לדבקה בחי' רוחא ברוחא: באוה"ת בראשית-ז דף תתתכו, א מציין לכמה מקומות.

ברוחא מחשבה במחשבה: בבוך 1824 נוסף הג"ה בצד העמוד ”תחת היותה מתחילה כי לא מחשבותי מחשבותיכם".

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

ונחה עליו רוח ה': שם יא, ב.

רוח ממללא: תרגום של נפש חי' (בראשית ב, ז).

כל היושב ושונה: ראה תדא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

ורוח אלקים מרחפת: בראשית א, ב.

סד"ה והניף ידו: לעיל צו יז, א.

עד יערה עלינו רוח ממרום: ישעי' לב, טו.

שהרוח יורד ממקום עליון וגבוה מאד: ראה ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתקמ שלכאורה הוא נגד מ"ש בע"ח בסופו דאש גבוה מרוח ע"ש.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

בפ' מקץ סד"ה מזוזה מימין: תו"א מג, ב. בביאה"ז להצ"צ שם מציין גם לתו"א זה ומוסיף ”ועמ"ש בביאור דמזוזה מימין בסגנון אחר דאף שרוח למטה מאש מ"מ שרשו גבוה יותר ולכן האויר דק יותר מהאש כו'" ע"ש.

ע"פ פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ג, ג ואילך.

גם את העולם נתן: קהלת ג, יא.

זה שמי לעלם: שמות ג, טו.

לא כמו שאני נכתב: פסחים נ, א.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

והוא בלק"ת ביחזקאל: ראה גם לקמן פ' קרח נד, ב. שה"ש ח, ג. אוה"ת בראשית-א דף מא, א.

ב"ן יתעלה בס"ג שלמעלה ממ"ה: וע"ל רד"ה אם בחקותי הב' [מז, ג]. [כ].

בד"ה יהודה אתה: תו"א מה, ב.

וזהו יהי' . . היינו בחי' מצות...: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תכז.

תרי"ג מצות: מכות בסופה.

וז' מצות דרבנן: ראה לקוטי שיחות חכ"א ע' 401.

תרי"ג . . תר"ך: פרדס ש"ח, פ"ג.

פקוד כל בכור זכר: במדבר ג, מ.

אם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.

ויצעקו אל ה': תהלים קז, ו.

בינה ליבא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.

רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

ט"ס טפ"ט: #ERROR!

וגם נק' מצות המלך: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ת"ש, ע' 48.

סד"ה כי ההרים ימושו: לקו"ת תצא מא, ב. דשם מבאר דבע"ת ע"י שמעורר רחמים גדולים הוא מבחי' י"ג ת"ד דא"א שהוא אורות שלמעלה מהכלים ומשם נמשך האור שלא כסדר ההשתלשלות ע"ש.

שהחול הוא למעלה מן הים: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' קכט.

אשר שמתי חול: ירמי' ה, כב.

יורדי הים: תהלים קז, כג.

לרוקע הארץ על המים: שם קלו, ו.

סי' ל"א: פסוק כא.

כאשר ירד הגשם: ישעי' נה, י.

ואני אהי' לה נאום ה': זכרי' ב, ט.

בד"ה ואתם נצבים: לקו"ת נצבים מד סע"ד. באוה"ת דברים-ו ע' ב'ת.

והי' במקום אשר יאמר: הושע ב, א.

זדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.

ואתהפכא מרירו למתקא: זח"א ד, א.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

אין מלך בלא עם: ס' החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. עמק המלך ש' שעשועי המלך רפ"א. פדר"א (פ"ג). [כ].

בחי' ציון מל' סימן: ראה יחזקאל לט, טו. וע"ל בפ' דברים ד"ה ציון פ"ג. וש"נ. עירובין (נד, סע"ב). [כ].

לא עמי אתם: הושע ב, א.

בד"ה וארשתיך לי: לקמן ח, ג.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר לס' המאמרים ה'תש"ט, ע' 183.

מבלי אשר לא ימצא: קהלת ג, יא.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

איש מזריע תחלה: ברכות ס, א. נדה כה, ב.

רפ"ק דברכות: ג, א.

ופ"ב דחגיגה: טו, א.

ע"פ אדם כי יקריב: לקו"ת ויקרא ב, ג.

זכר חסדו: תהלים צח, ג.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

את מספר ימיך אמלא: שמות כג, כו.

ואברהם זקן בא בימים: בראשית כד, א.

יש קונה עולמו: ע"ז י, ב. וש"נ.

ויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

הוי' הוי' ופסיק טעמא: זח"ג (קלח, א. רפט, ב). [כ].

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

שמי' רבא מברך: ברכות ג, א. שבת קיט, ב.

ונקבצו בני יהודא: הושע ב, ב.

הפעם אודה: בראשית כט, לה.

שהוא בחי' ממטה למעלה: נתבאר בד"ה ויגש אליו יהודה — תשכ"ה (נ' בקונטרס ה' טבת תשנ"א).

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.

ע"פ ויגש אליו יהודה: תו"א מד, ב.

כי גדול יום יזרעאל: הושע ב, ב.

פי' יזרעאל זריעת א-ל כי חסד נקרא בשם א-ל: ומבאר כ"ק אדה"א במדבר-א ע' קיז ”דחסדים עליונים שהוא א-ל מאלקי' . . . שנזרעו חסדים עליונים דז"א דאצי' במל' שהן בנ"י למעלה ולמטה והוא בחי' זריעת אור דנש"י בבטן המל'".

שמטמינים אותו בעפר: ”שמצמיח ויעשה פרי למעלה בתוס' ברכה מרובה" — מאמרי אדה"א במדבר ע' קיח. ובסה"מ תקס"ה-ב ע' תקפח מוסיף ”(כענין ברכת יצחק במאה שערים כו')".

הארץ תוציא צמחה: ישעי' סא, יא.

מצמיח ישועות: ברכת יוצר.

כי קרובה ישועתי: ישעי' נו, א.

לעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.

והי' אור הלבנה כאור החמה: ישעי' ל, כו.

שוין בקומתן: ראה חולין ס, ב.

ביאור הדברים: נוסחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ה-ב ע' תקפט. ותחילת המאמר שם מוגה בגוכתי"ק הצ"צ ע"ש ברשימת מאמרי תקס"ה ע' א'קטז הערה 102. לכללות הביאור ראה אוה"ת במדבר-ה ע' א'תרסו.

פלג אלקים: תהלים סה, י.

בזהר בתחלתו: ח"א א, ב.

ע"פ מי ברא אלה: ישעי' מ, כו.

ויש בחי' חסדים המגולים: בסה"מ תקס"ה-ב ע' תקפט נוסף בהמאמר ומוגה בגוכתי"ק הצ"צ ”והחסדים המכוסים ביסוד אימא הן למעלה מהחזה דז"א ומשם ולמטה הן מתגלים כי בחזה דז"א מסתיימים בחי' יסוד אימא כידוע ולכן מהחזה דז"א ולמטה שם החסדים מגולים והיינו שב' חסדים וב' שליש הם מגולים וב' חסדים ושליש שהם עד החזה דז"א נשארו מכוסין ביסוד אימא כו'".

כמ"ש בע"ח שכ"ה: דרוש ב'.

ושער האונאה: י, פ"א.

המורים — החסדים המגולים . . המכוסים: ראה דרך מצותיך קנז, ב.

מי גילה רז זה: שבת פח, א.

בד"ה ואהי' אצלו אמון: לקמן יז, ד.