קידוש ליל שבת

לפני הקידוש יש אומרים לשם יחוד, מספר לשון חכמים

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְקַדֵּשׁ אֶת־הַשַּׁבָּת, וּלְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְרַבָּנָן לְקַדֵּשׁ עַל־הַיָּֽיִן, כְּמוֹ שֶׁפֵּֽרְשֽׁוּ רַבּוֹתֵֽינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃ זָכְרֵֽהוּ בִּדְבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עַל־הַיָּֽיִן. לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵֽלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מוּכָנִים לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין עַל־יְדֵי הֲכָנָה בְּסוֹד הַמַּעֲשֶׂה וַהֲכָנָה בְּסוֹד הַדִּבּוּר.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּֽנְנוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּסוֹד הַמַּעֲשֶׂה וּבְסוֹד הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יִסְּדוּ לָֽנוּ עֲבָדֶֽיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּסֵֽדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת, וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ קִדּוּשׁ זֶה עִם קִדּוּשֵׁי בָנֶֽיךָ הַיּֽוֹדְעִֽים וּמְכַוְּנִים כָּהֹֽגֶן. וְיִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה רַבָּה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע רַב לְנַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל־שַׁבְּתוֹת קָדְשֶֽׁךָ, כָּל־יְמֵי חַיֵּֽינוּ, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ, וְיִמָּשֵׁךְ לָֽנוּ וְלִנְשׁוֹתֵֽינוּ וּלְבָנֵֽינוּ וּבְנוֹתֵֽינוּ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל שֶֽׁפַע שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד, וְרַחֲמִים, עַל יְדֵי כ"ב צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵם פְּתוּחִים וּמְרִיקִים שֶֽׁפַע וּבְרָכָה מִבְּרֵיכָה הָעֶלְיוֹנָה מֵרֹאשׁ כָּל־הַכְּתָרִים. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת מְזִיגַת כּוֹס הַיַּֽיִן שֶׁל הַקִּדּוּשׁ בְּמַֽיִם, מַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ, מֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ, וּבִזְכוּת יַעֲקֹב תְּמִימֶֽךָ, אֲשֶׁר מִתֵּק הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, כַּכָּתוּב וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ דְּאַרְמֵי לֵיהּ מַיָּא בְּיֵינָא, כֵּן בְּרַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ יִתְמַתְּקוּ כָּל־הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִין וְגָמְלֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת הַבְּרָכָה שֶׁל קִדּוּשׁ שַׁבָּת עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא, יִתְמַלְּאוּ אוֹתִיּוֹת כּוֹס שֶׁהֵם כָּ"ף וָא"ו סָֽמֶ"ךְ, שֶׁעוֹלִים מִסְפָּר הַבְּרָכָה, וְיִהְיוּ צִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל לָֽנוּ שֶֽׁפַע הַבְּרָכָה מִן הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת־בֵּית עַבְדְּךָ וּמִבִּרְכָֽתְךָֽ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

יש נוהגים לומר נוסך קצרה (כף החיים ס' רע"א ס"ק ס"ג) לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵֽינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ. וְמִצְוַת עֲשֵׂה דְרַבָּנָן לְקַדֵּשׁ עַל־הַיָּֽיִן. וְמִצְוַת סְעוּדָת לֵיל שַׁבָּת. לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵֽלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

יש נוהגים לומר מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃ בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃ נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ׃ גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י ׀ שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֥נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה׃ אַ֤ךְ ׀ ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית־יְ֝הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃

י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃

ואומר המקדש סַבְרִי מָרָנָן, ועונים לְחַיִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:

יכון לקים מצות עשה דאורייתא של הקידוש, ומצוה דרבנן על היין.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְרָֽצָה בָֽנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָֽנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

ישב וישתה