מעלה עליו הפסוק כאילו הקריב: מנחות בסופה.

חכמה בראש חכמה בסוף: זח"א כו, ב. זח"ג רלח, סע"א. מובא בדא"ח בכמה מקומות בשם ספר יצירה. ראה סידור שער בהמ"ז קיב, סע"ב. ובכ"מ. נתבאר במאמרי אדה"א ויקרא-ב ס"ע תצה.

למים בחי' חכמה: ראה פרדס שער ערכי הכינויים בערכו.

משליך קרחו . . ישב רוחו . . מגיד דבריו ליעקב: תהלים קמז, יז-יט.

מגבורות גשמים: תענית בתחלתה.

גשמים . . התחלקות . . מבול: ראה ב"ב טז, א.

מים יורדים מגבוה לנמוך: תענית ז, א. [כ].

ע"פ הנותן שלג כצמר: בסידור עם דא"ח סג, ב. סה"מ תקס"ז ע' קכח.

וכל עסק רשב"י: ראה לקו"ש ח"ז ע' 343 בהע' התנא הגדול. אגה"ק סכ"ו קמג, א.

וכל עסק הרשב"י הי' בנגלה: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 328.

כ"ד קושיות וכ"ד פירוקים: שבת לג, ב.

וגם — בכל פרק: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, א. לכאורה, כמה פרקים ישנם שלא נזכר בהם — אלא הכוונה לאו דוקא במשנה, כ"א גם בתוספתא וגמרא. ומה שלא נזכר ר"ש בכל פרק שבמס' תמיד מדות קנים, אין למדים מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהם חוץ. ואם יחסרון מפרקי הש"ס פרקים אחדים — בכ"ז ראית הלקו"ת חזקה היא.

ועוד: בלקו"ת מדבר עד"ז שעסק ר"ש בנגלה בקושיות ופירוקים כו' ומס' הנ"ל אין ענינם הלכות, כי אם מדות בנ"א וכיו"ב, שלכן לכמה מפרשים אין אבות נכנסת במנין סמ"ך מסכתות הש"ס. וכן תמיד ומדות — אינם אלא סיפור כו' וכמ"ש בהקדמת פיה"מ. (ועפ"ז מתורץ ג"כ שלא יחלוק הסמ"ג שמונה ס"ג מס' על שהש"ר (ו, ט) שמונה ס' מס' של הלכות). ומה שמוסיף שנזכר ר"ש ואפילו ”בכלים ובנגעים ובעוקצין" — במה נשתנו מס' אלו, אשר, לכאורה, בהם לא הי' צ"ל נזכר ר"ש, ומחדש דאפילו בהם נזכר. י"ל דהחידוש בכלים הוא, כי היא כבר היתה סדורה מקודם לזמן ר' יוסי בן דורו של ר' שמעון, וכדמוכח מדברי ר"י (סוף כלים): אשריך כלים כו'. ונגעים (והראשון דל' המורגל בש"ס ”נגעים ואהלות" נקט. וגם לאהלות כוונתו, ואטו כי רוכלא ליזל וליחשוב) — שהוא לימוד קשה ביותר. וכדמשמע בב"מ (נט, א). ועייג"כ חגיגה (יא, א. יד, א) סנה' (פז, א). ובעוקצין — מסכת שלימודה אינו מצוי. וכדמשמע בהוריות (יג, ב). ועייג"כ ברכות (כ, א). ועצ"ע בכ"ז (ממכתב כ"ק אדמו"ר).

והי' פטור מן התפלה: שבת יא, א.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

כי שמש ומגן ה"א: שם פד, יב.

בד"ה יונתי בחגוי: לקו"ת שה"ש יז, ב. בלקו"ת שם מציין גם לשני המקומות שבתו"א דלקמן, אבל מקודם מוסיף ”ועמ"ש בד"ה תקעו בחדש שופר [לקו"ת ר"ה נג, ד] מענין ה' מלך גאות לבש כו' שבחי' מלכות נקרא לבוש ושההמשכה להיות מלך העולם הוא ע"י המצות כו' וע' מזה בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע גבי עושי דברו כו'".

יונתי — סד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ד.

ובד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, ג.

שהמצות הן מבחי' גולגלתא: זח"ג קכט, א.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

באגה"ק בד"ה איהו וחיוהי: סי' כ דף קלא, א.

בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה צח, ד.

אם כבנים אם כעבדים: פיוט היום הרת במוסף דר"ה.

הקנאה והתאוה והכבוד: אבות פ"ד, מכ"א.

וכבוד חכמים ינחלו: משלי סוס"י ג. [כ].

מפני שיבה תקום: ויקרא יט, לב.

אמרז"ל מי שיש בו גסות הרוח: סוטה ד, ב. [כ].

אם למחר מתפלל . . הרי הרע עצמו מתהפך לטוב: במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקיא מקשה ”איך יוכל להיות ההתהפכות בשני אופנים הפכיים, כי אחר שנתהפך הטוב לרע איך יוכל אח"כ להתהפך הרע לטוב, וכן להיפך אחר שהתפלל בכח האכילה ההיא איך יזין לו המאכל", ומפרש ”משום דפנימי' הטוב כשגובר ונכלל בו בחי' חיצוניות הרע ומתהפך כולו לטוב וכשחיצוניות הרע גובר יכלל בו בחי' הפנימיות ונעשה כולו רע . . כשמתברר ונופל החלק הרע ונבדל בפ"ע וחלק הטוב [הוא] בפ"ע" ע"ש.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

כי תעביר ממשלת זדון: תפלת ימים נוראים.

יוהכ"פ עליית המל': פע"ח שער יוה"כ ספ"א. לקמן שבת שובה סה, ד. מאמרי אדהאמ"צ דברים-ג ע' א'קה. ועוד.

ביוהכ"פ רק ששה: מגילה פ"ג מ"א. פוסקים בהל' יו"כ.

בחי' שביעית עלתה למעלה: ראה לקמן פ' מסעי צ, ג. וראה אוה"ת פ' אחרי ע' פט.

ביאור . . כי ביום הזה יכפר: מאמר משנת תק"ע — ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ט ע' שמג. במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקטו שמיוסד על זה המאמר.

שעבודת יוהכ"פ בבגדי לבן: יומא לב, ב. ועוד.

כתנת בד קדש: ויקרא טז, ד.

כמו חטים ודגן: ההפרש מבואר בביאה"ז להצ"צ-א ע' רצד.

שנמשך מעולם האחדות: ראה לקו"ש-טו ע' 25 הערה 43.

ענין קרבן קין: ראה לקו"ש חט"ו ע' 25.

ויבא קין מפרי האדמה: בראשית ד, ג. ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' רצה. אוה"ת נ"ך-ב ע' א'מג. שה"ש-א ע' קסב.

וארז"ל זרע פשתן הי': בלקו"ש חט"ו ע' 20 מציין: תיב"ע עה"פ. פדר"א, פכ"א. תנחומא בראשית ט. זח"ג פז, רע"א. ת"ז תנ"ט (קיב, א). וברא"ם [ועד"ז בתוד"ה הא בכובא ב"מ כה, א. תוס' רבינו פרץ תוס' הרא"ש ושטמ"ק שם] הביאו בשם הב"ר, אבל בב"ר לפנינו (פכ"ב, ה) ליתא. וראה יפה תואר שם.

ולכן הי' הכה"ג צ"ל לבוש: מכאן מובא באוה"ת סוכות ע' א'תשיז.

בעבודת היום: במאמרי אדה"א דברים-ג ע' א'קלט מבאר מעשה הקטרת בבגדי לבן. עטרת ראש לז, ב.

ונסלח גו': במדבר טו, כו. באוה"ת סוכות ע' א'תשיז מוסיף ”שמשם הוא מקור הסליחה, ואז צ"ל מלובש בבגדי בד דוקא שהם באים ונמשכים משם".

הוי' בדד ינחנו: דברים לב, יב.

סד"ה וארא אל אברהם: תו"א נו, א.

מ"ש במ"א גבי עד הגל: אולי הכוונה לסידור דף דש, ד דשם מבאר ענין לבן העליון. וד"ה זה מצויין גם באוה"ת נ"ך-ב ע' א'מג ושם הכוונה להדרוש שבסידור.

משא"כ שאר הגוונים שהם צבע שצובעים בו אדום ירוק: ”יש דברים שנולדו בגוון אדום או ירוק כמו חוט השני שנתהווה בגוון אדום או הדם שהוויתו במראה אדום או הזהב שהוויתו במראה ירוק, וגם אם יחתוך אותו לחלקים קטנים ביותר ימצא בכולן גוון האדום או הירוק להיותן טבעיים בתחלת הוויתן ותולדותן וא"כ לכאורה אין הפרש כלל בין מראה אדום למראה לבן בזה, אך מ"מ יש הפרש גדול כי הגם שהאדמימות של הדם נולד עם הדם מתחלת הוויתו, מ"מ אין האדמימות עיקר מהות עצם הדם רק שנולד עמו יחד, אבל הוא דבר נוסף על עצמו, וגם שנכנס בתוך כל חלקי הקטנים בטבע התולדה מ"מ הוא דבר נוסף על כל החלקים . . משא"כ מראה צמר כבש לבן אינו נק' מראה וגוון להיות נוסף על עצם הצמר . . כי הלבנונית אינו דבר בפ"ע" — מאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקטו. וראה גם סה"מ תקס"ג-ב ע' תקלג. סה"מ תרס"ו ע' שעג ואילך. וראה בארוכה בעטרת ראש שער יוהכ"פ ע' 64 ושם מבאר שבמראה אדום יש כמה רבוי מזיגות הרכבות שנוטים למראה אחרת כמו מראה הזהב שהוא אדום ונוטה לירוק וכו', אבל במראה לבן לא ימצא בו הרכבות שינוי אופנים ע"ש.

גוון לבן שהוא עצמי: ראה תו"א כד, ב. אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשיז. לקו"ש ח"ט ע' 17.

ויתגלה עצם הלבנונית: באוה"ת סוכות ע' א'תשיז נוסף ביאור ”שיש בו מכבר ע"י שמסירים את דבר המחשיך ע"י כיבוס וזריחת החמה כידוע".

לאו מכל מדות אלין: ת"ז בהקדמה.

בלי מה בלי מהות: ספר יצירה פ"א מ"ב.

שהאור מעין המאור . . כנודע: ראה אגה"ק סי' כ.

וכלים מכלים שונים: אסתר א, ז.

ע"פ אם בחקתי תלכו: לקמן בחוקתי מה, א ואילך.

דלכאורה זהו קרוב להפרש המבואר כאן: ראה בד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח (סה"מ מלוקט-ד ע' ריח) הערה 20.

טפה זו מה תהא עלי': נדה טז, ב.

ועי' בלקו"ת פ' ויחי: להאריז"ל. בטעמי המצות שם.

ולכן לענין אבל . . לבנים בלבד: ”ולכן באבל אסור גיהוץ רק בבגדים לבנים שע"י הגיהוץ נתגלה עצם המראה הלובן מהעלם אל הגילוי, משא"כ בשאר צבעים אין איסור הגיהוץ כי הם רק גוונים ולא עצם כמו גוון לבן" — אוה"ת שה"ש-א ע' קסב.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א ועוד.

ע"ח שכ"ב ספ"ו: צ"ל ספ"א לפננו שכ"ג. [כ].

הנסתרות לה': דברים כח, כט.

הנסתרות דהיינו י"ה: ע"ל ר"פ פקודי רפ"ב (ג, ב) וש"נ [כ].

ואע"פ שהדיקנא היא נמשכה ממו"ס: במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תפו מבאר הקושיא ”הלא בחי' הדיקנא גבוה למעלה מבחי' ה' אלקינו ואיך יהי' בחי' לבוש להם". וראה שם ע' תקיט הקושיא בארוכה.

הלבוש — עד"מ האותיות המלבישים את השכל: ראה ד"ה וספרתם תרס"ו ע' רטז דכאן משמע שגם האורות הן ע"י פרסא ושם מפרש באופן אחר, ע"ש. קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' י.

בשם הפע"ח: ע' ש' הסליחות (פ"ה). [כ].

דלא קאים אינש אדעתי' דרבי': ע"ז ה, ב. ראה לקו"ש ח"ח ע' 337.

וידבר שלשת אלפים משל: מ"א ה, יב.

משל — בד"ה הנה אברם: תו"א יא, ג.

ר"פ לך לך: תו"א יא, ג.

ובד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ד.

ובפ' מקץ: תו"א מג, ב.

אחר עשרים שנה לפי שאז מאירים המוחין דגדלות: ראה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקכד למה לא יצמחו גם בנער בן י"ב וי"ג שנה אם מוח חכמתו רבה.

ולמכור בנכסי אביו: ב"ב קנו, א.

שיהי' — וכמ"ש במ"א: על"ק ח' במדבר ב, א. [כ]. ראה לקמן פ' מסעי צב, ד.

הסריס אין לו זקן: יבמות פ, ב. ראה אוה"ת בראשית-ה דף תתעט, ב ואילך בענין שאינו מוליד.

נשים שדעתן קלות: שבת לג, ב. קידושין פ, ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 149 הערה 14.