Sichot HaRan Chapter 52
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
It is written, “The whole earth is filled with His glory” (Isaiah 6:3). God’s glory cries out from all things.
וַאֲפִלּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק גַּם־כֵּן כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צו): "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ", שֶׁאֲפִלּוּ בְּסִפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Even the stories of all nations ring with God’s glory. This is the meaning of the verse, “Let the nations tell of His glory” (Psalms 96:3). It is even reflected in their tales.
כִּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק תָּמִיד וְקוֹרֵא וּמְרַמֵּז לְהָאָדָם שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יְקָרֵב אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.
God’s glory always cries out, calling you to come close to Him. For God, with all His love and mercy, wants you to be close.
וְזֶה: שֶׁהָאָדָם נִתְלַהֵב לִפְעָמִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וּמַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֵשֶׁק גָּדוֹל וּתְפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו, זֶהוּ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
Sometimes in the middle of your prayers you become Enflamed and the words flow from your lips with burning devotion.
כִּי זֶה הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהָאָדָם מִתְלַהֵב בִּתְפִלָּתוֹ זֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת: "הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים י), שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הַתְּהִלָּה וְהַתְּפִלָּה.
At this time, God’s own light is inside you, beckoning you to draw near. This arousal is a spark of God’s own essence. It is written, “He is your praise, He is your God” (Deuteronomy 10:21). God Himself is in your praise and prayer, and at times you pray right in front of God.
וְלִפְעָמִים הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל וְגַם כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּלֵּק וּמִתְרַחֵק ח"ו מִן הָאָדָם, הוּא צָרִיךְ גַּם־כֵּן לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַשְׁלִיךְ הַתְּפִלּוֹת אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ" (תְּהִלִּים נ"ב), שֶׁצָּרִיךְ לִזְרֹק וּלְהַשְׁלִיךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת כְּשֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק וּמִתְרַחֵק מִן הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת: 'זַכָּאָה מָאן דְּיָדַע לְזַרְקָא חִצִּין' וְכוּ' [אשרי מי שיודע לזרוק חיצים] הַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן כא) שֶׁצָּרִיךְ לִזְרֹק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל.
[And sometimes,] when God withdraws and is far off, you must still pray to Him. It is written, “ Throw your burden upon God” (Psalms 55:23). You must literally cast your prayers, throwing them toward God from afar. The Tikkuney Zohar (#21, 61b) states, “Happy is the man who knows how to throw arrows.” These are the prayers that must be cast toward God.