עמ"ש . . בד"ה ונטעתם כל עץ מאכל: לעיל שם כט, א ואילך.

בביאור ע"פ צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כג, ג ואילך.

כי לא אדם הוא: ש"א טו, כט.

וכמבואר באדרא: נעתק בלקו"ת שה"ש כג, ג.

לא שניתי: מלאכי ג, ו.

מי זאת עולה: שה"ש ח, ה.

וממדבר מתנה: במדבר כא, יח.

בכל מאדך: דברים ו, ה.

ונעוץ סופן: ס"י פ"א, מ"ז.

ואהי' שעשועים: משלי ח, ל.

ע"פ ואהי' אצלו אמון: לקמן יח, א.

בפ' שלח ע"פ אני ה': לקמן מח, ב ואילך.

בשעה שישראל אומרים איש"ר: ברכות ג, א.

עבודת מתנה: במדבר יח, ז.

והי' מספר בנ"י: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תקעט. קטעים מהמאמר דסה"מ תקס"ה נדפסו ג"כ באוה"ת במדבר ע' נח בכותרת: הגהות לד"ה והי' מספר בנ"י. ובאוה"ת במדבר-ה ע' א'תקנח כעין קיצור. חלק מהמאמר נעתק באוה"ת פ' בלק ע' תתקא ואילך. ושם יש קיצורים. וכן בדרושים לר"ה ע' א'שכא נעתק תוכן סעי' א. בהוספות לסה"מ תקס"ה שם ע' א'כז נדפס מאמר זה מכ"ק אדמו"ר האמצעי באריכות הביאור, ובמאמרי אדה"א במדבר-א ע' ד. מאמר זה נדפס ג"כ בלי ההגהות בס' תורה אור — לעמבערג (תרי"א) י, ב. ראה גם ד"ה זה דש"פ במדבר תשמ"ג.

והי' מספר בנ"י: הושע ב, א.

האדם הוא עולם קטן: תנחומא פקודי ג. ת"ז תס"ט (קיז, ב). וראה ג"כ אדר"נ פל"א. קה"ר א, ד. זח"ג קלד, ב. מו"נ ח"א פע"ב. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ-תש"ט ע' 40. ובסה"מ מלוקט ח"ג ע' קלו. ובכרך ד ע' צא ובכ"מ.

וכמו שיש בעולם ד' יסודות: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג ה"י. ראה בארוכה בתו"א ל, ג. ואילך. ובאוה"ת בראשית כרך ד דף תתקעא, א ואילך עם הגהות.

בזה הוא מתקן את כל העולם כולו: ראה לקו"ש חל"ט ע' 123 הערה 20.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

והוא בחי' מלכותו: מובא באוה"ת ר"ה ע' א'שסט.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

חכים ולא בחכ' ידיעה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

אין מלך בלא עם: ס' החיים פ' גאולה פ"ה. בחיי וישב לח, ל. עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א.

דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

שע"י הדבור הוא מנהיג: ראה תו"א נו, א.

ידבר עמים: תהלים מז, ד.

ד"ה ענין חנוכה: תו"א לב, ג ”כארץ הלזו השפלה שירדה ממקום כבודה להיות מלך שמו נקרא".

בד"ה אחרי ה' אלקיכם: לקו"ת ראה יט, ג.

ואתם תהיו לי: שמות יט, ו.

(וממלכת . . עול מלכות שמים): הג"ה זו נמצא כבר בכת"י ישנים ולכן אפשר שהוא מאדה"ז. וכ"ה בסה"מ תקס"ה בע' תקפ.

וממלכת: בכת"י 1824: וממלכת כהנים.

ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.

שישראל עלו במחשבה: ב"ר פ"א, ד. לעיל (בחקתי) מז, א. לקמן (שה"ש) יט, ב. ביאוה"ז בלק קו, ב.

שסוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

ארץ שרצתה לעשות רצון קונה: נתבאר במאמרי אדה"א במדבר-א ע' צה. וראה גם בספר שער האמונה לאדה"א נד, א ואילך.

כי בכה ארוץ גדוד: ש"ב כב, ל.

בד"ה כי כאשר השמים: הלשון (בשינוים קלים) מתי' והנה ארז"ל [שבשו"ה קדש] עד תי' עם ודבר נפרד [שבשו"ה המדרגה] נמצא בתו"א א, ד. וראה גם סה"מ תקס"ה-ב ע' תשיב ובארוכה באוה"ת בראשית-ג דף תפא ב ואילך.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

ובד"ה בפ' נסכים: לקמן שלח מ, א ואילך.

צמאה לך נפשי: תהלים סג, ב.

המחדש בטובו: ברכת יוצר.

ויבא כגשם לנו: הושע ו, ג.

בד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עג, א.

בד"ה תורה צוה: לקו"ת ברכה צו, א.

יקוו המים אל מקום א': בראשית א, ט.

אחד בז"ר וארץ ובד"ר: שו"ע או"ח סס"א, ס"ו. וש"נ.

כמ"ש במ"א: ראה אוה"ת בראשית-ז דף תתשנט, א ואילך.

מים יורדים מגבוה: ראה תענית ז, א.

בד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד ואילך.

בזח"א בראשית יח, א: דשם מפרש שזהו יסוד. ראה לקמן במדבר לג, ד. וראה אוה"ת ויקרא-א ע' קטז. וויקרא-ב ע' תרנח.

ומ"ש בבה"ז פ' בשלח: מב, ג. וראה ביאורו בביאה"ז להצ"צ-א ע' רז ואילך.

כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

ולא שבעה מים: ע"פ משלי ל, טז. וראה במאמרי אדה"א במדבר-א ע' צח שזה פלא גדול ע"ש.

כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

ע"פ אני ישנה: ראה סה"מ — תקס"ח ד"ה זה.

עיני האדם לא תשבענה: משלי כז, כ.

בכ"י יהיו בעיניך כחדשים: פס"ז ואתחנן ו, ו. רש"י דברים כו, טז.

שלא שבעתן העין: ב"מ כג, ב.

ע"פ בשברי לכם: ראה לקו"ת בחוקותי מח, ג.

לאהבה את ה' כי הוא חייך: דברים ל, כ.

אך בהיות: סעיף זה נעתק באוה"ת בלק ע' תתקמד בשינויים.

עולם מלשון העלם . . ברבות קהלת: ג, יא. ראה לקמן פ' שלח לז, ד. עקב יג, ג וש"נ. ובכ"מ.

זה שמי לעלם: שמות ג, טו.

אני לדודי ועלי תשוקתו: שה"ש ז, יא.

וארז"ל בשה"ש . . לאביהם שבשמים: ראה יהל אור ע"פ פקדת הארץ ע' רכו.

רעוא דכל רעוין: זח"ג קכט, א. רפח, ב.

אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

יוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז.

יערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.

פקדת לשון פקידת עקרה: ראה לעיל בפ' פקודי ד, סע"ג ואילך. יהל אור שם ע' רכה ”ורש"י פי' פקד הוא ההריון ויעש הלידה, וא"כ גם כאן י"ל כן פקדת הארץ מה שמתעברת ע"י הגשמים ואח"כ והולידה. והרמב"ן מפרש שם בע"א הפקידה הזכירה של הדבר כו' וכן בזהר שם".

וה' פקד את שרה: בראשית כא, א. — ראה מאמרי אדה"א במדבר ע' קב ואילך.

עקרה לא ילדה: ישעי' נד, א.

שכל תפלה היא בחי' לידת המוחין: במאמרי אדה"א במדבר-א ע' קג מביא זה בשם הפע"ח. וראה שם בשער התפלה פ"ז. ובמאמרי אדה"א מבאר ”דפי' לידת המוחין היינו בחי' המוחין דאוי"ר שמכוסי' בעומק ההתבוננות שנק' עיבור והעלם, ובשעת התפלה יוצאים מן ההעלם לגילוי" ע"ש. וביהל אור ע' עו כ' דכאן ”מבואר שכדי להיות לידה וגילוי הוא ע"י קיום המצות וזהו פקדת הארץ ותשוקקי'".

רבת תעשרנה פלג: תהלים סה, י.

פ"ק דתענית: ח, ב.

וברבות בראשית פרשה ד': ”מעיינו של הקב"ה כו' פלג אלקים כו' גם לשון פלגא מה שחילק מים עליונים למעלה מהרקיע ומים תחתונים למטה באוקיינוס כו'" — מובא ביהל אור עה"פ.

ובערוך ערך קבה: ”וכן בערוך ערך קבה הביא בשם התרגום פלג אלקים קובתא דאלהא. עוד הביא שם ממנחות פ"ג ל"א ב' שלא יעשנה כקובה ופרש"י כאהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה וכן פרק לפני אידיהן י"ח א' לישב בקובה..." יהל אור שם ע' רכה.

שם אלקים מתחלק ונעשה מ"י אל"ה: ת"ז תי' כ-כא (מב, ב). קה"י בערך אלקים (פסקא ששית). ובהבא לקמן — ראה סה"מ אדה"א במדבר-א ע' קז. והחרים — תרל"א ע' סב. המשך בששה"ק תער"ב ח"א ס"ע תצג ואילך.

וימינך מקרב חיקך כלה: תהלים עד, יא.

ע"פ ואהי' אצלו אמון: לקמן יח, ד.

ובשה"ש . . פי' לשון עשירות: אין תשוקתן של ישראל אלא לאביהם שבשמים כו' תשוקתן של גשמים כו' זכיתם תעשירנה לא זכיתם תעשרנה שתעשה לכם אחד מעשרה כו'" — יהל אור שם ע' רכו.

הבריח התיכון: שמות כו, כח.

ארץ אשר לא במסכנות: דברים ח, ט.

שלחייך פרדס: שה"ש ד, ג.

בית השלחין: מו"ק כ, א.

נרד וכרכם: שה"ש ד, יד.