מעט תוס' ביאור: נדפס ג"כ באוה"ת אמור-ג ע' תתעג. עם תוספת הגהות וקיצורים באוה"ת במדבר ע' ריב.

והיינו דוקא ע"י שכבר נעשה שלימות ההמשכה במ"ט: ראה בסה"מ — מלוקט כרך-ג ע' קטו הערה 17.

כי שער החמישים דבינה הוא הממוצע בין חכמה לבינה: ראה בארוכה באוה"ת ואתחנן ע' שכ ב' שיטות בשער הנו"ן, וכאן כתב אדה"ז שלא כדברי הב' דיעות ע"ש.

כמ"ש בגמרא: ר"ה כא, ב.

וביאר זה המגיד: ראה גם סה"מ תקס"ה ח"א ע' קפד. אוה"ת יהל אור ע' תב. וראה לקו"ש חי"ד ע' 451.

וגדולים צדיקים במיתתם: חולין ז, ב.

ולא ידע איש את קבורתו: דברים לד, ו. ראה אוה"ת שמות ע' טז. תצא ע' תתקיט.

בזהר פ' יתרו (דפ"ט ע"א): ראה גם אוה"ת שמות ע' טז.

בשעה שהקדימו: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נדפס בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רד. הנחת הר"מ בן אדה"ז שם ח"ב ע' תמה. וראשי פרקים מהמאמר (מכ"ק אדה"א) שם בח"ב ע' תקפא. ובשינויים ותוס' הגהות באוה"ת במדבר ע' קנו. וראה גם אוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תקסב. מאמר זה באריכות מכ"ק אדה"א — במאמרי חג השבועות ע' תקעד. בד"ה בשעה שהקדימו תשכ"ט (סה"מ מלוקט-ד ע' רעה) הערה 39 מעיר שהדרושים שבלקו"ת פרשת במדבר, הדרוש הראשון הוא בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע [וגם הדרוש ”ענין שניתנה התורה על הר סיני" (טו, סע"ב ואילך) מדובר בענין הביטול וכו' דהאדם] לאח"ז בא הדרוש ”וידבר אלקים גו'", ולאח"ז ואהי' אצלו אמון גו' שקאי על תורה". ע"ש.

קיים אאע"ה את כל התורה: יומא כח, ב. קידושין פב, א. ויק"ר ב, י.

וישמור משמרתי: בראשית כו, ה.

למען אשר יצוה: שם יח, יט.

היתה התורה ירושה להם מאבותיהם: ראה יומא כח, ב.

ירידת ה' על ה"ס בקולות וברקים: שמות יט, טז.

על כל דיבור ודיבור: שבת פח, ב. וראה זח"ב פג, א.

לא תרצח ולא תנאף: שמות כ, יג.

נשמתן — שהם דברים פשוטים: ראה לקו"ש חט"ו ע' 329.

כי ישאלך בנך מחר: דברים ו, כ.

כמ"ש בירושלמי: ”תני ר"ח . . בן חכם מהו אומר מה העדות כו' אף אתה אמור לו בחוזק יד כו' וצ"ל שפסוק זה נאמר ס"פ בא י"ג י"ד בתשובה לבן טיפש, וי"ל משום שכאן ג"כ נזכר ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה" — אוה"ת ואתחנן ע' שצט ע"ש בארוכה.

כי הנה כלל כל המצות: ראה אוה"ת ואתחנן ע' ת. ויקרא-ג תשנ"ח.

וא"כ למה זה ירדה: ראה לעיל פ' אחרי כה, ג. ובארוכה באוה"ת ואתחנן ע' ת.

וע"ז תירץ לנו . . כדי ליראה את ה': באוה"ת במדבר ע' קנז מפרש יותר בארוכה דאין זה תירוץ כלל ”דאטו כשהנשמה היתה למעלה לא הי' לה יראה אדרבה כשהיא בלא גוף ודאי יש לה יראה יותר גדולה" ע"ש.

גדול ה' ומהולל מאד: תהלים מח, ב.

אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ב רלה, א. זח"ג ה, א. ז"ח תשא (מד, רע"א). חקת (נא, ד).

אתה עשית את השמים: נחמי' ט, ו.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

בס"י שתי אבנים: פ"ד, מט"ו.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ד, א.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'ש"ת, ע' 40. בלקוטי הגהות לתניא פ"ד. לקמן יג, א. וראה באוה"ת בראשית-א דף צד, א שמציין לזה לראשית חכמה שער הענוה פ"א. ליקוט פי' לתניא פ"ד.

כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

לגדולתו אין חקר: שם קמה, ג.

ואינה עולה בשם כלל: ראה באוה"ת וירא צב, א מה שהקשה ע"ז.

ברבות ר"פ ואלה המשפטים: ”הגדולה שלי והחוסן שלי וכן דוד אומר לך ה' הגדולה" — יהל אור ע' שצ.

ובפ' במדבר פרשה א': ”כשם שיש לי תלוי ראש על כל באי עולם שנאמר לך ה' הגדולה כו'" — אוה"ת בראשית-א דף כב, ב. יהל אור ע' שצ.

זח"א בראשית דל"א סע"ב: ”ארזי לבנון לך ה' הגדולה כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' תשיד.

ויחי דרמ"א סע"א: ”שבעה עינין עילאין לקביל הא דכתיב לך ה' הגדולה" — אוה"ת שם.

ח"ב פ' בא מ"ב סע"ב: ”בענין והכהו לשבעה נחלים וקרא לון גדולה וגבורה תפארת כו' וקרא גרמי' גדול בגדולה" — אוה"ת בראשית-א דף צב, א.

צ"ב א': ”ע"פ והי' שבעת ימים תחת אמו, תחת אמו אתעטרו שבעת ימים דכתיב לך ה' הגדולה והגבורה . . וכמ"ש במק"מ פ' אמור שם לך ה' היינו בינה והוא ענין וגולה על ראשה", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו. וראה גם באוה"ת בראשית-א דף צב, ב. ובכרך-ו דף תתרלג, א.

נשא קל"ז ב': ”כתיב הכא גבורות וכתיב התם לך ה' הגדולה והגבורה אלא הכי תאנא כד אתחברן כולהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

האזינו דרצ"ה סע"א: ”דשירותא דדיקנא מחסד עילאה דכתיב לך ה' הגדולה כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

ביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

כי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

ברבות ר"פ תרומה: ”פ' ל"ג כל מה שיש בשמים יש בארץ כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

זח"ב משפטים קט"ז א': ”הה"ד כי כל בשמים כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

נשא קמ"ח א': ”וה' ברך את אברהם בכל כדכתיב כי כל בשמים", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

פנחס דרנ"ז סע"א: ”תפלת כל פה לית כל אלא צדיק דכתיב כי כל בשמים כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

בזח"ג תזריע דמ"ז ב': נתבאר באוה"ת ויקרא-א ע' רנח ואילך. ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז ואילך.

בראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א. מגילה כא, א. ראה לקו"ש ח"י ע' ז.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

באג"ה ע"פ ארץ אשר עיני ה': סי' יד (קכ, א).

וע"פ ויעש דוד שם: סי' ה (קו, ב).