ביאור על הנ"ל: בסה"מ — תקס"ב ע' רכא — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. שם כרך ב ע' תנח הנחה אחרת.

שמן זית זך כתית: שמות כז, כ.

כי השמן הוא חכמה סתימאה: ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"ב ע' תתצא.

שמן משחת קדש: שמות ל, כה.

שהוא מקור ושרש להתהוות החכמה: מובא באוה"ת בהעלותך ע' שלב.

קדש הוא חכ' דאצי': ראה מא"א אות ק' ס"ז.

כמ"ש באגה"ק סי' כח: ראה גם לקמן חוקת ס, ג. בלק סט, ג. שה"ש מח, א. ובליקוט פי' באגה"ק.

ובד"ה כי אתה נרי: תו"א ח, ד. וראה גם לקמן שה"ש טו, ג.

כשמן הטוב כו' יורד על הזקן: תהלים קלג, ב.

תלי תלים של הלכות: מנחות כט, ב. רש"י שה"ש ה, טז. [כ].

בלק"ת שעיקר ענין העלאת הנרות: בטעמי המצות (בד"ה מצות הדלקת הנרות).

המנורה הי' בדרום: ראה שמות כו, לה.

ועיין מ"ש לעיל מענין הנגבה: כט, ג.

ברבות לך לך פל"ט: בסוף הפ'. ”מחקה והולך ומכוון כנגד בהמ"ק" — אוה"ת בראשית-ד דף תרצט, ב. יתרו ע' תשעו.

ובזח"א שם (ד"פ ע"א: נעתק באוה"ת יתרו ע' תשעה.

פ"ד א': ”נגבה סט' דימינא שירותא דעלמא עילאה סתימא עמיקא לעילא עד א"ס" — אוה"ת בראשית-ז ע' תתתד, א. שם כרך ד דף תרצט, ב. שם תש, ב. יתרו ע' תשעה.

בזח"ב ר"פ יתרו (דס"ז ב'): ראה לעיל ל, א. אוה"ת בראשית-ד דף תרצט, ב. יתרו ע' תשעה.

בד"ה שוש אשיש: לקו"ת נצבים מח, א.

זח"ג פ' במדבר (דקי"ח ע"ב): ביאור המאמר — ראה ביאוה"ז להצ"צ-א ע' תנא. שם ע' תנו.

ירושלים הבנוי': תהלים קכב, ג.

בזהר וישב (דקפ"ג סע"ב): נתבאר ביהל אור ע' תפ.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פקודי ד, א.

בזהר פקודי (דף ר"ס סע"ב): ראה גם לקמן דרושים ליוהכ"פ עא, ב. אוה"ת בשלח ע' תרלז.

בזהר ויחי (דרמ"א ע"א): ראה ביאוה"ז להצ"צ-א ע' תנג. נזכר גם לעיל פ' צו יז, א.

ובפ' פקודי (דרכ"א ב': ”פי' שם י"ה הוא עדות לישראל" — יהל אור ע' תפג.

דרכ"ט ב': ”פי' עדות לישראל דא רזא דשמא קדישא דאקרי עדות כד"א ועדותי זו אלמדם" — יהל אור ע' תפג.

בזהר פ' אמור (ד"ק ע"ב) . . ובבה"ז: לאדה"א פא, ד.

בד"ה להבין מ"ש בהגדה מצה זו: לעיל פ' צו יב, ב ואילך.

ע"פ מאמר רז"ל: סוף חגיגה. [כ].

לכל נשיא קרבן בפ"ע: ראה לקמן ברכה צח, ג. תו"א ח, ב. אוה"ת במדבר ע' לג. נשא ע' רנד.

שנקרע הים לי"ב גזרים: תנחומא בשלח יו"ד. פדר"א מ"ב.

והניף ידו על הנהר: ישעי' יא, טו.

ומבואר במ"א ע"פ זה: לעיל פ' צו יז, א.

שאוא"ס מלובש בחכמה: כמ"ש ה' בחכמה (משלי ג, יט).

ולפי שגילוי זה שבחכמה נמשך מבחי' ז"ת דעתיק: מובא באוה"ת תרומה ע' א'תפה.

בעבר הנהר ישבו: יהושע כד, ב.

בביאור ע"פ יהודה אתה: תו"א מה, ד.

בהעלותך את הנרות: בסה"מ תקס"ג כרך ב ע' תקנג ב' הנחות. הנוסחא שני' הוא הנחת כ"ק אדה"א. להתחלת המאמר הפי' דרש"י ראה גם סה"מ תקס"ו ע' רמב. סה"מ תרל"ה כרך ב ע' שכט ואילך. סה"ת תרנ"ד ע' שיח ואילך. עוד הנחה נדפסה מגוכתי"ק הצ"צ באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשדמ. שם כרך ה עא' א'תקפה. ראה באוה"ת פ' בהעלותך ע' שנג. מאמר כ"ק אדה"א שמיוסד על מאמר זה בסה"מ אדה"א ע' תתצד. ובהרחב הביאור שם ע' תתקיד. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה לרוח שמניך — בסה"מ אדה"ז כתובים-ב ע' יא.

בהעלותך את הנרות: במדבר ח, ב.

חלשה דעתו: נתבאר בשיחת ש"פ בהעלותך תשמ"ח.

ועי' במדרש: ריש הפרשה (טו, ג) ובאבהש"י.

הצאן ובקר ישחט להם: במדבר יא, כב.

שכל נשיא העלה שבטו על ידי קרבנו: ראה אוה"ת נשא ע' רנד.

ע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב. ראה לקו"ש ח"ב ע' 455.

שאינו יכול להעלות את הבשר: ראה קונטרס אחרון ע' קנז. ולקמן פב, ב.

רפ"ו דברכות: מ, סע"א.

אר"נ עד דלא אכילנא: ב"ק עב, א. וראה ד"ה באתי לגני תשי"ב סעי' א.

החיות נושאות את הכסא: שמו"ר ספכ"ג. ועל"ק פ' שלח (מא, סע"ד). וש"נ. וע"ל במדבר (יד, רע"ב). [כ].

ועל הכסא . . כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

שנקרא אדם א' הוא בחי' מחשבה וד' דבור מ' מעשה: וכ"ה במאמרי אדה"ז על התורה ח"ב ע' תתנ. ובביאוה"ז להצ"צ-א ע' שכח.

והנה הבשר הוא מבחי' גבורות: ראה גם לקמן פ' פנחס עז, ד שהתהוות הבשר מן הדם. וראה גם בלקו"ש חט"ו ע' 358 הערה 63.

בוערות כמראה הלפידים: שם א, יג.

לשון רשפי אש: שה"ש ח, [ו]. [כ].

ע"פ וגלחה את ראשה: לקמן לקו"ת כי תצא לו, ג.

אבל התלמיד חכם: ראה לקמן מטות פב, ב.

ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.

סד"ה והיה מידי חודש בחדשו: לקו"ת ברכה צז, ד.

ויאמר משה שש מאות אלף: במדבר יא, כא.

שהיו ג"כ מבחי' יסוד אבא: בענין משה שהוא יסוד אבא, ראה בארוכה בלקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך.

ולכן צריכין שחיטה: ראה מאמרי אדה"א במדבר-ג ע' תתקלד.

(ועי' בלק"ת . . ובפ' שמיני): בטעמי המצות.

ויאמר ה' אל משה היד ה': במדבר יא, כג.

וכמ"ש במ"א . . המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו. ראה לקמן תצא מ, ב. שה"ש מא, א. ספר החקירה פב, ב.

לבי ובשרי ירננו: תהלים פד, ג.

בד"ה וארשתיך לו: לעיל במדבר ח, ב ואילך.

ההרים רקדו: תהלים קיד, ד.

פסחים (דקי"ח ע"ב): צ"ל קיח, א (ברש"י ד"ה ההרים).

ועמש"ל בד"ה ענין שניתנה תורה על הר סיני: לעיל פ' במדבר טו, ג.

והי' מדי חודש: ישעי' סו, כג.