זמירות היו לי חקיך: תהלים קיט, נד. ובהבא להלן — ראה ג"כ קו"א ד"ה דוד זמירות. דרמ"צ מצות משא הארון בכתף. סה"מ תרל"ג-ב ע' תקנד. סה"מ תרנ"ד ע' כח. ועוד.

ואמרז"ל במדרש רבה: במד"ר ד, כ.

ובגמרא פ"ז דסוטה דל"ה ע"א: ראה יהל אור ע' תסב שם נעתק לשון הגמרא ורש"י ומהרש"א.

ולבני קהת לא נתן: במדבר ז, ט.

יסודתה בהררי קדש: תהלים פז, א. [יסודתו]. [כ].

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

החכמה נק' עדן: פרדס שער כג פט"ז.

מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

שבספרים נזכר רק ב' בחי' ג"ע תחתון ועליון: וכ"כ גם לעיל פ' בהר מא, ב. במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רב כ' ”רק שבפרד"ס לא נזכר אלא ב' בחי'". וראה בדרך מצותיך א, ב ”הגם שלא נזכר בספרים רק ב' בחי' אלו אבל באמת נודע לנו מפי סופרים קדושי עליון אשר נהירין להו שבילא דרקיעא שיש מדריגות לאין קץ".

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

ת"ח אין להם מנוחה: ברכות סד, א.

ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

ונהנין מזיו: ברכות יז, א.

בורא קדושים ישתבח: ברכת יוצר.

וקדושים בכל יום: נוסח תפלת שמו"ע.

סלה בלי הפסק: עירובין נד, א.

בד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל פ' בהר מא, ב.

ושמו בגימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש ספכ"ח. [כ]. ובלקו"ת פקודי ז, ד בשם ספרי הקבלה הראשונים.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.

עד"מ העמוד שמחבר הגג: ראה אגה"ק סי' כט.

וראית את אחורי: שמות לג, כג.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

מבשרי אחזה: איוב יט, כו.

ולכן נק' הרצון בחי' אחוריים: ראה אגה"ק סי' כט.

אשר מלשון באשרי כי אשרוני: בראשית לג, יג. ובת"ז (ת"ל עד, ב). ושם (רתט"ל).

וטובל בשמן: דברים לג, כד.

שמן היא בחי' ח"ע: מא"א אות ש' סמ"ח.

שבחי' רצון העליון . . ואין בו שום התחלקות . . אבל העונג העליון . . יש לכל מצוה תענוג פרטי: בלקו"ת במדבר יח, ב ואילך, ובדרמ"צ (מב, א ואילך), ובכ"מ מבואר שבחי' רצון העליון אין בה התחלקות, ולכן הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה כו', אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי, כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון כו' ע"ש בארוכה. ואולי י"ל שזהו כפי שהעונג הוא כבר בבחי' המשכה בהדבר (ע"ש ”כמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראי' מלובש בעינים כו'") וחיצוניות הרצון, אבל התענוג כפי שהוא בעצמותו, הרי אין שייך לומר ענין התחלקות וריבוי. וראה המשך תרס"ו ע' סג ואילך. המשך תער"ב [ח"ב ע' א'קט]. או י"ל לאידך דדוקא מצד פנימיות התענוג כמו שהוא בעצמותו בא ונמשך פרטי התחלקות התענוג (משא"כ מצד הרצון). וע"ד המבואר בכ"מ (ראה תו"ח ד"ה ויהי כל הארץ פכ"ז ואילך ד"ה מי מדד תרס"ב. ועוד) ענין ההתחלקות וריבוי הבא דוקא מצד אחדות הפשוטה. ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש חי"ט תבא ח"י אלול (תשל"ז) ס"ט) בנוגע לחיות פרטי — לקו"ש חי"ז ע' 414.

חיך אוכל יטעם: איוב יב, יא.

בד"ה ראו כי: לעיל פ' בשלח א, ב.

פנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד.

על כל דיבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

בשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.

ולהתענג על ה': ראה ישעי' נח, יד.

כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

ונשמח בדברי תורתך: ברכת ק"ש של ערבית.

כתובים משני עבריהם: שמות לב, טו.

פ' תצוה סד"ה זכור כו': תו"א פה, ב ”שלא יהא בבחי' שכחה שהיא בחי' אחוריים כו'".

ע"פ ויהי מקץ: תו"א לב, א.

אני תורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.

אני אותיות אין: הובא בע"ח ש' דרושי אבי"ע ספ"א, וע' שם ש' עקודים פ"ג. וע' לק' נצבים (נג, ג) מאדמו"ר ע"ז. ושם (ע', ב [ד]) מפרדס. [כ]. לעיל (בהר) מד, ד.

שעשועים העצמיים: ראה באוה"ת נ"ך-א ע' תקצ.

שער השתלשלות . . במה"ב: הוא שער סדר האצילות.

ובמא"א . . נקרא אין עכ"ל: מובא בואה"ת ויקרא-א ע' רעט. נתבאר באוה"ת פ' בא ע' רסא.

ויקהל דרי"ז ע"א: נעתק באריכות באוה"ת נ"ך-א ע' תקפז.

ור"פ שמיני דל"ה ע"ב ובהרמ"ז שם: ”חדוותא דקב"ה ואטליותא דילי' דכתיב ואהי' שעשועים יום יום, ופי' הרמ"ז חדוה הוא א"פ ואטליותא א"מ, וזהו ב' בחי' שעשועים", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

ובפ' אחרי דס"ה ע"ב: בהרמ"ז ”ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים ע"ד מ"ש אהי' אשר אהי', דפי' אהי' הראשון הוא באריך, ובחי' אשר אהי' היינו חו"ב. כמו"כ כאן ואהי' אצלו אמון זהו א"א, אח"כ ואהי' שעשועים יום יום היינו חו"ב", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

ודס"ז ע"ב: בהרמ"ז ”ענין שעשועים והיינו מעולם התענוג בינה שהיא העוה"ב", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

עת לחבק ועת לרחק: קהלת ג, ה.

אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

הימין שהוא חסד: ראה ת"ז בהק' (פתח אלי').

ימין ה' עושה חיל: תהלים קיח, טו.

כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

למה תשיב ידך וימינך: תהלים עד, יא.

אור שנברא ביום ראשון: חגיגה יב, א. ב"ר יב, ה.

גנזו היינו בתורה: ועל"ק האזינו (עח, א). וש"נ. וכ"מ מזח"א (מז, א) ד"ה ויכולו. [כ]. מדרש רות בזהר חדש פה, א (עייג"כ זח"א רסד, א. זח"ב קמט, א). ובדגל מחנה אפרים פ' בראשית בשם הבעש"ט. כתר ש"ט (קרוב לתחלתו) הה"מ בשם הבעש"ט כו' (באריכות). ובכ"מ. וראה לקו"ת במדבר יח, ד. דברים פט, ד. ספר החקירה סח, א. וכל העם תרצ"ט ס"ג, ועוד. לקו"ש ח"כ ע' 271.

המעשה דאיתא בזהר: ובהכת"י שתח"י בוך פערטעל אי' (סא, ב) [וכ"ה במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רד ובאוה"ת שבועות ע' רכא מעתיק משם]. שמזה מובן מעשה בעש"ט ז"ל שאמר לא' שבא לשאול על בנו שהי' בריחוק מקום כמה מאות פרסאות שרואה אותו ממש, ואיך הוא עומד בברעסלא, ע"י שקראו לפניו בזה"ק שנפתח ונתגלה האור הגנוז וכו' יעו"ש. [כ].

ימין ה' רוממה: תהלים קיח, טז.

שלא תהא מלובשת ומתעלמת: ”וזהו הבקשה וימינך מקרב חיקך כלה דחיקך הוא בחי' יסוד אי' ומבקשים וימינך כו' שיתגלו החסדים שהן בחי' ימין מתוך ההעלם דיסוד אי' כו' כמ"ש בלקו"ת פ' במדבר בהביאור דואהי' אצלו אמון" — סה"מ תרנ"ג ע' רד.

צחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

כמו הצחוק שעושין לפני שרים: במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רה מביא הדוגמא מציפור המדברת.

שעתיד הקב"ה לעשות קניגי: ראה ויק"ר יג, ג. ב"ב עה, א. [כ].

שור הבר עם לויתן כו' וכמ"ש במ"א: ראה לעיל פ' שמיני דף יח, א ואילך.

בינונים זו"ז שופטן: ברכות סא, ב.

תבל ב"פ ארי': ראה אוה"ת שמות ע' צז ובלקו"ש חי"ב ע' יט. וראה שם הערה 49.

שית ספירן מקננין ביצירה: ת"ז ת"ו. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקנב.

קדוש קדוש קדוש: ישעי' ו, ג.