מתחיל לא לנו וגומר עליו את ההלל ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל הגדול שהוא מהודו ליי' עד על נהרות בבל שהם כ"ו כי לעולם חסדו ואח"כ אומר נשמת כל חי וישתבח עד מעולם ועד עולם אתה אל ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ושותהו בהסיבה בלא ברכה תחל' (וכבר נתבאר לעיל סי' תע"ד דאנו נוהגין לברך) ומברך אחריו על הגפן ואם שותהו בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה (וע"ל סי' תע"ב סעיף ז') ומברך לפניו בורא פרי הגפן לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד: הגה וי"א שיש לומר שפוך חמתך וכו' קודם לא לנו (ר"ן פרק ע"פ) ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העכו"ם (מהרי"ב) וכן נוהגים ויכול לגמור הלל אף שלא במקום סעודה (רמב"ם והמגיד פ"ח):

One begins with “It is not upon us” and completes Hallel upon the fourth cup of wine of the Seder, and one does not say “They praise you”, rather one says says after completing the Hallel, the Great Hallel, which is from “Give thanks to the Lord” until “Upon the Babylonian rivers”, which includes “Because the world is His mercy” and then one says “The souls of all life” after that and “And may he be praised” until “From forever and until forever, you are God” and then one says “They praise you” until “Praised king with praisings” and drink the fourth cup of wine while reclining without a pre-consumption blessing, and then one blesses a post-consumption blessing of “Upon the vine” after drinking it. And if one drank the fourth cup of wine without reclining, one needs to drink the fourth cup all over again while reclining and bless “Creator of the fruits of the vine” upon it prior to drinking it, since one’s mind departed from continuing to drink wine.