מתאחד עם הנפש: ולכאורה הרי כל הכחות מתאחדים עם נפש ולמה נק' דוקא ע"ש החכמה, אך זהו משום דמציאות החכ' שבו הוא מצד מעלת מהות הנפש עצמו — סה"מ תער"ב-א סעי' רג.

ענין בחי' השתלשלות החיות: באוה"ת בראשית כרך א קי, א שזהו כשיטת המערכת והעבודת הקודש דהע"ס הם עצם אלקות ממש רק שנמשכו מההעלם אל הגילוי, רק שההעלם גבוה ונעלה הרבה מהגילוי, וזהו כעין מ"ש עוד בלקו"ת פ' תצא בביאור ולא אבה ע"ס שבמאציל עצמו ע"ש.

אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

דלאו דאית לך צדק ידיעה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

א"ס ב"ה למעלה עד אין קץ: ראה ת"ז תי' יט (מ, ב).

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

וישע ה' אל הבל ואל מנחתו: בראשית ד, ד.

איהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה ג, ב.

כמו עד"מ התאחדות נפש המשכלת: בתו"א סז, ד ועא, א מביא דוגמא ע"ז ”כי הוא המדע והוא הידוע כו' והוא וחכמתו אחד". ובסה"מ תקס"ו ע' רו מביא משל ע"ז ”עד"מ בחיות נפשו שמלובשת באבריו שמתאחד הוא עם האיברים". וראה אוה"ת וארא ע' קמח שמציין לכאן.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

בע"ח שמ"ז פ"ג: בדפוס שקלאוו תק"ס. ובכמה דפוסים פ"ב.

גדול ה' ומהולל מאד: תהלים קמה, ג.

ולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.

אלף אלפין ורבוא רבבן: דניאל ז, י.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

ומשם יפרד: בראשית ב, י.

מונה מספר לכוכבים: תהלים קמז, ד.

המוציא במספר צבאם: ישעי' מ, כו.

המוציא לשון המוציא מרה"י לרה"ר: מובא בספר החקירה נט, א.

מרוב אונים ואמיץ כח: ישעי' שם.

נמשך בחי' ביטול היש בכל עולם לפי מדרגתו: בהמשך מים רבים — תרל"ו פרק קפג נמצא כאן קיצור.

אך הבחי' הב' הוא בחי' סוכ"ע: ”ור"ל בחי' סוכ"ע זהו כמשל הנפש המשכלת עצמה לגבי כח השכל המתפשט ממנה שהוא בחי' ממכ"ע", — אוה"ת ענינים ע' רסט.

דלית מח' תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ואמרו בגמרא: מגילה ג, א. סנהדרין צד, א. ראה לקמן תצא לו, ד. ובמ"מ לשם.

וראיתי אני לבדי: דניאל י, ז.

יזל מים מדליו: במדבר כד, ז.

ונקלט במוח שכלו: וע' בסש"ב ספכ"ג. [כ].

ע"פ האזינו: ראה לקו"ת האזינו עא, ד. וראה המשך מים רבים תרל"ו פרק קעו-ז.

יוכל להתגלות לבחי' מזל: בהמשך מים רבים שם יש הג"ה.

ויצונו ה' את כל החוקים: דברים ו, כד.

דאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

וה' בחכמה: משלי ג, יט.

שאין אוא"ס שורה אלא במה שבטל: ראה ערכין טו, ב.

תלת קשרין מתקשרין דא בדא: זח"ג עג, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים ה'תש"ד, ע' 209. ראה לקו"ש ח"ט ע' 73 ההפרש בין דביקות להתקשרות. ושם בהערה בשוה"ג: אלא שמ"מ הלשון ”מתקשראין" מורה גם על העילוי שנעשה ע"י ירידת הנשמה למטה, ע"ש.

ס"ר אותיות התורה: ראה ז"ח שה"ש עד, ד. ז"ח מדרש רות פח, ד. מג"ע אופן קפו. לקו"ש ח"כ ע' 419 בהערה.

ס"ר נשמות ישראל: ראה דרשת רמב"ן תורת ה' תמימה (ירושלים תשכ"ד ע' קסב) וקבלת רז"ל כי לא נבראו בשינוי הפרצופים אלא בששים רבוא. תניא פל"ז. סה"מ תקס"ו ס"ע קצ. סה"מ תרמ"ד ע' רסה.

א"ס ב"ה ממש בבחי' מזלייהו דחזו: בהמשך תרל"ו פרק קפד נמצא הוספה וקיצור.

בד"ה וזאת המצוה אשר צוה: לקמן פ' ואתחנן ט, ב ואילך.

הכל תלוי במזל: ועל"ק תצא (לז, רע"ב). [כ].

וע' באגה"ק: ריש קו"א [כ].

ונמצא שיש ב' בחי' יראה: ראה לקמן פ' מטות פא, א.

בביאור ע"פ ולא תשבית מלח: לעיל פ' ויקרא.

ממשל קריאת שם נפש המשכלת: בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קפה יש כאן קיצור.

הן מצות המלך: ראה הנסמן לקמן לע' יז, ב.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

קדשנו במצותיך: תפלת שבת. ראה לעיל במדבר ח, ד.

וארשתיך לי לעולם: הושע ב, כא.

והייתם קדושים לאלקיכם: במדבר טו, מ.

ביום חתונתו: שה"ש ג, יא.

זה מ"ת: תענית כו, ב.

כל האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

אחר שקיבל עליו עומ"ש . . מצות: ברכות פ"ב, מ"ב.

ודברת בם בשבתך בביתך: דברים ו, ז.

וירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

הקדימו נעשה לנשמע . . מי גילה לבני רז זה: שבת פח, א.

החרם תחרימם: דברים כ, יז.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"א, ע' 79.

ועשית חג שבועות . . נדבת ידך: דברים טז, י.

חמץ תאפינה: ויקרא כג, יז.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

והי' אם שמוע תשמעו: שם יא, ג.