וז"ש בס"י: פ"א מ"ז. ראה לעיל פ' נשא כה, א.

כאן כשישראל עושין רצונו של מקום: יומא כב, ב. ראה אוה"ת שמות כרך-ח ע' תתצה.

וזהו שארז"ל: ב"ב ט, ב [ב].

בס"י שאדון יחיד ואין שני לו: פ"א מ"ז (שם: ואין לו שני). ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' עז.

כנז' בזהר דפלגא גופא לא איקרי אחד: זח"ג ז, ב.

והיו לבשר אחד: בראשית ב, כד.

בד"ה וארא אל אברהם: תו"א נה, ב. אוה"ת שמות כרך-ח ד"ה וארא סעי' ה ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' תכט ואילך.

בביאור ע"פ כי אתה נרי: תו"א פ' מקץ.

אחד הי' אברהם: יחזקאל לג, כד.

שאין עוד מלבדו: דברים ד, לה. ו, ב.

ובמא"א אות ע' סק"ד: צ"ל סכ"ד.

עפרות זהב: איוב כח, ו.

והי' אור הלבנה: ישעי' ל, כו.

ואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.

איהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

מ"ש בזהר בהעלותך (דקנ"ב סע"א): הלשון הובא לעיל פ' ויקרא ג, ב. וראה גם לקמן פ' ראה כג, ב.

שהסולם היו לו ד' מדרי': ראה מו"נ ח"ב, פ"י בשם תנחומא.

לא הביט און ביעקב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ד ע' קעד. וראה סה"מ תקס"ג-ב ע' תשצט. מאמר זה בשינויים ובתוס' הגהות וקיצורים — באוה"ת בלק ע' תתקצו. א'יג. קיצורים שם ע' א'יד. א'טו. ביאור שם ע' א'יט. כרך-ו ע' א'תתקג. המאמר בארוכה במאמרי אדה"א במדבר כרך ד' ע' א'תקיז.

לא הביט און ביעקב: במדבר כג, כא.

הנה יש ב' בחי' ומדרגות: מובא במים רבים תרל"ו סעי' פו.

ובפ' וישלח קע"ד א': ראה לעיל פ' שלח נא, ב.

בחי' עבד ובחי' בן: ראה המשך תרס"ו ע' רכה. שח. ובכ"מ.

שמע אלי יעקב עבדי: ישעי' מד, א ושם כתיב ועתה שמע יעקב עבדי. [כ].

בני בכורי ישראל: שמות ד, כב.

מה שמצינו לשון עבודה . . ואיך שייך לומר כן לגבי הקב"ה: ראה גם סה"מ תקס"ב ח"א ע' רסב. ס' מאמרי אדה"ז-ענינים ע' רמה. אוה"ת שמות-ז ע' ב'תקלט. משפטים ע' א'רכ. ואתחנן ע' שפח. אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רח ואילך וע' ריג.

ועבדתם את ה"א: שמות כג, כה.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

ולעבדו בכל לבבכם: שם יא, יג. במים רבים שם נוסף: וארז"ל איזהו עבודה שבלב זו תפלה [תענית ב, א].

עבדו את ה': תהלים ק, ב.

והנה לשון עבודה: ראה באוה"ת שה"ש ע' תפט ושם מציין לתו"א יב, א.

שהוא ית' שלימו דכולהו: ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ממך הכל: דה"א כט, יד.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

נתאוה הקב"ה להיות לו: ראה תנחומא נשא, טז. במד"ר יג, ו. ל' ב"ר (פ"ג סי' יב [ט]) נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. וע' ב"ר (פי"ט סי"ג [ז]) עיקר שכינה בתחתונים ובבמד"ר (פי"ג סי' ד [ב]) — עיי"ש הלשון נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים במדב"ר פי"ג סי' ח [ו] ובפסיקתא רבתי סי' ז'). וע"ל קדושים (כט, סע"ד). [כ]. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים שם. ראה באוה"ת פ' משפטים ע' א'רכא.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

קודם שנה"ע שהי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג.

שהזמן ג"כ נברא ומחודש: הובא בסידור שער הק"ש (עה, סע"ד) בשם הרב המגיד נ"ע. לקמן ר"ה סא, א. אמ"ב שער הק"ש פל"ז ואילך. דרך מצותיך מצות האמנת אלקות פי"א. המשך תרס"ו ע' מא ואילך. לקו"ש חי"ז ע' 60: ‘ונקט ווי די גופי הדצח"מ זיינען נתהווה געוואָרן בשימ"ב יש מאין, אַזוי איז אויך עצם מציאות הזמן אַ בריאה און התהוות חדשה. ראה לקו"ש ח"י ע' 176.

כמ"ש בע"ח ש' עגולים ויושר: ספ"א.

אחר שיחרב העולם: ראה ר"ה לא, א.

קמי' ית' כולא ממש כלא: ראה זח"א יא, ב.

מכל לכלוך וטינוף כו' ואח"כ לסדר שם כלים נאים: שסידור כלים נאים הוא דוקא אחרי פנוי ההיכל מכל לכלוך — לקו"ש-ז ע' 182. וראה לקו"ש-יב ע' 136. חי"ג ע' 19. ראה המשל גם לעיל בפ' צו טז, סע"א.

מטה ושלחן כסא ומנורה: ראה ברכות י, א. זח"ב מד, א.

ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

לעבדה זו רמ"ח מ"ע: ראה זח"א כז, א. זח"ב קסה, ב. ת"ז סתנ"ה (פח, ב). ע' זח"א (כז, א). ובילקוט ראובני כ"ה ב' מדרש (סתם) ול"מ. גם בסה"ק אור החיים עה"ת ב' מארז"ל והי' למראה עיניו, גם האלשיך הק' הביא המארז"ל ומקורו לא כ' שם. וגם השל"ה הק' בבית חכמה [טז, א] כ' ב' מארז"ל. וע"ע בת"ז תכ"א (סב, א). שם תנ"ה (פח, ב). [כ].

ובערת הרע מקרבך: דברים יג, ו. ועוד.

בביאור ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, ד ואילך.

ע"פ ואלה המשפטים: תו"א עו, א.

וע"פ לא תהי' משכלה: תו"א משפטים עח, ד ואילך.

ובפ' שלח ע"פ וימצאו איש מקושש עצים: לעיל פ' שלח דף מב, ג.

ובפ' שמות בד"ה קול דודי: תו"א נא, ב.

רמ"ח פיקודין רמ"ח אברין: ראה ת"ז ת"ל. תניא פ"ד ובליקוט פירושים שם.

עבודה שבלב זו תפלה: ספרי דברים יא, יג. תענית ב, א.

והיא דרבנן ואינה ממנין המצות דאורייתא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהוספות יט, ב. וראה רמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ מ"ע ה'. וכן דעת רוב הפוסקים — מג"א או"ח סי' קו סק"ב. ראה תניא פרק לט ופנ"ג. סה"מ תקס"ד ע' קו (ובהנסמן שם).

הנמנית ראשונה בתרי"ג מצות דאוריית': ראה קו"א ד"ה לא טובה השמועה (דף קסב, ב). ובליקוט פי' לשם. בהמשך מים רבים תרל"ו שם דילג מתי' ”ואפילו מכוונת ק"ש" עד תי' ”כי הנה י"ח ברכות דשמו"ע".

בפ' ויחי ע"פ יהודה אתה: תו"א מה, א ואילך.

בד"ה שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מה, ב.

ובפ' בראשית סד"ה השמים כסאי: תו"א א, ג. וראה אוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקו שמעתיק מתו"א הנ"ל ומבארו.

ע"פ את שבתותי תשמרו: אולי הכוונה ללקו"ת בהר מב, ב. ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תריד (הוצאת תשכ"ט).

ובפ' חקת בענין תבנה: לקו"ת חקת סו, א. וראה באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקז.

כנודע מהזהר: ח"ג רנה, סע"ב.

ובגמרא ברכות (דכ"ח ע"ב): הלשון נעתק ביהל אור ע' קי. אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רב.

ועל ידו נמשך החיות מהמוחין: באוה"ת פ' בלק ע' א'טו מציין ללקו"ת במדבר יז, ב דשם מבאר שהאברים החיצונים מתקשרים עם עצם הגלגולת ע"י ח"י חוליות השדרה ובחוה"ש נמשך מהמוח.

אם נפסק חוט השדרה: חולין רפ"ג.

מצות צריכות כוונה: ברכות יג, א. וש"נ.

היינו בחי' תפלה: ראה תניא פרק לח. תו"א ח, א.

שעיקר המכוון בתפלה: מובא באוה"ת-סידור ע' קפה בשינויים קלים.

הוא הכלי שבו מתגלה אלקותו ית' . . ע"פ האדמה: באוה"ת-סידור ע' קפה נוסף הגהה ”(ר"ל שע"י גילוי זה מלמעלה מהשתלשלות יומשך הרפואה והברכה כו')".

בזהר דלית ברכתא שריא באתר ריקניא: ח"ב פז, ב. ח"ב קנג, ב. [כ].

וזהו שארז"ל: על"ק סד"ה צו את בנ"י קיצור ג' [עט, א] מזח"ג (רנה, סע"ב) דע"ח ע"א. [כ].