Text

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 234

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

המוכר דבר איסור ואכלו הלוקח. ובו ד סעיפים

השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים והנשאר מהבשר ביד הלקוחות יקבר ויחזיר להם את הדמים:

וכן השוחט פרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים ומה שלא אכלו יחזיר לו הבשר והוא יחזיר להם הדמים ואם מכרו הלוקחים בשר זה של טריפה לעכו"ם או שהאכילוהו לכלבים יחשבו עם הטבח על דמי הטרפה ויחזיר להם הטבח את המותר וכן דין כל המוכר דבר שאיסור אכילתו מן התורה:

אבל המוכר לחבירו דבר שאיסור אכילתו מדברי סופרים אם היו הפירות קיימים מחזיר הפירות ונוטל דמיו ואם אכלם אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום הגה מכר לו מבהמה שלא נבדקה כראוי הוי כאסורה מדברי סופרים שהרי הבדיקה היא מדברי סופרים (ריב"ש סי' תצ"ט):

Code of Hebrew Law by Chaim N. Denburg, Montreal, 1955

However, one who sells to his friend something that is prohibited to eat from the Rabbis, if they were fruit that existed, he returns the fruit and receives his money. If he ate them, then he ate them and the seller does not return anything to him.

כל איסורי הנאה בין מדברי תורה בין מדברי סופרים מחזיר את הדמים ואין בהם דין מכירה כלל:

Code of Hebrew Law by Chaim N. Denburg, Montreal, 1955

Any prohibition against benefit whether it is from the torah or it is from the Rabbis, he is returned his money and there is no aspect of laws of a sale at all.

Next →