אך ענין העלי': באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכו שהג"ה לכאן.

ודע שמתן שכרן של צדיקים: אבות ספ"ב.

בזהר דא"ס ב"ה: ח"ג פנחס רכה, א. [כ].

ע"פ אתם נצבים: לקו"ת נצבים מד, ג.

ואתה הוא עד שלא נברא: ראה תפלת השחר. של"ה ג, ב. ראה לעיל לא, א.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י: לקו"ת אמור לא, א.

ובד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לקו"ת ראה יט, ג.

ס"פ שלח בד"ה אני ה': לקו"ת שלח מח, ב.

בביאור ע"פ יביאו לבוש מל': תו"א צב, א ואילך.

ואין פי' סובב שמקיף מלמעלה: השוה תניא פמ"ח ובליקוט פירושים שם.

לית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז (צא, ב). ת"ע (קכב, ב). וראה להלן (הוספות — ויקרא) נב, ג.

כאשר יהי' האופן בתוך האופן: יחזקאל א, טז. ראה תו"א סב, ב.

שוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים (במוסף דימים נוראים).

מעונה אלקי קדם: דברים לג, כז.

שבעה שמות שאינן נמחקים: רמב"ם הל' יסודי התורה ו, ב. ועל"ק ד"ה תקעו הב' פ"ג נה, ד. [כ].

בד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א סט, ג.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

ולכן הנשמה באה בגלגול: אגה"ק סי' יט בשם האריז"ל. תו"א נג, ג. וראה לקו"ת שה"ש לה, ד.

שכר מצוה מצוה: אבות ד, ב. ראה גם לקמן פ' מטות פג, א. פ' ראה כב, ד (ושם מציין לתניא פל"ט (נב, ב)). אוה"ת פ' ראה ע' תרמב ואילך.

הוקשה כל התורה לתפלין: קידושין לה, א. ועל"ק ואתחנן יב, סע"ג. [כ].

אש שלמע' שהי' יורד: ראה זבחים סא, ב.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

בד"ה ארץ הרים ובקעות: לקו"ת עקב יז, ג. ”באברהם אבינו ע"ה ואנכי עפר ואפר דהנה עיקר החסד להשפיע מחייו ולא ממותרות שלו . . שבחזרתו פרע הקפותיו שלא לומר שחייך קודמין מפני שמשים עצמו כשיריים" — בוך 1999.

ודברת בם: דברים ו, ז.

אפי' נוטל את נפשך: ברכות נד, א.

בת"ז ד"י ע"א: אולי צ"ל: ע"ב. ”ובג"ד ואהבת את ה' אלקיך אפילו נוטל את נפשך דאם חביב עלי' נפשי' מגופא לכך נאמר ובכל נפשך (הרי דמחלק מבין בכל נפשך מה שהנפש מחי' הגוף דא"כ ה"ז בכל גופך דמבאר כאן דמנין בכל נפשך הוא ביטול הנפש ודו"ק" — בוך 1999.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

אני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא.

ב"ש וב"ה אלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.

על שלשה דברים העולם עומד: אבות א, ב.

ויצונו ה' . . את כל החוקים . . ליראה את ה': דברים ו, כד.

דאיהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

חסד דרועא ימינא: שם (פתח אלי' ואמר).

וע"ש בפרש"י: ”אולי הכוונה לד"ה נקראו על שמו שיהי' שמם ה'" — בוך 1999.

בכל א' מישראל . . חלק לעוה"ב: ראה סנהדרין רפי"א.

מאן דלא כרע במודים . . ארז"ל דלא יקום בתח"ה: זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א. וראה פר"ח או"ח סקי"ג. ב"ק טז, ב תוד"ה והוא. ועל"ק בפנחס עו, סע"ד. וש"נ. [כ].

סעיף ד: הג"ה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכח.

וישבת ביום השביעי: בראשית ב, ב.

ששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.

ויכל אלקים: בראשית ב, ב.

שבת להוי': ויקרא כה, ב.

אני ה' חוקר לב: ירמי' יז, י.

המשפילי לראות: תהלים קיג, ו.

כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

סד"ה — להבין ענין לחם משנה: תו"א סו, ג.

כורע בברוך וזוקף בשם: ראה ברכות יב, א.

וירד ה': שמות יט, כ.

עין בעין יראו: ישעי' נב, כ.

ומלאה הארץ דעה: שם יא, ט.

כמשל ב' בנ"א: ועל"ק ר"פ ואתחנן. וש"נ. [כ].

וע' בזהר שלח דקנ"ח ב' . . וברמ"ז שם: ראה גם לקמן פ' שלח מ, ג. מב, ד. אוה"ת ויקרא-א ע' קצו. ”רמז להם על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב היש ה' בקרבנו אם אין, אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי, אמר לון אי דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עילאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה עץ אם אין. והרמ"ז שם כ' שעיקר השפע הוא מושרש מהדעת וב' דעות הם העיקריים של זעיר שבו ב' יסודי או"א ושל אריך הנעלם דהיינו רישא תניינא דג' רישין והוא הנק' אין" — בוך 1999.

ענין מצות שביעית: ראה גם בדרך מצותיך מצות קדושת שנת השביעית דף לה, א ואילך.

בנדרים דמ"ב ע"ב: ”על המשנה דהנודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות ופריך בגמרא מאי שנא דאוכל מן הנוטות דפרי דהפקירא אינון ארעא נמי אפקרה כו'" בוך 1999.

ולבהמתך ולחי': ויקרא כה, ז.

שכל זמן שחי' אוכלת: פסחים נב, ב.

אדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

בד"ה והניף הכהן: לעיל לז, א מענין ביטול.

ובפ' עקב בד"ה ויאכילך: לקמן פ' עקב יג, ג שיש עוד בחינה בהמה שלמעלה מבחי' אדם והיא הנק' בשם בהמה רבה.

וישבות ביום השביעי . . אשר עשה: בראשית ב, ב.

כי בו שבת . . אשר ברא: שם ב, ג.

והן הן בחי' שבת תתאה ושבת עילאה: באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכט כ' ”דלפירושו כאן שבת תתאה ושבת עילאה הכל הם עליות, אמנם בד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת [לקו"ת בשלח ב, ג] משמע דב' השבתות כהלכתן היינו הא' ההילוך מלמטה למעלה והב' ההמשכה מלמעלה למטה" ע"ש. וכן הקשה באוה"ת בראשית-א דף סא, א.

והנה טוב מאד ויכלו: שם א, לא. ב. א.

אבא מקנן באצי': ועל"ק ש' שובה סו, סע"א אבא שרש האצי' [כ].

אבא מקנן באצי': הל' ”מקנן" ל"מ. וע' בע"ח ש' דרושי אבי"ע רפ"ה ושם פי"ג מ"ת ולבסוף שער ק"ש. ושוב מצאתי זח"ג ר"פ במדבר קיז, א בניצוצי אורות אוק"ב [= אות קטן ב] כמ"ש כאן [כ]. וראה הערה בסה"מ תש"ג ע' 133.

חכמה היא כח מ"ה: זח"ג לד, א.

אימא מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

ח"ע שבו מלובש אוא"ס: ע"ח ש' כללות אבי"ע פי"ג. תניא פי"ח ופל"ה בהגהה.