בזח"ב (דרכ"ה סע"ב): הלשון נעתק באוה"ת ויקרא-א ע' קכט.

שאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.

ואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.

קשוט עצמך תחלה: ב"מ קז, ב. סנהדרין יח, א.

סמוך לפלטין שלך לא כבשת: ספרי עקב נא (לא הורשת).

וכנז' בע"ח שתחלה מתברר: שי"ב, פ"א.

ומורי המגיד נ"ע: אור תורה להה"מ פ' ויצא (הוצאת קהת יד, א). סה"מ תקס"ב-ב ע' תקמט. אוה"ת וארא ע' קכא. ואתחנן ע' קיח. פלח הרמון שמות ע' מח.

כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח: ת"ז ת"ע (קלה, ב).

מפני שהכתר הוא למעלה מכל הע"ס: ראה המשך תער"ב-א סעי' רפא.

ובמ"א נת': ראה אוה"ת בראשית כרך-ג דף תתקסז, ב. אוה"ת פ' בלק ע' תתקסד. פ' ואתחנן ע' רפה. ובכ"מ.

כתר לי זעיר: איוב לו, ב.

סייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

וסד"ה מים רבים: תו"א י, ב.

דקרו לי' אלקא דאלקא: סוף מנחות.

ראיתי איש חכם בעיניו: משלי כו, יב.

בלקו"ת פ' בראשית: להאריז"ל. נזכר גם לעיל פ' שלח מא, א ובמ"מ לשם.

ועץ הדעת טו"ר: בראשית ב, ט.

בביאור ע"פ וידבר משה: לקמן פ' מטות פב, ג.

בביאור ע"פ כי עמך מקו"ח: תו"א לה, ג.

ועמ"ש ע"פ מי יתנך: תו"א פ, ד.

ובד"ה ואלה המשפטים: תו"א עד, ג.

ובביאור ע"פ אדם כי יקריב: לקו"ת ויקרא ג, ד.

וא"כ יש בהם ג"כ בחי' תערובות טו"ר: ראה אגה"ק סי' יב (קיח, ב) ובביאה"ז לצ"צ כרך-ב ע' תתקעד. המשך תער"ב-ב פרק שצא. כרך-ג ע' א'תסו. ראה גם סה"מ תרס"ו ע' קלג.

כי הוא חייך: דברים ל, כ.

וזהו שארז"ל: ברכות סא, ב. [כ].

ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו: תו"א ה, ג.

דדוקא בבחי' דעת התחתון שהוא דעת המושג: מובא בסה"מ פר"ת ע' סה. וראה שם ע' סח. סה"מ עזר"ת ע' ריז. סה"מ תרס"ו ע' קלג. סה"מ תר"ס ע' צב.

לקמן בפ' פינחס (הוא לקמן בשה"ש): ראה ג"כ להלן פינחס עט, סע"ד שו"ה כח. מסעי צה, ב שו"ה לכך.

שמעורב טו"ר: לכאורה זה נגד מ"ש בתניא [פרק לז] שהנשמה עצמה א"צ תיקון ולא ירדה רק לברר בירורי נוגה. — אוה"ת בלק ע' תתקפז. ראה אוה"ת וישב רעג, א ”ור"ל ע"ד והנה אופן אחד למטה בארץ ות"י מלרע, ע' בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי בסופו", עכ"ל.

בביאור ע"פ לבבתני: לקמן שה"ש ל, א.

ובפ' מטות בביאור ע"פ החלצו: פז, ג.

ובד"ה ויקהל משה: תו"א פח, א.

בד"ה וספרתם לכם: ראה לעיל פ' במדבר יא, ג.

פ' שלח ע"פ מקושש עצים: לעיל מב, א.

בביאור ע"פ צו את בנ"י: לקמן פ' פנחס עו, ד ואילך.

באג"ה בד"ה למה נסמכה: סי' כח. וראה גם לעיל דף ס, ג.

מחשבה — וכנזכר בזהר: ועל"ק ואתחנן רפ"ב. וש"נ. [כ].

ולכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז. וראה להלן פנחס פ, ד.

שלשם דוקא נמשך בחי' כתר עליון: ראה לעיל פ' בהעלותך לו, א.

ומל' דאצי' . . כתר עליון: מובא באוה"ת ואתחנן ע' פד.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

ג' פתחו באף: ”כלשונו הק' והטהור מצאתי בלקח טוב (פסק"ז) בראשית (רס"י ג) ד"ה אף כי אמר אלקים. וקחשיב שם נחש, שר האופים, המן. וכ"ה במדרש אגדה (בראשית הנ"ל) הל' ג' פתחו באף. ושם בלקח טוב הנ"ל מסיים בסיומו לבסוף בד' וקחשיב גם [עדת] קרח. וכ"כ להדיא (בפ' וישב סי' מ, טז) ד' פתחו באף. וכ"כ המדרש אגדה סו"פ וישב ד' פתחו כו' ובב"ר (פי"ט סי' ב) ובאסת"ר (פ"ט, ג) ובילקוט בראשית (ר' כו) ושם באסתר (ה) ושם ב"ר (פפ"ח סי' ו) ובלקח טוב על אסתר כל אלו חושבים ד' ולא ג' — ע"ל האזינו (עז, ב)". [כ].

וע' במאו"א ערך אף באות א' סעיף ק"ז: ”אף נק' המל' י"ה אדנ"י ע"ה גי' אף ואף . . וב' נקבי החוטם ב' נוקבין לאה ורחל". ובאוה"ת ויקרא-א ע' ריב מציין ”ובי"נ שם ואף לאה גם רחל וצ"ל משום דלאה היא דינין כמו שהקפידא מתגלית באותיות המחשבה יותר מהדבור" ע"ש. וביהל אור ע' תרכז ”אף נק' המלכות כו'".

ובמק"מ בחקתי קט"ו ב': ”ושיעור הכתוב ואף שהוא זעיר כמד"א אף אני, וגם זאת שהיא המל' כולם הם עמכם בגלות וז"ש בהיותם בארץ כו' בהיותם כולא כחדא עכ"ל, ולפי הנז"ל דגם מורה על ז"א א"כ ואף בא לרבות או"א ואריך כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' ריג.

ובמדרש איכה . . לקו באף ומתנחמים באף כו': מובא גם באוה"ת ויקרא-א ע' ריב ”באף לקו שנאמר אף אני אלך עמם בקרי ומתנחמים באף שנאמר ואף גם זאת".

שמות (י"ד א'): ”פי' ענין ואף גם זאת בהיותם כו' שהוא ע"ד ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' ריג.

ברבות בקהלת ע"פ אף חכמתי: ב, ט בשינוי לשון. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ב.

בפ' אמור בדף צ"ה ע"ב: ראה גם באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'סז. מטות ע' א'שה.

בפי' המשניות להרמב"ם ספ"ה דאבות: ראה לעיל פ' ויקרא ה, ד.

כמראה הקשת: יחזקאל א, כח.

ועיין מענין כמראה הקשת כו' בגמרא . . פי' המק"מ: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' שצט. אוה"ת בראשית-א דף עא, א.

ובד"ה כי תצא: לקו"ת פ' תצא לו, ב.

ובת"ז בהקדמה (ד"ו סע"א): הלשון נעתק באוה"ת בראשית-א דף קלב, ב. וראה גם באוה"ת נ"ך-א ע' שצט.

וכ"כ בפרדס ערך נוגה: ראה אוה"ת בראשית-א דף קלב, ב. שם כרך-ג דף תרנב, ב.

וברבות בראשית פי"א ובפי"ב: ”דקאי על אור שנברא ביום ראשון שגנזו לצדיקים לע"ל וכ"ה שם פ' י"ב" — אוה"ת נ"ך-א ע' תקסב.

זח"ג נשא (קכ"ט א'): ראה אוה"ת בראשית-א דף קלב, ב. כרך-ג דף תרנב, ב.

האזינו (רפ"ח ב'): ”וארח צדיקים כו' וזהו בחי' אז תתענג על ה'" — אוה"ת נ"ך-א ע' תקסב.

וע' במאו"א אות א' סעיף קכ"ב קכ"ג: נתבאר באוה"ת נ"ך-א ע' תכב ואילך.