מי מנה: המאמר הוא משנת תקס"ג. הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תר. נוסח א' הוא מהר"מ בן אדה"ז. באוה"ת בלק ע' תתקפו נדפסו הגהות על הביאור דלהלן סח, ג — בכותרת: הגהות לד"ה מי מנה.

מי מנה עפר יעקב: במדבר כג, י.

פ' בלק: כ, טז.

בגמרא ספ"ג דנדה . . רבות ויגש . . ובקהלת רבה: נעתקו באוה"ת פ' בלק ע' תקכה ואילך.

בשהש"ר ס"פ כתפוח: ב, יב.

ובפסוק אחת היא: ו, טו.

ובפסוק אל גנת: ו, יז.

בקה"ר בפסוק כל הנחלים: א, יח.

ולכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא: תו"א צה, ב.

אף הוא לשון ריבוי: ראה לקו"ש-יז ע' 203.

והנה יש עוד בחינה רביעית: ראה לקו"ש-יז ע' 204.

היתה נהנית מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, נח.

ואין לו דמות הגוף: תפלת יגדל. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת א, ז.

בעשרה מאמרות נברא העולם: אבות רפ"ה.

במאמר אחד יכול להבראות: אבות רפ"ה.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

ע' בזח"ג מ"ז ב': נתבאר בארוכה באוה"ת להצ"צ כרך-ב ע' תתפא ואילך.

ברוך אומר ועושה: ברכת ברוך שאמר.

אלף אלפים . . היש מספר לגדודיו: דניאל ז, י. איוב כה, ג. ראה חגיגה יג, ב.

ברכו ה' מלאכיו: תהלים קג, כ.

מוצא פי ה': דברים ח, ג.

ויקרא האדם שמות: בראשית ב, כ. קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' סג.

עלמין סתימין דלא אתגליין: הקדמת ת"ז יז, א.

אין לך עשב מלמטה: ב"ר י, [ו]. וע"ל בפ' במדבר ד"ה [ביאור על הדרוש] וספרתם רפ"ב (יא, ג). [כ]. וראה הנסמן לעיל פ' צו טז, ג. ולקמן פ' מטות פג, ג.

כי גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ד.

בד"ה כה תברכו: לקו"ת נשא כו, ב.

פני ארי' פני שור פני נשר: יחזקאל א, י.

עזר הוא בחי' שם: ראה המשך תער"ב-א סעי' כד.

באדה"ר היו כלולים ששים רבוא נשמות: ראה ש' המצות פ' תצא. ש' הגלגולים, הקדמה ו, ז, יב. ש' הפסוקים פ' בראשית, דרוש ג'. ומציינים שם לתנחומא ושמו"ר פ"מ, ג.

מהו תוספות העילוי להנשמה בעוה"ז: בענין זה ראה גם אוה"ת בראשית כרך-ז דף תתשפ, ב.

יחד לבבי ליראה שמך: תהלים פו, יא. ראה יהל אור עה"פ ע' שה.

ויחד לבבנו . . ויש בזה ב' בחינות: בד"ה תפלה לדוד תשמ"ז (מהנחה בלתי מוגה) נתבאר, דענין יחוד ב' עבודות אלו הם יחוד הוי' אלקים, דמזה מובן שענין הוי' אלקים המדובר כאן הוא בדרגא נעלית יותר מהמבואר בלקו"ת בד"ה וידעת היום [ואתחנן ז, ד] דהתם ב' הלבבות הם יצ"ט והיצה"ר, ולכן שם אלקים קאי על בחי' ההעלם דספי' המלכות, אמנם כאן הרי ב' הלבבות הם דרגות בקדושה, ולכן מבאר דענין הוי' ואלקים הם ע"ק וז"א. ע"ש. בתשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר סי' כ סעיף ד בדיוק תי' ”בזה". וראה ספר הערכים-חב"ד בערך אהבת ה' — רעותא דלבא כרך-א במילואים ע' תשמה הערה 2. ראה לקמן פ' האזינו עד, א.

עבודת מתנה אתן את כהונתכם: במדבר יח, ז.

סד"ה וידבר במדבר סיני: לקו"ת במדבר ג, ב.

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.

את זלעו"ז עשה אלקים: קהלת ז, יד.

ולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.

בינונים זה וזה שופטן: ברכות סא, ב.

ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

בבנ"י עם קרובו: ראה תהלים קמח, יד.

כי עם קשה עורף הוא: שמות לד, ט.

ואינו אלא לשבחו: ועל"ק בהאזינו עג, רע"ב. [כ].

סד"ה להבין ענין הברכות: תו"א ז, ב.

בטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

בסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

והיינו ע"י המצות: ראה אוה"ת וישב כרך-ה דף תתצ, ב.

ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לו, ב.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

בד"ה כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כג, א.

ובד"ה אתם נצבים: לקו"ת נצבים מד, ג.

דלית מחשבה תפיסא בי' כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כד אתכפיא סט"א: ראה זח"ב קכח, ב.

ורמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל (עד, א).

יפה שעה א': אבות ד, יז.

ע"פ זכור את יום השבת: תו"א עא, א.

ע"פ וישב יעקב: תו"א כו, ד ואילך.

והי' מספר בנ"י כחול הים: הושע ב, א.