ביאור על הדברים הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ח"א ע' רלד. נו"א (ומתחיל: ועשית חג שבועות) במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תתה. תתט. תתטז. קיצור באוה"ת במדבר ע' רכ. ראה סה"מ תרל"ה-ב ע' שיב שמיוסד על מאמר זה. וראה גם סה"מ תרמ"ד ע' רל ואילך.

וירא העם וינועו: שמות כ, טו.

דאכל בי עשרה שכינתא שריא: סנהדרין לט, א.

וארז"ל: מגילה ג, א. [כ].

(ברבות בראשית ס"פ י"ד): בשינוי סדר וכ"ה בדב"ר ב, לז. אבל בכתבי האריז"ל ובדא"ח בסדר זה. ועייג"כ זח"א פא, א. רו, א. [כ].

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

אבא טמיר ונעלם: ראה ע"ח שער או"א פ"ב.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

דאו"א תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים ע' א'רכב. ועל"ק ר"פ ראה. וש"נ. [כ].

קנה חכמה קנה בינה: משלי ד, ה.

ב"פ קנה גימטרי' יש: פע"ח שער תפלת ר"ה פ"ג. שער יוהכ"פ פ"ה.

כתר נק' אין: ראה ת"ז תמ"ב (פא, ב). פרדס שער אם הא"ס הוא הכתר פ"א. שער המציאות פ"ב. שער עה"כ מערכת אין.

המלך המרומם לבדו: ברכת יוצר.

כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

אם אין יראה: אבות פ"ג, מי"ז.

מל' דאצי' עתיק לבריאה: ראה ע"ח שער העקודים פ"ב.

וכל צבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

בת"ז כ"ע איהו כתר מל': בהקדמה (פתח אלי').

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

כי נר מצוה ותורה אור: משלי י, כג.

תרי"ג ארחין: ראה זהר נשא קכט, א. קלו, א.

תר"ך עמודים: ראה פרדס ש"ח, פ"ג.

רמ"ח פיקודין רמ"ח אברין: ראה ת"ז ת"ל.

לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

ויגע בכף ירכו: בראשית לב, כו.

המצות שהן מצות המלך: ראה ב"ב קנט, א. ובתוספתא נגעים פ"ג: גזירת מלך היא. מנוסח הברכות: מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ועוד.

והתורה שהיא בז"א: ראה קו"א לתניא בד"ה להבין מ"ש בפע"ח דף קנה, ב.

ע"פ וייצר את האדם עפר: תו"א ד, ג.

היות המצות במל': באגה"ק נוסף: ”ה' של שם הוי'".

והתורה בז"א: באגה"ק נוסף: ”וא"ו של שם הוי'".

ונעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

מל' לית לה מגרמה: בע"ח ש' עקודים (פ"ו). ובש' דרושי נקודות (ספ"ד). ובש' מיעוט הירח (רפ"א). וגם ש' דרושי אבי"ע (ספי"ג). [כ].

בענין פ' ציצית במ"ש ועשיתם את כל מצותי: לקמן פ' שלח מו, ב.

נמשך הארת א"ס: בקו"א שם ”נמשך אור א"ס".

דדוקא אברים החיצונים . . נק' אברים: ראה ס' מאמרי אדה"ז — ענינים ע' רל.

במ"א ע"פ הרע"מ פ' שופטים: ביאוה"ז לאדהאמ"צ קכב, ג. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתיב ואילך. אוה"ת שופטים ע' תתנד.

משנה למלך: סוף אסתר.

משנה תורה היא בחי' מל' מלשון משנה למלך: מובא באוה"ת ויקרא-ד ע' א'פב.

פ"ז מהל' תמידין: הכ"ג.

דבקמה . . בקומה: העיטור [הל' מילה שער ג']. ח"ב (דל"ד ע"ג [נב, ד. והל' ציצית ח"ש ע"ו ד]. ושבהל"ק ה' מילה (סי' ד [קפז, ב]). ותניא רבתי ה' מילה ([ענין ברכת המילה] סס"י צד). ובת' רב האי גאון (שערי תשובה סי' עט). וברוקח [דיני ברכות] (סי' שיט). ובאורחות חיים מרב אהרן הכהן מלוניל (ה' ציצית סי' כח [ז, א]. וע"ע באשכל ח"א [הל' ברכות הודאה] (סי' כג) והוא מלקח טוב (הנק' פסיקתא זוטרתא) פ' אמור [כג, טז ד"ה טוביהו] ושם (בפ' שלח [בסופה ד"ה מעשה]). וע"ע בפרדס הגדול ה' ר"ה (דמ"ב ע"ב [סי' קע"ג לב"ג]). ושם [ל"א] מהר"י אבן גיאות בספרו ח"ב ה' ספה"ע. וצע"ק. [כ]. וע' בח"א פ"ז ב':

כי כל שאור וכל דבש: ויקרא ב, יא.

ח"א פ"ז ב': ”אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך מ"ט תרי זימני אנכי אלא חד בסיני", — אוה"ת יתרו ע' תתקטז ושם מעתיק בארוכה.

פ"ט סע"א: ”לך לך דפ"ט סע"א אנכי הוא דרגא קדמאה היינו ג"כ בחי' מל' כן פי' בז"ח שם", — אוה"ת יתרו ע' תתקטז.

דרוש לשבועות: דש' תקצ"ה — כ"כ בבוך פערטיל שלי (סא, א). [כ]. [וראה להלן ברשימת הכתבי-יד].

ואהי' אצלו אמון: ראה לעיל בהוספות יט, א הערת כ"ק אדמו"ר (ונזכר עוד על מאמר זה: תקע"א — באוה"ת במדבר הוספות ע' א'תצט. עקב ע' תקלו. וראה להלן ברשימת הכתבי-יד). והנחה אחרת במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' ר. עוד הנחה בדרך מצותיך משא הארון בכתף מ, ב. מאמרי אדה"א במדבר כרך-ב ע' תנד מיוסד על מאמר זה. הגהות — באוה"ת במדבר ע' רכא.

ופי' במדרש רבה: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תקפט.

כי תאמר אלי שאהו . . מאין לי בשר: במדבר יא, יב-יג.

מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

כבד פה . . וכבד לשון: שם ד, י.

כבד פה . . לשון: ל' הרע"מ. ע' עקב (יד, ד). [כ].

וכמ"ש מזה בפ' בהעלותך: לקמן לג, ב.

המן ירד בזכותו: תענית ט, ב. זח"ג קב, א. רפג, ב.

מזונא דחכמתא: זח"ב (סב, א). [כ].

שהתו' נק' מזון לנפש: ראה חגיגה יד, א. ב"ר מג, ז.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

שהקריבו שתי הלחם: ויקרא כג, טז.

לידת נש"י הי' בשביעי של פסח: ראה אגה"ק סי' כ (קל, ב). וראה לעיל פ' צו טז, ב בשם הפע"ח.

ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים: שמות טו, יט.

כי הנשמה ונפש אלקית א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שכ"ו, פ"א. תניא פרק לז (מח, ב).

ולא תחללו: ויקרא כב, לב.

דם נעכר ונעשה חלב: בכורות ו, ב. וש"נ.

כך ע"י אתכפיא שהאדם מזכך מדותיו: במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רא הנוסחא ”כך הם ימי הספירה שבכל יום מונים מדה א' חסד שבחסד חסד שבגבורה כו' להגדיל המדות להיות בבחי' אתכפי' ואתהפכא".

אין התינוק יודע לקרות: ברכות מ, א.

ממושבותיכם: ויקרא כג, יז.

בפע"ח שער הק"ש פ"ד: ראה גם לקמן שה"ש כח, ב. יהל אור ע' תסב.