**או להפריש כו'.**מיהו להפריש תרומה עדיף טפי כדאיתא בב"י בשם הפוסקים ובפסח נוהגות הנשים לומר להפריש תרומה חלה וכ' הב"ח דטועין דבכל השנה יש לברך תרומה חלה וכ"מ בדברי מהרש"ל ומביאו בפרישה ס"ג דבכל השנה יש לומר תרומה חלה ועי' בדרישה סעיף ד':

**ערום.**אע"פ שהוא יושב מפני שערותו בולטת משא"כ באשה. טור:

**רק כשמפרישין הראשונה.**שהרי השניה אינה אלא להיכרא בעלמא כדלעיל סימן שכ"ג:

**מפרישין חלה.**אע"ג שאין תורמין תרומה לכתחלה סימן של"א סל"ב היינו משום דחיישינן שמא יתרמו מן הרעה על היפה אבל בחלה אין בעיסה רעה ויפה שיכוונו להפריש מן הרעה על היפה. רמב"ם:

**וכן משרתת כו'.**והב"ח השיג על הרב בזה דבדברי מהרא"י מפורש דלא התיר לכתחלה במשרתת אפילו רגילה היא ליתן לה רשות אא"כ דאיכא חשש קלקול והיכא דאיכא קלקול ודאי אפילו אשה שאינה משרתת נעשית שלוחה שלא מדעתה ע"ש. ומשמע הא כל שאינה משרתת ואין כאן חשש קלקול אסור להפריש שלא מדעתה אע"פ שהיא מגבלת העיסה והרי היא פועלת בעיסה זו וכדעת ב"י שהשיג על הסמ"ק וכן פסק הב"ח מיהו כתב מכל מקום בדיעבד אם הפריש הגבל בלא רשות וניחא ליה לבעל הבית שהפריש הוי חלה ואין צריך לחזור ולהפריש אבל אחר שאינו גבל אפילו דיעבד לא הוי חלה וצריך לחזור ולהפריש ע"ש:

**אבל אחר צריך כו'.**כלומר אם אחר מפריש להשותפים צריך ליטול רשות מכל בעלי העיסה:

**אע"פ שעדיין לא נתחייב.**משום דמ"מ יש בידו להביא עיסה ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש. תוספות: