Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 378
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**שיאכילוהו משלהם.**כלומר הסעודה ראשונה מצוה שיאכילוהו משלהם אבל בסעודה שניה אין כאן מצוה שהרי יכול לאכול משלו:
**בימי אבלו.**פירוש אע"פ ששניהם אבלים:
**ואשה נשואה כו'.**דכיון שחייב במזונותיה כמשלה דמי:
**אם רצה כו'.**ומשמע דאם רצה האבל להתענות באותו היום מותר וכ"פ הב"ח:
**מותר לאכול.**ביום שני או בלילה שאחר יום ראשון משלו אפילו סעודה ראשונה:
**יש מי שאומר כו'.**הוא המרדכי (ואגודה) שהביא בב"י והיינו מ"ש בפרישה וב"י לא כ' כן ואוסר אף בע"ש והיינו דעתו כאן בש"ע ודלא כהגהת דרישה שכ' ולא ידעתי למה כתב א"א ז"ל וב"י לא כ"כ ע"ש:
**כיון שנקבר כו'.**אבל קודם קבורה אסור בבשר ויין דהוי אונן וכדלעיל סימן שמ"א:
**בביצים כו'.**שאין להם פה כמו אבל שאין לו פה:
**אין לאכול כו'.**דהוי כסעודת מריעות שיש בה שמחה:
**היכא כו'.**כלומר ואפי' במקום שעושים ב' י"ט שהשני עולה למנין ז' וכמו שנתבאר באו"ח סי' תקמ"ח ס"ב ולקמן סי' שנ"ט (סד"א) [סי"ג] דיש להברותו אח"כ דהא לא נדחה דה"ל להברות ביום ז' שהרי שייך ביה אבילותה כיון דעולה למנין ז' קמ"ל דאמרי' בזה ג"כ כיון דנדחה נדחה ואין צריך הבראה:
**אם שמע שמועה בשבת.**צריך עיון דבד"מ ס"ס זה פסק כב"י שכ' בסי' שצ"ג דמברין בשבת וכתב שכן פשט המנהג בכל העולם להברות בשבת ולא נשמע בעולם שום פוצה פה ומצפצף: