הנקרא היכלא עילאה דקוב"ה: ראה זח"ב ר, א.

נובלות חכמה: ב"ר יז, ה.

סד"ה רני ושמחי: תו"א לו, ד ”ומבחי' יעקב נמשך בחי' עדות ומבחי' ישראל נמשך בחי' תורה".

סד"ה וזאת המצוה: לקמן פ' ואתחנן י, א.

א"ת בניך אלא בוניך: סוף ברכות וש"נ.

מגיד דבריו ליעקב: תהלים קמז, יט.

בד"ה הבאים ישרש יעקב: תו"א פ' שמות.

הרי לא מצינו בספרים רק שני בחי' תשובה היינו תשובה תתאה ותשובה עילאה: ולכאורה סגנון זה אינו מובן, דהי' לו לומר מלכתחלה שיש ד' בחינות תשובה, ולמה מבאר תחילה שיש ג' בחי' ואח"כ מקשה ע"ז שיש רק ב' ורק אח"כ מבאר שיש ד'. וי"ל דבאופן הלימוד הרי הוא מרמז על הענין הנלמד, דגם הענין הנלמד הוא באופן כזה — ד"ה מה טובו תשמ"א ע"ש. ראה אוה"ת פ' בא ע' שלו.

וכמ"ש מגיד: תהלים קמז, יט.

תשובה היינו תשוב ה': זח"ג רע"מ קכב, א.

עפמ"ש לקמן: ואולי צ"ל לעיל ספ"ד. [כ]. בבוך 1102 נמצא קטע זה בסעי' ג, והכוונה להנדפס עד, ג.

התגלות עתיק הוא בבינה: ראה זח"ג קעח, ב.

נודע מהאריז"ל דיחוד ו"ה: ראה פע"ח שער הק"ש, פי"ב.

התורה מחו"ב נפקא: זח"ב פה, א.

היינו — יו"ד: ועל"ק ברכה (צה, א). וש"נ. [כ].

במילוי יו"ד: סד"ה תורה צוה — ברכה צג, ד. ע' בפרדס ש' השערים (פ"ו) נש"ב נמשכים מן אות ה' בינה כשכלולה מיו"ד. והוא תשובה מאהבה. וע' בעבוה"ק ח' העבודה (פל"ה [לו]). ושם בח' היחוד (רפכ"ד) מזח"ג (רסז, ב), ודו"ק. וענין מילוי היו"ד ע' אור התורה לא' צמ"צ נ"ע פ' תולדות (קמב, א). [כ].

בינה לבא: ת"ז בהקדמה (קמב, א). [כ].

ובחי' חכמה: ראה אגה"ק סי' ד.

שו"ה למס"נ — היא יראה עילאה: באוה"ת פ' בלק ע' א'לג יש הג"ה לכאן.

או"א תרין רעין: ראה זח"ג ד, א. ועוד.

ובחי' זו הרביעית: ראה ”ביאורים לאגה"ת" סי"ד, שבכל בחינה שבתשובה, גם בבחינה הכי תחתונה, נכללים כל ד' הבחינות, עיי"ש. — לקו"ש-ה ע' 111 הערה 38.

בזח"ג ויקרא (דט"ז ע"א): ראה לעיל פ' אחרי כט, א. לקמן נצבים מה, ד. אוה"ת בלק ע' א'לב.

כדפי' בזח"א בראשית (די"ג סע"ב): ראה גם אוה"ת פ' בא ע' שלו. שלט.

ממ"ש בד"ה לך לך: תו"א יא, ג. ראה גם אוה"ת פ' תשא ע' א'תתקיג. בלקו"ש-כ ע' 89 מבאר ענין הד'

את ברכתי . . מטל השמים: ויקרא כה, כא. בראשית כז, כח.

בד"ה כי ההרים ימושו: לקמן פ' תצא מ, ג.

ובד"ה יחיינו מיומים: לקמן דרושים לר"ה סד, א.

בד"ה ואלה המשפטים: תו"א פ' משפטים.

בד"ה וארא אל אברהם: בתו"א פ' וארא.