְ עַל דָּבָר בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִנָּטֵל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו הָיָה נוֹפֵל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ה. וְטוֹב לִשְׁחוֹת בְּעֵת הַוִּדּוּי כְּמוֹ בְּ"מוֹדִים", כְּדֵי לְהִתְוַדּוֹת בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה. וּכְשֶׁמִּתְוַדֶּה — יַכֶּה בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַלֵּב, כְּלוֹמַר אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי הַחֵטְא. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַכּוֹת עַל הֶחָזֶה מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם:

אַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה בִּתְפִלַּת לַחַשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַגִּיעַ לְוִדּוּי — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלַעֲמֹד וּלְהִתְוַדּוֹת עִמּוֹ, וּבְוִדּוּי זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ" — דַּי, וְרַשַּׁאי לֵישֵׁב אַחַר כָּךְ, וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לְדַבֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְוַדֶּה:

עֲווֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְכַּפְּרוּ — אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְפָרְטָן בְּוִדּוּיוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַחוֹזֵר וּפוֹרְטָן — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד", כְּלוֹמַר אֵינִי סָבוּר שֶׁכִּפַּרְתָּ לִי וַהֲרֵי הוּא תָּמִיד כְּאִלּוּ הוּא נֶגְדִּי עוֹמֵד:

אֵין חוֹתְמִין בְּוִדּוּי, בֵּין וִדּוּי שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל מִנְחָה, בֵּין וִדּוּי שֶׁל הַיָּחִיד אַחַר תְּפִלָּתוֹ בִּתְפִלּוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ:

נוֹהֲגִין שֶׁאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לוֹקִין כָּל הַקָּהָל ל"ט מַלְקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְקוֹת מוֹעִיל בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ דַּיָּנִים סְמוּכִין, וְגַם אֵין חַיָּב מַלְקוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הִתְרוּ בּוֹ שֶׁהַבֵּית דִּין מַלְקִין אוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין לִלְקוֹת, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְעוֹד כְּדֵי לְהַכְנִיעַ לְבָבוֹ וְלַהֲכִינָהּ לַעֲבֹד הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה:

וְנָהֲגוּ שֶׁהַנִּלְקֶה אוֹמֵר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקֶה, וְהַמַּלְקֶה אוֹמֵר "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְגוֹ'" ג' פְּעָמִים, שֶׁהֵם ל"ט תֵּבוֹת נֶגֶד ל"ט מַלְקוֹת:

וְנָהֲגוּ לְהַלְקוֹת בִּרְצוּעָה כָּל דְּהוּא, שֶׁאֵין זֶה מַלְקוֹת גָּמוּר שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת רְצוּעָה רְחָבָה טֶפַח:

וְלוֹקְחִין רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, עַל דֶּרֶךְ "יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ". אֲבָל אֵין צָרִיךְ לִקַּח שְׁתֵּי רְצוּעוֹת אַחַת שֶׁל חֲמוֹר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּמַלְקוֹת גָּמוּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין מַלְקוֹת מוֹעִיל בִּזְמַן הַזֶּה:

וְהַנִּלְקֶה לֹא יַעֲמֹד וְלֹא יֵשֵׁב, רַק מֻטֶּה אֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַצָּפוֹן, לְפִי שֶׁעִקַּר חֵטְא הָאָדָם הוּא מֵחֲמַת מָמוֹן, וּכְתִיב "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה", עַל כֵּן יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ רוּחַ לְהוֹדִיעַ שֶׁמִּשָּׁם בָּא לוֹ הַחֵטְא:

יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים הַמַּאֲמִינִים בְּכַפָּרָתוֹ, אֲבָל הַמְבַעֵט בּוֹ וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ מַה מּוֹעִיל לוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה — אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לוֹ: