בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

בזאת . . יבא אהרן: ויקרא טז, ג.

ואהבת ב"פ אור: פע"ח ש' הק"ש, פכ"ג. סידור האריז"ל במקומו.

כברא . . יתיר מגרמי' ונפשי': זח"ג רפא, א.

למסור נפשו באחד: ב"ח טור או"ח רסס"א. וראה פע"ח ש' הק"ש, פי"ב.

בד"ה ש"ה ממעמקים: לקו"ת ר"ה סב, ד.

בינה . . בן י-ה: רע"מ זח"ג קכב, א.

יו"ד דשם הוי' דבי' שריא דחילו: ראה שם ע"ב. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקמז (ובהנסמן בהמ"מ שם).

שנק' בן אך שהוא ג"כ בבחי' עבד: ראה תניא פרק מא. לקמן פ' ראה ד"ה וכל בניך פ"ב. ד"ה א"ר עקיבא דש"פ נח תרס"ז (מהמשך תרס"ו). ועוד. — כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ו בתחילתו.

משה עבדי: יהושע א, ב.

וכל הלבבות יראוך: תפלת נשמת.

מה טובו אוהליך: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רלא. והנחת הר"מ בן אדה"ז שם כרך-ב ע' תצד. ובאריכות במאמרי אדה"א במדבר ח"ד ע' א'תקצב ואילך. הגהות וביאורים באוה"ת בלק ע' א'לב-א'מה. ולכללות המאמר ראה גם באוה"ת פ' בא ע' של ואילך. שמות כרך-ז ע' ב'תרמז. סה"מ אידיש ע' 122. ד"ה זה דשנת תשמ"א. לקו"ש-יא ע' 21. נתבאר בד"ה מה טובו תשד"מ.

כל הקורא לאברהם: ברכות יג, א.

ולא יקרא עוד שמך אברהם: בראשית יז, ב.

בפ' וישלח (דקע"ד ע"א): ראה לעיל פ' שלח מח, ד ובמ"מ לשם.

ויעקבני זה פעמים: בראשית כז, לו.

נהנה מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א.

אך התירוץ האמיתי: ראה מאמרי אדה"ז פרשיות-ב ע' תשכז ”וכל אדם נברא להיות בע"ת אפילו לא עבר שום עבירה מימיו". מובא בלקו"ש חל"ז ע' 32 הערה 37. ראה בלקו"ש חט"ו ע' 249 שהקושיא כאן מה שנעשה ”יתרון" ע"י הירידה, ואין זה סתירה למה שנתבאר בכ"מ הירידה בשביל ”העלי'", ע"ש. ראה לקו"ש ח"כ ע' 86 ואילך.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

במקום שבעלי תשובה עומדין: ברכות לד, ב.

ובד"ה ועתה יגדל נא: לעיל לח, ד.

ובד"ה את קרבני לחמי: לקמן עה, ב ואילך.

הלא . . אין אלקי בקרבי: ראה לעיל מח, ד ובמ"מ לשם.

והנה יש שלשה מיני תשובה: ראה ד"ה שובה ישראל תשמ"א (נדפס בסה"מ מלוקט-ג) סעי' ב.

הא' היא התשובה תתאה: ראה לקו"ש חי"א ע' 21.

ועיין מזה בזח"א עמוד ק"ס: כנראה הכוונה לזהר גדול (דפוס קרימנה) וז"ל שם ”ושלטין עלי' כמה מחבלין וכמה יסורין בישין דלאו יסורין של אהבה הה"ד על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, דאלין רעות ממנן על כל עתין ורגעין דעליהו אתמר ותפקדנו לבקרי' לרגעים . . ומאן גרים דלא שריא שכינתיא עלי' לא נהיר שמשא עלי' בגין הבל שקרא ומילין דשקרין דנפקין מפומי' כו'". וראה גם אוה"ת פ' בלק ע' א'לב.

צמצם שכינתו בין שני בדי ארון: ראה ב"ר ד, ד. ע"ל אמור (לד, רע"ב). וש"נ. [כ]. ושם כ' בשם המגיד נ"ע.

כדי שיאיר אלקותו . . אי אפשר כ"א ע"י צמצום: ראה לקמן נצבים נג, ג. שרש מצות התפלה פרק יח. אוה"ת פ' וארא ע' ריג.

מלא כה"כ כבודו: ישעי' ו, ג.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.

בד"ה ולא אבה: לקמן פ' תצא לח, ג.

בד"ה פ' נסכים: לעיל פ' שלח מ, ד.

בד"ה וידבר אלקים כו' וארא: תו"א נו, ג.

בזח"א (דצ"ו ע"ב קס"א ב': נעתק באוה"ת פ' האזינו ע' א'תרסב-ג.

על . . אלקים . . אומרים אלקינו: ע' בנצבים סוף ביאור כי כארץ (נג, סע"ג). ובד"ה ש"ה ממעמקים ספ"א. [כ].

וז"ל הרמ"ז שם: עמוד א'. ובזח"א צו, א.

ובפרשת תרומה . . יו"ד באצי': מובא בסה"מ תרס"ט ע' פב ומוסיף ע"ז ”(בע"ח שמ"ז פ"ג שז"ע מה שאימא מקננא כו' וז"א ואופן כו' וע"ש פ"א לקשר זב"ז כו') ונר' שם דהיינו מה שנש"י הן חלק ה' כו' וכמש"ש לפני זה בשם הרמ"ז" ע"ש. ראה גם בתו"א עה, ג. סה"מ תר"ל ע' נז.

**** רוב הנשמות הם מבי"ע:|עיין תו"א משפטים עד, ג.

בהרמ"ז ר"פ משפטים: צד, ב.

בביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש יח, א ואילך.

בד"ה קדש ישראל לה': לקמן פ' פנחס עט, ג.

והנה פי' עונותיכם מבדילים: קטע מכאן מובא באוה"ת שמות כרך-ז ע' ב'תרצד.

ויפח באפיו: בראשית ב, ז.

בד"ה את קרבני לחמי: לקמן פ' פנחס עה, ג.

כמארז"ל מלפפתו: ע"ז ה, א.

בד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, א.

בשמות רבה פ' ב': ראה אוה"ת פ' שמות ע' סו.

בזח"ב דס"ט ב' ודקל"א א': ראה לעיל פ' חקת ס, א. ובאוה"ת פ' שמות ע' סז. נ"ך-א ע' תרנז.

בביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש יח, ג.

שולחה — ע"ד ב': צ"ל עה, א [כ].

יעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.

בחי' תשוב ה' תתאה למקורה: ראה זח"ג רע"מ קכב, א.

אמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

סד"ה כי ההרים ימושו: לקו"ת פ' תצא מא, ב ”המקשר מה שלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות לבוא לידי גילוי . . בחי' צדיק עליון".

בזח"ג (דק"י ע"ב): ”כיון דאתון עבדון האי כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' קד. וביהל אור ע' שלא ”שע"י ועשה טוב ממשיך למעלה בחי' אמרו צדיק כי טוב". וראה לעיל פ' שלח מה, ג. וראה גם לקמן שו"ה הדינין.

ובהרמ"ז שם: בדף קי ”ענין ועשה טוב מפני שיש חידוש מופלא בעשייתו כו' כי התעוררו ה"ס כי הקמת הברית אז הוא חי וזו היא בחי' עשייתו והבן עכ"ל" — אוה"ת נ"ך כרך-א ע' קד. וראה לקמן פ' פנחס עט, ב. ובפ' ואתחנן ד, ג שמציין להרמ"ז.

וכך הוא מתקן ההסתר: ראה ד"ה להבין ענין פסח שני תשל"ח סעי' ג (סה"מ מלוקט-ג ע' קמה).

שמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

וכענין שילוב אד' בהוי': בענין זה ראה בתניא ח"ב פ"ז. לקמן ש"ש סה, ד. ובסידור שער ר"ה סד"ה אד' שפתי תפתח. וראה בדרך מצותיך מצות אחדות ה' דף ס, א שענין שילוב ה' באד' הם קרוב לענין הוי' אלקים ע"ש.

וז"ש בזח"ג (דמ"ב סע"ב): ראה לעיל פ' שלח מו, א וש"נ.

כי האדם עץ השדה: דברים כ, יט.

גבוה מעל גבוה: סגנון ל' הכ' קהלת ה, ז.

וכמארז"ל: חגיגה (ה, ב) ושם אי' רם. [כ].

לפי גדולתו הי' מפלתו: ב"ר יט, א. ובלקח טוב בראשית (ג, א). ובילקוט ר' כה. [כ].

ישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ד.

בד"ה ראשי המטות: לקמן פא, ב.

עבר אדם על מ"ע ושב: יומא פו, א.

באגה"ת: פרק א.

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

תוכל נפשו: באגה"ת שם: נפשם.

סד"ה וידבר אלקים: תו"א נו, ד. וראה גם לעיל פ' שלח מ, ד.