על משכבי בלילות. בצר לי שישבתי אפלה וכו'. דקשה לרש"י מהו על משכבי בלילות בקשתיו אם ישכב על משכבו איך יבקש. לכן פירש בצר לי וכו' כלומר על משכבי משל הוא לישיבם האפלה:

את שאהבה נפשי ראיתם. מה מצאתם בפיו. דק"ל דמשמע דזהו הדברים ששאלו השומרים אם עלה בקשתם שאמרו את שאהבה נפשי בקשתי ומה איכפת להו ומה נפקא מניה אם ראו. לכ"פ מה מצאתם בפיו כלו' אם מחל לי או לא:

אהבת דודי ממני על ידי פתוי והסתה וכו'. מה שמשנה רש"י פירושו פה ולא פירש כמו שפירש לעיל. י"ל דכוונת רש"י דבכל מקום היתה השבועה לפי הענין דלעיל מיירי בדבקות האהבה כמו שאמר ודגלו עלי אהבה אמר השבעתי אתכם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה שביני לדודי לשנותה ולהחליפה כלומר שלא תשנו ותחליפו האהבה הנזכרת אשר השם נשא דגלו עלי יפה מדבר באהבה שיש לישראל על הקב"ה כאמור אחזתיו ולא ארפנו על כן פי' השבעתי אתכם אם תעירו ואם תעוררו אהבת דודי ממנו וכו' נעזבו לשוב מאחריו כי אם אחזתיו ולא אעזבנו. ולכן פירש לעיל והוא חפץ בי ופה פירש בעוד שאהבתו חפץ עלי:

אהל מועד והארון שהיו נושאין במדבר. דק"ל קודם זה אמר מה שאירע במדבר איך יסמוך לזה הנה מטתו. לכ"פ דגם זה מספר מה שהיה במדבר ופירש הנה מטתו אוהל מועד וכו' ואוהל מועד נקרא מטה כדפירש לעיל וכאלו אמר הנה מטתו שהוא המשכן של מלך שהשלום שלו:

לא זז מחבבה עד שקראה אחותי וכו'. מקשים בזה והלא אין דרך המדרגה שיחבב אחותו יותר מבתו ואיך אמר לא זז מחבבה עד שקראה אחותי משמע דחיבב אחוה יותר מבניו וזה אינו כידוע. ויש לומר דאינו מביא ראיה ממעלת החיבוב רק ממעלת השררה והשתררות ע"כ אמר משל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה ביותר ואף שאוהבה ביותר מ"מ האב יש לו מעלה יתרה והשתררות על הבת לא זז מחבבה עד שקראה אחותי ר"ל החיבוב במקומה עומדת כחיבוב הבת והוה כ"כ החיבוב עד שקראה אחותי ר"ל שלא רצה להיות שום מעלה רק יהיו שוה במעלה כדמיון אח ואחות לא זז מחבבה עד שקראה אמי רצה לומר שחיבה יתירה חיבבה עד שהגדילה להיות היא במעלה יתירה ממנו כמעלת האם על הבן: