Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 428
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלו הימי' שאין קובעי' בהם המועדי' לא אד"ו ר"ה ולא אג"ו י"ה לא זב"ד פורים לא בד"ו פסח ולא גה"ז עצרת והו"ר לא ג' חנוכ' ולא אג"ו צום אסתר ולא בד"ו צום תמוז ואב. לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר וסימן פל"ג וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת:
These are the days on which the holidays may not fall: Rosh Hashanah not on Sunday, Wednesday or Friday; Yom Kippur - not on Sunday, Tuesday, or Friday; Purim - not on Shabbat, Monday or Wednesday; Pesach - not on Monday, Wednesday or Friday; Atzeret(Shavuot) and Hoshanah Rabbah - not on Tuesday, Thursday or Shabbat; Chanukah - not on Tuesday; Taanit Esther - not on Sunday, Tuesday or Friday; 17th Tammuz and Tisha b'Av - not on Monday, Wednesday and Shabbat; The day on which Purim is always the day of the week as Lag b'Omer, and the sign is P'LaG; and the day on which Chanukah falls will also fall Atzeret(Shavuot).
אלו הימים שהוקבעו בהם ראשי חדשי' ולא בזולתם ניסן אגה"ז אייר בגה"ז סיון אגד"ו תמוז אגה"ו אב בדו"ז אלול אבד"ו תשרי בגה"ז מרחשון גדו"א כסליו א"ב ג"ד ה"ו טבת אבגד"ו שבט בגדה"ז אדר זבד"ו (ובעיבור אדר ראשון בדה"ז ושני בדו"ז):
סימן לקביעת המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף פירוש ביום א' של פסח יהיה לעולם ת"ב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו ביום ב' בו שבועו' וביום ג' בו ר"ה ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה ביום ה' בו צום כיפור ביום ו' בו פורים שעבר:
לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוט' ומצורע במעוברת חוץ מבה"ח מעוברת (וה"ש מעוברת) שקורים אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קוד' עצרת תשעה באב קודם ואתחנן אתם נצבי' קודם ר"ה ולכן כשר"ה ביום ב"ג שיש שתי שבתו' בין ר"ה לסוכו' צריכי' לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ר"ה לצום כפור והאזינו בין צום כפור לסוכו' וסי' ב"ג המלך פת וילך אבל כשר"ה ביום ה"ו אז אין בין ר"ה לסוכו' אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבי' קודם ר"ה וסימן לפשוט' פקדו ופסחו ולמעובר' סגרו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו:
פרשת האזינו מחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה פעם אחת לששת ימי השבוע וסי' הזי"ו ל"ך. האזינו. זכור. ירכיבהו. וירא. לו חכמו. כי אשא אל שמים עד סוף השירה והשביעי קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה: הגה ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד):
קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהם אלא אחד קורא כולם ומתחילין בפסוקי' שלפניהם ומסיים בפסוקי' שלאחריהם אבל קללות שבמשנה תורה יכולים להפסיק בהם ואעפ"כ נהגו שלא להפסיק בהם: (וכן נהגו שלא לקרות א' בשמו לעלות אלא קורין מי שירצה):
ח' פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם:
מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפרענותא ז' דנחמתא תרתי דתיובתא ג' דפורענותא דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו שבע דנחמתא נחמו ותאמר ציון עניה סוערה אנכי רני עקרה קומי אורי שוש אשיש וביום צום גדליה במנחה מפטירין דרשו ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורי' מפטירין לעולם שובה וכשר"ה בב"ג שיש שבת בין י"ה לסוכו' וקורין בו האזינו מפטירין בו וידבר דוד וי"א שכשר"ה בב"ג שוילך בין ר"ה לי"ה מפטירין בו דרשו ובשבת שבין י"ה לסוכו' שקורין האזינו מפטירין שובה: הגה והמנהג כסברא הראשונה ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרשה (טור) כשקורין שתי פרשיות מפטירין באחרונה (מרדכי פרק בני העיר) ובלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת א"מ (מנהגים) ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש ואין דוחין מפניה שום הפטרה הנזכרת כאן ולא של ד' פרשיות ולא של ר"ח או מחר חדש או חנוכה או שירה (מרדכי פרק בני העיר והטור ומנהגים) אבל שאר הפטרות דוחין מפניה וכבר נתבאר לעיל סי' תכ"ה דאין מדלגין מנביא לנביא (וגם נתבאר שם סעיף ב' אם דוחין מפני של ראש חדש אחת מאלו הפטרות שנזכרות כאן):
From the seventeenth of Tamuz onward, there are three "Haftarot of Rebuke," seven "Haftarot of Consolation," and two "Haftarot of Repentance." The Three of Rebuke are "Divre Yirmiya" (Jeremiah 1:1-2:3), "Shim'u Devar Adonai" (Jeremiah 2:4-28), and "Hazon Yeshayahu" (Isaiah 1:1-27). The Seven of Consolation are "Nahamu" (Isaiah 40:1-26), "Vatomer Tsiyon" (Isaiah 49:14-51:3), "Aniya So'ara" (Isaiah 54:11-55:5), "Anokhi" (Isaiah 51:12-52:12), "Roni Akara" (Isaiah 54:1-10), "Kumi Ori" (Isaiah 60:1-22), and "Sos Asis" (Isaiah 61:10-63:9). [The Two of Repentance are:] On the day of Tsom Gedalia at Minha we read "Dirshu" (Isaiah 55:6-56:8), and on the Shabbat between Rosh Hashana and Yom Kippur we always read "Shuva" (Hosea 14:2-10)(Translator's note: often with the addition of Micha 7:18-20, and Ashkenazim add Joel 2:11-27). When Rosh Hashana falls on Monday and Tuesday, which causes there to be a Shabbat between Yom Kippur and Sukkot, we read Ha'azinu and the Maftir is "Vaydaber David" (II Samuel 22:1-51). And some say that when Rosh Hashana falls on Monday and Tuesday, and Vayelekh is between Rosh Hashana and Yom Kippur, we read the Haftara of "Dirshu" then, and on the Shabbat between Yom Kippur and Sukkot we read "Shuva." Gloss: and the custom is in accordance with the first version; and on other weeks of the year the Haftara parallels the Parasha (Tur). When two Parshiyot are read together, the Haftara is the reading for the second one (Mordekhai in Megilla ch. 3), except for Ahare Mot - Kedoshim, when the Haftara is "Halo Kivne Kushiyim" (Amos 9:7-15), i.e., Haftarat Ahare Mot (Sefer Minhagim)(Translator's note: that is the Ashkenazi custom, but Sephardim read "Ve'ata Ben Adam" (Yehezkel 22:1-16) for Ahare Mot.) On the Shabbat of a wedding, the custom is to read the Haftara of "Sos Asis," and none of the special Haftarot mentioned here is trumped by it, including the Four Parshiyot before Pesah; Rosh Hodesh and Mahar Hodesh; and Hanukka and Shira (Mordekhai in Megilla ch. 3, Tur, and Sefer Minhagim). However, all other Haftarot do get trumped by "Sos Asis." It has already been explained above in Siman 425 that we do not skip from one Prophet to another (and it is also explained there that the Haftara of Rosh Hodesh does not trump the special Haftarot mentioned here).