Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Barech, Birkat Hamazon
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. אפשר לפרש בחקירת כת הקודמין כי הנה נמצא עוף אחד הניזון מהרוח ואינו צריך שום מזון רק באות נפשה שאפה רוח ובהכי ניזון וא"כ מדוע לא עשה כך לבני אדם רוח אחד להם והכל ברוח או לפחות לעם סגולתו ואז היו פנוים לעבודתו כי על אחת כמה וכמה על פת לחם יפשע גבר ואלו הן חטאות הצבור והיחיד וניחא להו כי ע"י חטא אדה"ר נטמעו ניצוצות הקדושה בדומם צומח חי וע"י הזריעה והקצירה וכיוצא נעשה בירור ונגמר ע"י האכילה ומשם יפרד הפסולת ומרוחניות אשר במאכל נזונת הנשמה ומהטוב הנשאר נעשה גוף האדם. ובזה פירשו המפרשים תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו דאתמוהי מתמה קרא דהלא האכילה היא לברר והגלות לברר ואמאי תרתי וז"ש תתננו כצאן מאכל שאנו אוכלים כצאן והכל לברר וא"כ מה צורך בגוים זריתנו לברר הלא טוב שיבואו כל ניצוצות הקדושה במאכל ולא נצטרך לגלות עכ"ד ובזה נתבאר אצלנו איזה גרגירים כמבואר בספרי הקטן ראש דוד סוף פ' וילך עש"ב. וז"ש נותן לחם לכל בשר שהאלהים עשה שיזונו בלחם ולא תימא שזה היה להטריח לבני אדם לעונש לא כי אלא כי לעול"ם חסדו זה חסד ה' לעולם בכללו לברר ניצוצת הקדושה מדומם צומח חי ולתקן העולם בכללו:
וזה חזיתי לאחד קדוש שנתן טעם נכון למה שהמן היה נבלע באברים כי הנה בלחם יש פסולת וניצוצות הקדושה מעורבין ובאכילה נעשה הברור ונפרד הפסולת והשאר נעשה חלק מהגוף. אמנם המן היה יורד מן השמים ואמרו רז"ל פ' אד"מ אין דבר טמא יורד מן השמים וא"כ הכל קדושה ולכן אין בו פסולת וכלו היה נבלע באברים:
ואגב אמרתי אעלה זכרון צדיק הוא הרב המובהק כמהר"ר יעקב ששון זלה"ה הרב המחבר ס' בני יעקב שפירש בזה כונת הפ' פ' בלק ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור דהנה ידוע דעבודת פעור להתריז בפני הע"ז כמוהם יהיו עושיהם וישראל היו אוכלי המן והיה נבלע באברים ולא אפשר לעשות כמעשיהם דמעלנא אית להו ומפקנא לית להו ואם כן לא מצו לעבוד לפעור כדרך עבודתו לכן הנה אלה רשעים הפקירו בנותיהם וילמדום בת בתחילה הסתה אותו אזבל לאיש ישראל לאכול עמה זבח רשעים תועבה. וכשאכל מזבחי מתים הרי הוא מוכן לכלבים לעבוד עבודת פעור וזש"ה ותקראן לעם וכו' ויאכל וכו' ויצמד לבעל פעור. כי מתוך אכילתם הן בעון עבדו לפעור כפי עבודתו והרי הוא כמבוא"ר:
ויראה לרמוז בפסוק נותן לחם לכל בשר שאותיות שניות הוא שם חת"ך הממונה על הפרנסה. ובזה נתבאר אצלנו מ"ש פ"ק דברכות על האומר תהלה לדוד אילימא דאית ביה פותח את ידיך נימא הלל הגדול דכתיב נותן לחם לכל בשר וכו' ככתוב בקונטריס פתח עינים. ובפ' פותח את ידיך יש לכוין ולדקדק תיבת פות"ח שם רמז מורה דבמזלא תליא והמשכיל יבין דקדוק תיבת פותח וינעם מתוק לחיכו. וכיוצא בזה פירש בס' עמק המלך מש"ה הנני יוסיף על ימיך ועמ"ש בעניותנו בספרי ראש דוד פ' תולדות בס"ד. [אחורי תרעא: בהשמטות הס' עצמו רמזתי מ"ש בס' עמק המלך על פ' הנני יוסיף על ימיך ע"ש והוא רמוז בזהר הקדוש סוף פ' אחרי ע"ש ודו"ק:]
והתקין מחיה ומזון וכו' אפשר לפרש על פי מאמרם ז"ל הובא בס' שתי ידות להרמד"ל ז"ל דף נ"ז ר' ברכיה אמר חמינא חד ב"נ דהוה אתי נפקנא לגביה בדיקנה ליה במקרא וכו' ולא אשכחנא ביה אמינא הוא וכלבא ייכלון כחדא וכו' אמר לי ודאי מארחוי דמארך אתרחקת דאיהו תקין פתורא עד לא ייתי אדם ועד לא יפקד ליה ועד לא יבדוק ליה וכו' ע"ש וז"ש והתקין מהיה ומזון לכל בריותיו אשר ברא נשמותיהם מקודם וכשיבראם בגוף ונפש הכל מתוקן לסעודה לפני ציווי ובדיקה. וחתימה מעין פתיחה ומשביע לכל חי רצון לכל דיקא בין הגון בין שאינו הגון וזהו הזן את הכ"ל: