Sources and References on Likkutei Torah, Achrei Mot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והיו הדברים האלה . . ודברת בם: דברים ו, ו-ז.
כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשה: עפ"י ישעי' סב, ו.
ודברת בם בד"ת כתיב: ברכות כא, א.
אחד שהוא לבדו בשו"א וד"ר: ראה שם יג, ב. טוש"ע או"ח סס"א.
ע"פ שיר השירים: אולי הכוונה ללקו"ת שה"ש א, א ואילך. ראה אוה"ת שה"ש-א ע' טז ואילך.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
דכולא קמי' כלא ממש חשיב: ראה זח"א יא, ב.
בשכמל"ו: פסחים נו, א.
מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.
יחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.
ואהבת את ה"א: דברים ו, ה.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
בד"ה ועשו להם ציצית: סידור שער הציצית ג, ד ואילך.
בפ' תולדות קמ"ב ב'. תרומה קס"ד: בפ' פנחס רמה, ב. וראה ביהל אור עה"פ ע' שצז. ויש לעיין למה ציין דוקא לזהר אלו.
לבושי' כתלג חיוור: דניאל ז, ט.
כי תחלת הויית השלג הוא מן המים: וכ"ה בסידור סג, ב. ובאוה"ת נ"ך-א ע' נו כתב ע"ז: ”מש"ש בסידור דהשלג הוא ממים אם שכ"כ בלקו"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר, אך אינו מוכרח לפמ"ש במשנה רפ"ז דמקוואות שמהשלג יכול לעשות מקוה בתחלה ומהקרח לפ"ד הרמב"ם אינו כן, י"ל זהו לפי שהקרח נתהווה ממים על כן הוא רק מעלין ולא פוסלין, והשלג שאין התהוותו ממים ע"כ עושין ממנו מקוה מיהו שאר פוסקים אין מחלקים ביניהם". מובא בסה"מ תער"ב ח"ב ע' תתקנז.
חכים ולא בחכמה ידיעה: ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה (יז, ב).
חכמה בראש וחכמה בסוף: זח"א כו, ב [וראה עקב טו, ב]. [כ].
שער רישי' כעמר נקא: (המשך הכתוב) דניאל ז, ט.
קווצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא.
תלי תלים של הלכות: עירובין כא, ב. מנחות כט, ב. וערש"י שה"ש סי' ה, יד [טז] עזה"פ. [כ].
שהן המשכות מבחי' שערות . . לא שייך ערך כלל: מובא בד"ה כי תשא תרל"ח סעי' ז.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.
(ועמ"ש מזה ע"פ ויהי מקץ): תו"א לא, ד. בתרל"ח שם מציין גם מלקו"ת שה"ש מ, ב.
סלסלה ותרוממך: משלי ד, ח. קטע מכאן מובא באוה"ת חקת ע' תתכו.
כמארז"ל לא ידעו רבנן: בר"ה כו, ב. [ובר"ח שם]. [כ].
לבחי' שער רישי' . . מקור התורה שהתורה היא רק בחי' לבוש עוטה אור כשלמה: ראה אוה"ת וארא ע' קסג.
ע"פ הנותן שלג כצמר: סידור סג, ד.
מוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.
ולית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).
סד"ה ואשה כי תדור: לקמן פ' מטות פו, ד.
ונתתי מטר ארצכם . . עשב בשדך: דברים יא, יד. טו.
לאהבה את ה"א: שם יא, יג.
ששכינה מדברת . . משה: להעיר מזח"ג רלב, א. שם ז, א. רסה סע"א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פב, ג. מכילתא שמות יח, יט. על"ק בואתחנן ג, ד וש"נ [כ].
שההודאה היא אליו ית': ראה אגה"ק סי' טו.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
אלו ואלו דברי א"ח: עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. ירושלמי ברכות א, ז.
אני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא. ובכ"מ.
המצות . . מצות המלך: ראה תוספתא נגעים פ"ג, ז. ב"ב קנט, א גזירת מלך.
בצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו.
והנה עסק התורה נקרא בצלמינו: וכ"ה בתו"א סח, ב. וראה באוה"ת בראשית-ג דף תקד, א.
חרטומי מצרים: בראשית מא, ח.
חכמה כח מה: זח"ג כח, א. לד, א.
ע"פ בעלי במות ארנון: לקמן חקת סה, ב ואילך.
ישראל שבחו"ל: ע"ז ח, א.
(עמ"ש — סד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, ד.
וראית את השמש: דברים ד, יט.
ממגד תבואות שמש: שם לג, יג.
אין לך עשב מלמטה: ב"ר פ"י, ו. השמטות לזח"א רנא, א. מו"נ ח"ב פ"י.
אלא דקרו לי': מנחות קי, א.
שאין עוד מלבדו: דברים ד, לה.
כבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.
ועשית בגדי קדש: שמות כח, ב.
כך היא דרכה של תורה: אבות ו, ד.
יפה שעה אחת: שם ד, יז.
צעק לבם: איכה ב, יח.
כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.
ולא נבוש: ברכת ק"ש של שחרית.
את השמים . . אני מלא: ירמי' כג, כד.
השמים — בד"ה מנורת זהב: אולי הכוונה לפ' בהעלותך לג, ג.
כי לא יראני האדם וחי: שמות לג, כ.
אבל בשעת מיתתו רואה: ע' ספרא ויקרא (פ"ב), ושם אי' אבל רואים במיתתן, ובילקוט (רמז תלא) ”בשעת מיתתן" וכ"ה במד"ר (ספי"ד) ובמס' כלה רבתי (רפ"ג) אי' בזה"ל ”בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים", יעו"ש. [כ].
את פניך ה' אבקש: תהלים כז, כח.
וכמים הפנים: משלי כז, יט.
וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.
אנת הוא ממלא כל שמהן: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).
ראיתי איש חכם בעיניו: משלי כו, יב (ראית).
לך ה' הממלכה: דברי הימים-א כט, יא.
ביוהכ"פ אסור כו': יומא פ"ח מ"א.
התורה היא שמותיו של הקב"ה: נסמן לעיל כד, ד.
אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.
ממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.
שנתנו לוחות האחרונות ביוהכ"פ . . בצנעה: תנחומא תשא לא.
אנכי ה"א . . לא יהי' לך: שמות כ, ב-ג.
עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.
כי לוחות אחרונות נתנו בצנעה: ראה לקמן פ' מסעי צ, א.
ביאור הדברים בענין לטהר: מאמר דשנת תק"ע. ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ט ע' שמב. ראה סידור סג, ב. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה. ובאוה"ת ויקרא-ד ע' א'נה. ביאור ארוך מאדה"א מיוסד על מאמר זה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תצא.
חיי צער תחי': אבות ו, ד.
שהי"ג ת"ד: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' נז.
הרמ"ז ר"פ אמור . . כתר אריך נחשב מעולם א"ס: ראה גם להלן שה"ש כג, א. אוה"ת פ' נצבים ע' א'רעד.
פע"ח . . פ"א: פ"ב (ספ"ג). ע' [ע"ח] ש' דרושי הצלם דרוש ב' [כללים של חו"ג] כלל ט"ז. [כ].
בע"ח שער א"א פ"ז: בדפוס שקלאוו תק"ס. צ"ל (רפ"ו). [כ]. מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקצא. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקסא.
כמו שלג שתחלת הווייתו ממים: נסמן לעיל כז, א.