מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

אתה כהן לעולם: תהלים קי, ד.

בחי' יומם דאזיל עם כולהו יומין: ראה זח"ג קג, א-ב. קצא, ב. (הל' יומא דאזיל. ראה בע"ח שכ"ה דרוש ב. פע"ח שער חה"ס פ"א. שער מאמרי רשב"י פ' יתרו, תרומה ואמור. ועוד).

בפ' יתרו דס"ז ע"ב: ראה לקמן לא, א. ובסה"מ הנחת הר"פ ע' טז. ועם הגהות בביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תשפג.

פני שור: יחזקאל א, י.

ארי' דאכיל קורבנין: ראה זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ועוד.

ועיקר הכח בימין: ראה מנחות לז, א.

בד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב. לסעי' ג — ראה אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשמב.

ג) — שאהבה זו נקרא אהבת עולם: דאחד הפי' באהבת עולם הוא שהאהבה נמשכת מההתבוננות בעניני העולם התחתון, מה רבו מעשיך ומה גדלו מעשיך, דהתבוננות זו היא לפי גדרי העולם — ד"ה בהעלותך תשמ"ח (הנחה).

שאהבה זו נקרא אהבת עולם: ראה ספר הערכים-חב"ד כרך א טור תקסח. קטע זה מובא גם במים רבים תרל"ו בע' שסז.

אבל בחי' אהרן . . שיהי' גילוי אלקותו ית' למטה כמו למעלה: ”מובן שעיקר ענין מעלת אה"ר דאהרן על בחי' הלוך ונסוע דאברהם הוא מה שע"י אה"ר דאהרן נמשך שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה, והוא הנק' יחוד העליון לשיקבה"ו ונת' פי' יחוד זה בלק"ת דרושי עשי"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך נושא עון ושם פ"ב וכח יחוד זה נמשך לאהרן ע"י מ"ת . . משא"כ באברהם שהי' קודם מ"ת לא הי' בחי' זו עדיין" — אוה"ת תצוה ע' א'תרא.

אהרן שהוא שושבינא דמטרוניתא: רע"מ זח"ג כ, א. קעז, ב. קפ, ב.

ההפרש בין רננה לשמחה: זח"א (רכט, ב). [כ].

בד"ה רני ושמחי: תו"א לז, א. וראה גם סה"מ תקס"ג ע' שצב. יהל אור ע' שעג. ביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תרעא.

איזהו חסיד המתחסד עם קונו: זח"ב קיד, ב. זח"ג רכב, ב. ת"ז בהק' א, סע"ב.

מרירות בנפשו: ראה אוה"ת שה"ש ע' רלה שהמרירות הוא כענין שמאל דוחה, ע"ש.

דלית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ויצעק אל ה' בצר לו: תהלים קז, ו (בל' רבים).

בד"ה להבין פי' יג"מ: לקמן ר"ה סא, א ואילך.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה-ו.

נגלה כבוד ה' וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

עין בעין וגו': ישעי' נב, ח.

אהרן אותיות נראה: ראה סה"ש — תש"א ע' 152. ובספר הערכים-חב"ד כרך ב ע' ע הערה 681. ובמילואים שם ע' תרכט.

אשר עין בעין נראה אתה ה': במדבר יד, יד.

כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

ע"פ ועשית בגדי קודש: תו"א פב, א.

עזה כמות אהבה: שה"ש ח, ו.

רשפי' רשפי אש: שם.

ועמ"ש סד"ה שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מה, ג.

(ועמ"ש — אהבה): הוספה לקמן צו, ג.

שתקנו בתפילת ש"ע סלח לנו: ראה גם תו"א קיא, ד. לקמן שבת שובה סה, ג.

ק"ש שמקבל עול מלכות שמים: ברכות יג, א.

אוילים מדרך פשעם: תהלים קז, יז.

פשעים אלו המרדים: יומא לו, ב.

בד"ה כנשר יעיר: לקו"ת האזינו עח, א.

והם פשעו בי: ישעי' א, ב.

ומאריך באחד: ראה ברכות יג, ב.

פריקת עול מלכות שמים: בסה"מ תקס"ב ע' ריח כ' שהמרירות בתיקון חצות הוא על פריקת עול. וכ"ה במאמרי אדה"א בהעלותך ע' תתפז.

בד"ה מה טובו: לקמן בלק עד, א.

בזכרנו את ציון: תהלים קלז, א. ע' אוה"ת מקץ (שמז, ב). ובד"ה והשתי' כדת תקס"ג בפ' בהעלותך יעו"ש [סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תקסו — ע"ש]. [כ].

כמ"ש במ"א: ראה אוה"ת במדבר-ד ע' א'תפד.

בד"ה מנורת זהב: ראה לקמן לה, ב.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. נסמן לעיל ויקרא ד, א.

ה' בחכמה: משלי ג, יט.

הגורם לשכר מצוה היא המצוה בעצמה: ראה תניא פל"ז ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

היתה לי דמעתי: תהלים מב, ד. וראה ביהל אור שם ע' קסו שמציין לכאן.

ללחם שהיא התו': ב"ר ע, ה.

והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

בד"ה ושבתה: לקו"ת אחרי מ, ד. ראה לקו"ש חט"ו ע' 358.

י"ג מדות שהתו' נדרשת: תו"כ ר"פ ויקרא.

י"ג מדות הרחמים: שמות לד, ו-ז.

מים תחתונים בוכים: ת"ז ת"ה (יט, ב). תוס' הרא"ש (הדר זקנים) בראשית בתחלתו. בחיי ויקרא ב, יג.

כתית למאור: שמות כז, כ.

והזיתים הם מרים: להעיר מעירובין יח, ב תוד"ה מרורין. וש"נ. וראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין קח, ב ד"ה יהיו. ראה תו"א פא, ג.

להיות שפל רוח: ראה אבות ד, י.

ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור.

דהנה כתיב: מובא באוה"ת בראשית-ד דף תשעט, ב.

כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב.

הלכות התו' שנק' קווצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא. ראה שהש"ר ה, ז.

שמן . . שהוא בחי' חכמה: מא"א אות ש' סמ"ח.

נזכר ב"פ זקן: ראה לקמן שה"ש ג, ב. אוה"ת נצבים ע' א'רעח.

התורה שהיא בחי' שערות: ראה תו"א קי, ב.

התו' נק' משל הקדמוני: ראה ש"א כד, יג. וברש"י שם. וברש"י משפטים כא, יג.

כתלג חיוור: דניאל ז, ט.

כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת שה"ש ו, ד.

והחכמה תחי': קהלת ז, יב.

שמן משחת קדש: שמות ל, כה. לא.

בד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כא, ג ואילך.

חכים ולא בחכ': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ואנשי קדש תהיון לי: שמות כב, ל.

עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם: ב"ב עה, ב.

באג"ה סד"ה להבין מ"ש בפע"ח: דף קנז, א.

חסד . . ימינו של הקב"ה: ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

חסד עולם: ישעי' נד, ח.

רב חסד: שמות לד, ו. במדבר יד, יח.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

חסד דקשוט: זח"ג קלג, ב.

חסד של אמת: ראה בראשית מז, כט.

אמת ה' לעולם: תהלים קיז, ב.

היד הגדולה: שמות יד, לא.

בד"ה פ' נסכים: לקמן פ' שלח מא, א. ושם מציין גם לתו"א ד"ה וארא אל אברהם.

האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

ישים אליו לבו ורוחו: איוב (לד, יד) ושם אי' ”רוחו". [כ].

מקרב איש ולב עמוק: תהלים (סד, ז) ושם אי' ”וקרב". [כ].

אליו ולא למדותיו: הובא בפרדס של"ב רפ"ב בשם הספרי. ע' בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בהוספות (נא, ג) ודה"ק שם ”כהובא בפרדס בסופו" עכלה"ט. ובכ"מ אי' ”בספרי", ובאמת לי' שם. ושם בפרדס של"ב פ"ב הביאו ”מספרי" אבל אדמו"ר בדיוק השמיט תי' ”מספרי" מטעם הנ"ל ע"כ . . וכתב בלשונו הטהור כהובא בפרדס. [כ].

באור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

יאר ה' . . ישא ה': במדבר ו, כה-כו.

בד"ה כי תצא: לקו"ת פ' תצא לו, ב.