כי ביום: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ב ח"א בתחילתו. קיצורים והגהות באוה"ת ויקרא-א ע' צח. צט. ויקרא-ג ע' תתכז. ויקרא-ד ע' א'נה. ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א. נאמרה ש' תקס"ב שבת שובה. וביאור ע"ז נדפס בס' דרך מצותיך ח"ב (רפד, א) [כ]. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

כי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.

רבות תולדות פס"ה גבי שני גדי עזים טובים: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שטז-שיז בשם הרבות ”שני גדי עיזים טובי' כו' שהרי גבי שעיר המשתלח אומר יכפר כו'".

אחרי ספ"כ: ”בענין מיתת שני בני אהרן שכשם שיוהכ"פ מכפר כו' כי ביום הזה יכפר" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שיז.

וספכ"א, אמור ס"פ כ"ז: ”בענין שני גדי עזים טובים לך ולבניך, שעל ידיהם מתכפר להם ביוהכ"פ" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה.

שלח לך פי"ו: ע"פ אך הבל בני אדם כו' במאזנים לעלות כל הבלים שישראל עושים כל ימות השנה, במאזנים לעלות מוחל להם הקב"ה בחודש תשרי שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ופי' שם בי"מ שהזכיות עולה במאזנים וירדו העוונות" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שיט.

שה"ש רבה בפסוק כאהלי קדר: ”מתלכלכת וחוזרת ומתכבסת כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יוהכ"פ בא ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' שז. שכ.

ובפסוק אל גנז אגוז: ”מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת כו' כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר" — אוה"ת ויקרא-א ע' שז.

ובפסוק אחות לנו קטנה: ”מה קטן כו' כך ישראל כו' בא יוהכ"פ ומכפר עליהם" — אוה"ת ויקרא-א ע' שח.

וכמ"ש בזהר: נ"ב וכ"ה בסש"ב רפ"ב וש"נ [לקוטי הגהות לתניא ע' ט]. [כ]. ראה ביאור כ"ק אדמו"ר בליקוט פי' לתניא ח"ב פ"א.

הרבה דרכים בחזקת סכנה ח"ו: ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ד (כל הדרך). קה"ר פ"כ, ב (כל הדרכים).

בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יב, ג ”וא"כ למה זה ירדה הנשמה כל כך להתלבש בגוף גשמי בשביל קיום מצות מעשיות ומה יתרון לה בכל עמלה".

כי ה"א אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

טבע האש להסתלק . . ויסודו: השוה תניא רפי"ט.

דבר ה' . . שמים נעשו: תהלים לג, ו.

בעשרה מאמרות: אבות ה, א.

יהי אור . . יהי רקיע: בראשית א, ג-ו.

הלא כה דברי כאש: ירמי' כג, כט.

ומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.

באדם הדבור הוא מיסוד האש: מובא בביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תתפב ושם מציין גם לתו"א בד"ה כי אברהם לא ידענו.

והלב . . יסוד האש: השוה תניא פ"ג.

הבל הלב להב: ועל"ק ר"פ קדושים רפ"ב (כט, ג) ובבמדבר ד"ה וארשתיך רפ"ד (ח, ד) והוא מת"ז תכ"א (מט, ב). וסוף ת"ז מזהר חדש קעו, ב [תז"ח קיז, ב] [כ].

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

לעולם ה' דברך: תהלים קיט, פט. וראה שער היחוה"א רפ"א. אגה"ק סכ"ה (תניא קלח, ב).

במדרש תהלים: על"ק קדושים כט, ד [כ]. בסה"מ אתהלך ע' קה בשם חז"ל. וראה בלקו"ש-כה ע' 331 הערה 29. והנסמן בליקוט פי' לשעהיוה"א שם.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח. וראה ע"ח שער דרושי הנקודות ספ"ו.

וירא פנ"ג גבי וה' פקד את שרה: ”לעולם ה' דברך נצב בשמים הא בארץ לא, אלא מה שאמרת לאברהם בשמים, למועד אשוב אליך כעת חי' כו'" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסו.

תצוה ר"פ ל"ח: ”ע"פ וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש . . הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים, אמר דוד כשם שאתה אמת שנאמר וה' אלקים אמת כך דברך אמת שנאמר לעולם ה' דברך נצב כו' אף דבר שדברת לקדש את אהרן ואת בניו קיים לעולם כו' והקשה בידי משה שם סק"ג מאי קמ"ל מהכ"ת שלא יקיים הקב"ה דבורו ח"ו" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסו.

ותוך פרשה הנ"ל: ”וכי אין דבורו של הקב"ה נצב בארץ אלא בשמים, אמר חזקי' בר חייא מפני שהבטיח הקב"ה דבר בשמים ואחר רד"ו שנים באה ההבטחה שהבטיח הקב"ה את הצדיק כו'" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסז. וראה גם באוה"ת ויקהל ע' ב'ריב.

אמור ר"פ כ"ט: בענין ר"ה. ראה יהל אור ע' תסח.

במדבר פ"ב: ”הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים מפני שהבטיח הקב"ה לאברהם ובאת אותה ההבטחה בשעה שיצאו ממצרים כו', עד לפיכך הוא אומר והי' מספר בנ"י כחול הים הוי לעולם ה' דברך נצב בשמים" — יהל אור ע' תסח.

כל הנק' בשמי: ישעי' מג, ז.

ואין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג.

שיהי' לו דירה בתחתונים: מדרש תנחומא נשא פט"ז.

לאשתעי מילין דהדיוטא: זח"ג קמט, ב. [כ].

פי' מילין דכדי שאינן מערכו: מובא באוה"ת שמות-ז ע' ב'תרצ.

לית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

ומאפס ותהו נחשבו לו: ישעי' מ, יז.

במא"א אות ה' ס"ל: ראה גם בביאה"ז לצ"צ-א ע' רעח.

ובזח"ג תצא דרע"ו ע': מובא באוה"ת מסעי ע' א'שעו.

כל מה שברא הקב"ה: אבות ו, יא.

קדוש . . מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.

אתה הוא קודם שנה"ע: תפלת שחרית (בשינוי לשון). וראה של"ה ג, ב.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ר"י קרי למאני מכבדותא: שבת קיג, א.

וכבוד הוא גימטריא ל"ב: זח"ג לג, א.

מועד — סד"ה ושמתי כדכד: לקו"ת ראה כו, ב.

ב) והנה כלל כל התורה ומצות: מכאן מובא בסה"מ תרל"ה-א ע' סד ואילך.

על ג"ד העולם עומד: אבות א, ב. ראה בארוכה המשך חגה"ש תרנ"א קרוב לסופו.

וכנגד ג' דברים אלו כתיב בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: ”[כאן] פי' שהם ג' בחי' מחודומ"ע שהן בחי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו . . ועיין עוד מענין על שלשה דברים העולם עומד בלקו"ת פ' שלח בד"ה אני אלקיכם אשר אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דרוש השני פ"ד. ובשה"ש בד"ה לבבתני אחותי כלה פ"ג. ובת"א פ' בשלח סד"ה אז ישיר משה ובנ"י" — אוה"ת ויקרא-ד ע' א'נט.

תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה: טור פטדה הל' שבת סרס"ג סק"ה בשם חז"ל. סידור ר"י עמדין סולם בית א-ל ד"ה מחשבה (ו, ב) בשם הראשונים. ישועות משיחו — אברבנאל יב, א. אברבנאל ומדרש שמואל לאבות פ"ב, מי"ג. של"ה רמט, ב. סש"ב פל"ח וש"נ [ל"מ]. [כ].

הקול מעורר הכוונה: ב"י הל' תפלה ססק"א. ראה של"ה פב, ב. שו"ע אדה"ז חאו"ח סס"א, ס"ה. סק"א, ס"ג. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקלח. אוה"ת וארא ע' קעו.

היא במקום הקרבנות: ראה ברכות כו, א.