וברעותא דלבא כנזכר בזהר: ראה ח"ג לט, א. פח, ב. קעז, ב.

סור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

אלקי אברהם: בראשית כח ,יג.

שהוא בחי' מרכבה: ראה ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. זח"ג רנז, ב.

אין מלך בלא עם: עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. ס' החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. הנסמן לעיל יד, ב.

כמ"ש במ"א: ראה תניא ח"ב פ"ז. לקו"ת ראה לב, ב.

בנים למקום: אבות ג, יד.

ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי. הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' שדמ.

כשם שא"א לעולם: תענית ג, ב. נתבאר בארוכה במים רבים תרל"ו פרק קה ואילך. וראה גם באוה"ת בראשית-ג דף תקנז, ב.

בד"ה ויאמר משה אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ב. ושם מבאר כי רוחות הם ו"ק צפון ודרום כו' שהם עיקר העולם שזהו גבול המקום ואם לא הרוחות לא הי' בחי' מקום כלל, כך א"א לעולם בלא ישראל שהרי המשכת אור א"ס להיות מתלבש בבחינת מקום הוא ע"י ישראל שהם הממשיכים, ע"ש.

מחדש בטובו בכי"ט: ברכת יוצר.

וכברייתו של עולם: שבת עז, ב.

זה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

בר"ה נברא העולם: ר"ה י, ב. וראה ר"ן שם טז, א. אגה"ק סי' יד.

התורה שעיקר מצותה בדבור: ראה הל' ת"ת לרבה"ז פ"ב הי"ב. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רכד. שיחת כ"ק אדמו"ר בלקוטי פי' לאגה"ת פ"א ע' סה.

ושננתם לבניך: דברים ו, ז.

והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.

וקיי"ל דהרהור לאו כדיבור . . בהרהור לבד: ברכות כ, ב. שבת קנ, א. טוש"ע הל' ק"ש סימן סב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב ועוד.

ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

סתימא דכ"ס: אדר"ז זח"ב קמב, א. זח"ג רצב, א. ועוד.

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

עקימת שפתיו הוה מעשה: ב"מ צ, ב. סנהדרין סה, ב. כריתות ג, סע"ב. ראה אוה"ת נח תרטז, ב.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

כי זה כל האדם: קהלת יב, יג.

בודקין את החמץ: פסחים ב, א.

ע"פ ובבואה: תו"א צו, ב ”והנה הבירור הוא במחשבה כמו שנראה בחוש בגשמיות שכאשר יפול לאדם איזה ענין הוא חושב ומהרהר בו ואת הטוב יקבל ונקלט במוחו ומחשבתו להיות גומר כך בדעתו שיקום הדבר ויהי' כך בפועל ממש ואת הרע דוחה לחוץ".

רוח אייתי רוח: על"ק ואתחנן יב, ג. [כ].

ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

ע"פ הבאים ישרש: תו"א נג, ד. ראה אוה"ת שמות ע' צד. ע"כ נעתק בסה"מ תרל"ה שם.

אני כברוש רענן: הושע יד, ט.

בכפיפתו — במעשה דיואב: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א. להעיר שבביכלאך (נרשמו להלן ברשימת הכת"י) 223. 239. ליתא ובבוך 400 ניתוסף עה"ג. אבל כנראה הוא השמטת המעתיק כי בבוך 415 שנרשם בראשי העמודים תורת אדמו"ר מהרש"ז שי"ן [שיחי' נצח] וכן בסה"מ תקס"ב הובא כבפנים.

סד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ד.

ובד"ה קדש ישראל: לקו"ת פנחס פ, ב.

צרורה בצרור החיים את ה': ש"א כה, כט.

את זה לעו"ז עשה אלקים: קהלת ז, יד.

כבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.

ואת נפש אויבך יקלענה: ש"א שם.

ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.

בד"ה צו את בנ"י: לקו"ת פנחס עה, ג.

וישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.

ויזעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, יג.

אליך ה' נפשי אשא: שם כה, א.

ועד"ז תקנו לומר בקשת סלח לנו: ראה תו"א צה, ג. לקו"ת ר"ה סב, ד.

כ"א חטאת מה תפעל לו: עפ"י איוב לה, ו.

מי כמוך אב הרחמים: בתפלת מוסף ונעילה ומנחת שבת דעשי"ת.

וכמ"ש בזהר: על"ק פ' עקב טז, ריש ד וש"נ [כ].

וכמ"ש בזהר . . לפניו ית': מובא בסה"מ תרכ"ז ע' רח (ובהוצאת תשנ"ט ע' רפג).

בד"ה תקעו בחדש: לקו"ת ר"ה נג, ד ואילך.

אב הרחמים: ראה לקו"ת ר"ה סב, ד.

דע מאין באת: אבות ג, א.

ומאיגרא רמה: ראה חגיגה ה, ב.

הזדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.

ובמקום שבע"ת: ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א. לקו"ש חי"ד ע' 361.

ושמתיך בנקרת הצור: שמות לג, כב.

מבחי' צור עליון מקור ושרש כל שרשי התהוות: מובא בד"ה החכמה תעוז — תרס"ג ע' קיח. ושם מביא בשם הרמב"ם שמפרש צור דקאי על הבורא ית' ופי' צור הוא שורש כל דבר והתחלתו כו'.

הביטו אל צור חוצבתם: ישעי' נא, א.

ונק' צור כמו למשל צור החלמיש: מובא ביהל אור ע' תקנח.

סד"ה והי' מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ב.

כחן של בע"ת שמגיעים עד בחי' הצור: ראה דרמ"צ מצות וידוי תשובה. וראה לקו"ש ח"ז ע' 25 שציין לתו"א ק, ב בפורים ע"י המס"נ הגיעו לעצמות א"ס ב"ה שלמעלה משם הוי', ע"ש.

ר' אליעזר בן דורדיא שבכה: ע"ז יז, א.

הנה מקום אתי: שמות לג, כא.

הצדיקים שנהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.

השיבנו ה' אליך: איכה ה, כא.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

לא יהי' לך עוד השמש: ישעי' ס, יט.

יכפר עליכם סתם: ולא אמר מי הוא המכפר. ראה ד"ה שובה ישראל תשל"ז (סה"מ מלוקט-ד ע' טו).

תרי"ג מצות: מכות כג, ב.

ז' דרבנן: לקו"ש חכ"א ע' 401.

תרי"ג . . ז' דרבנן . . תר"ך עמודי אור: ראה פרדס ש"ח, פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' שלח.

כי ביום הזה יכפר: מאמר זה משנת תק"ע — ראה רשימת המאמרים שבסה"מ תקס"ט ע' שמב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תפד מאמר זה וביאורו באריכות. קיצור באוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו.

כי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

וראית את אחורי: שמות לג, כג.

יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

ואוהב את יעקב: מלאכי א, ב.

כי מחה אמחה: שמות יז, יד.

כמאן דשדי בתר כתפוי: ראה תניא פכ"ב.

כי פנו אלי ערף: ירמי' ב, כז.

בשמחה ובטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז.

ע"פ שובה ישראל: לקו"ת ש"ש סו, ב. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו מוסיף על ציון זה ”ועמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ב [לקו"ת במדבר יח] בענין פנים בפנים דבר ה'. ועמ"ש בד"ה כי ההרים ימושו פ"א ושם פ"ב [לקו"ת תצא מ, ג] פי' שיש החזרת פב"פ ע"י תומ"צ, וע' בד"ה כי תצא דרוש השני פ"ג [לקו"ת תצא לו, ב] בענין בקשו פני את פניך ה' אבקש" ע"ש.

ישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.

סד"ה כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כד, ב.

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.

מכלל שהמעשה הוא העיקר: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. סה"מ תרכ"ט ע' יט.

הלומד שלא לעשות: ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה. וע' כלה רבתי (פ"ח) דנ"ד ריש ג' [בש"ס ראם]. ירוש' שבת פ"א ה"ב. תנחומא עקב סי' ו. ושם תבא בסוף ויק"ר פל"ה, [ז]. ובירוש' ברכות (פ"א ה"ב). ותי' מוטב לי'[תא] בהציונים ורק בהקדמת הרח"ו ז"ל לס' ע"ח אי' ”מוטב", יעו"ש. [כ].

ובירושלמי: פאה פ"א סוה"א. [כ].

וכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, א.

וכל חפציך לא ישוו בה: שם ג, טו.

בד"ה וידבר אלקים: לקו"ת במדבר טו, ד.

כל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א. וראה לקמן במדבר יג, א. פ' חקת נז, א בהמ"מ. נתבאר בלקו"ש-יח ע' 413.

בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יג, א ואילך.