ושמו בגימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש סופכ"ח [כ]. פלח הרמון — לרמ"ע מפאנו — שער ד פ"ג. מאו"א מ, נה. לעיל (פקודי) ז, ד ”ובס' קבלה הראשונים". מאמרי אדה"ז-הקצרים ע' תקמג. אוה"ת פינחס א' פד.

סייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

משתאה לה מחריש: בראשית כד, כא.

וכמ"ש במ"א בענין כבד פה וכבד לשון דמשה: כן נזכר גם באוה"ת וישב כרך-ו דף תתרפג, ב. וראה תו"א כג, א.

וזשארז"ל בירושלמי . . בדוחק התירו שאילת שלום בשבת: שבת פט"ו ה"ג.

שבת היא בחי' מתנה: שבת י, א.

בזח"א ה' ב': הלשון נעתק לקמן מד, א.

ח"ג פ"ב א': ”ואת שבתותי תשמרו דא שבת עילאה ושבת תתאה . . וע"ד ואת שבתותי תשמרו תרי וכלא אתדבק דא בדא ע"ש, ואולי הכוונה למ"ש אח"כ ד"א ואת שבתותי תשמורו לאזהרה לאינון דמחכאן לזווגיהו משבת לשבת" — בוך 1999.

ת"ז ריש תיקון כ"ד: ”דמסמיך ענין השבת לשמירת הברית" — בוך 1999.

דברים שאדם דש בעקביו: ע"ז יח, א. רש"י דברים ז, יב.

דובר שקרים לא יכון: תהלים קא, ז.

אין אני והוא יכולים: סוטה ה, א. ערכין טו, ב.

ופלגשו ושמה ראו מ"ה: בראשית כב, כד. ועד"ה קמיפלגי במתיב' דרקיע סופ"ג כג, ד. [כ]. ראה כש"ט (קה"ת תשל"ג) סל"א. סשט"ו. ביאוה"ז פקודי נז, ד. אתהלך ע' ח (וסה"מ תקס"ב) ע' רמט (עח). סה"מ תקס"ה ע' תקא. תרד. מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' קסב. תו"ח נח פ"כ. ח"ש פ"ט. בא קנה, ב. שער היחוד פמ"ו. ד"ה אל תצר במאמרי אדהאמ"צ דברים-א. סה"מ עטר"ת ע' תקנט.

אלמלא עוזרו אין יכול לו: קידושין ל, ב.

הי' בעיניך כרשע: נדה ל, ב.

אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה: ברכות ח, א.

בביאור ע"פ שבת שבתון: לקמן דרושים ליוה"כ עא, ב.

פי' אני הוא עצמותו . . וכולא חד: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תרפא ויש שם הערה ע"ז.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

תרי"ג מצות: מכות כג, ב.

ז' מצות דרבנן: ראה לקו"ש חכ"א ע' 401.

תרי"ג . . ז' מצות . . גימ' תר"ך: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' שלח.

גבי מקדשי נאמר תיראו: ויקרא יט, ל.

ובסדר בשלח פכ"ט ע"פ נורא אלקים ממקדשיך: ראה גם יהל אור ע' רמז ע"פ זה.

ביאור הדברים: הגהות ושינוים באוה"ת כרך-ג ע' תתקח. באוה"ת בהר כרך-ד ע' א'קסג. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה. ביאור בסה"מ מאדמו"ר האמצעי ויקרא-ב ע' תשכב. ראה דרך מצותיך. קטע מכאן בד"ה כי תשא תרל"ח ע' סג. לעניני הסעי' א ראה ד"ה וירד ה' תרמ"ג ע' עה ואילך.

עד שלא נברא העולם: פרקי דר"א פ"ג. ראה לעיל מא, ג. לקמן נא, ד. שה"ש א, ב. ראה זח"א כט, א. של"ה בהקדמה ג, ב. וראה בהנסמן באוה"ת ויקרא-ד ע' תתקצ. ראה ביאור מארז"ל זה באוה"ת פ' יתרו ע' תתלד ואילך בארוכה. וראה בהנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תקעב.

בד"ה בעצם היום הזה: תו"א פ' בא ס, א.

בשם הבעש"ט: מובא גם לקמן נא, ג. מאמרי אדה"ז ענינים ע' שיח. אוה"ת ענינים ע' רלח ועוד. ובד"ה וארא תרמ"ט.

אליו ולא למדותיו: פרדס של"ב, פ"ב בשם הספרי. נתבאר בארוכה בשרש מצות התפלה פרק ז ואילך. וראה בהנסמן לשם.

כי הכלים יש בהן חיות מאור א"ס מלבד האור המלובש בהם: ”וראי' לזה ממ"ש בת"ז במאמר פתח אליהו וכד אנת תסתלק מיני' אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא כו'. וידוע הקושיא ע"ז איך אשתארו כגופא כו' ולא מתבטלים לגמרי, אלא צ"ל שהכלי' יש להם שורש בפ"ע לבד האו"פ שבהם" — ד"ה וארא תרמ"ט ע' ערה.

וכלבוש תחליפם ויחלופו: תהלים קב, כז.

בפ' בראשית ע"פ וייצר: תו"א ג, ד.

ובד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ב.

בד"ה זכור ושמור: תו"א עא, א. ”ירידה זו צורך עלייה היא דהיינו להעלותה מבחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי ונק' בזוה"ק לאשתאבא בגופא דמלכא דהיינו להיות כמו התאחדות הגוף עם הנפש (וקורא כאן התאחדות הגוף עם הנפש בחי' היחוד דאיהו וחיוהי, ודוק)" בוך 1999.

מ"ש בע"ח בענין הצמצום: ראה לקמן נא, ב ואילך.

רק בספר עמק המלך: שער א' שעשועי המלך ספ"ב. ראה לקמן נא, ב. שרש מצות התפלה פרק לג. אוה"ת ענינים ע' שלג.

ע"פ — אני ישנה . . בענין האותיות שאלוני כו': לקו"ת שה"ש לג, ג ואילך. באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסג הגה"ה. ”אותיות הוא מלשון אתא בוקר שהן המביאות והממשיכות אור א"ס ב"ה מההעלם אל הגילוי . . אוא"ס הסוכ"ע . . ולית מחשבה תפיסא בי' . . כ"א ע"י שנתפס ומתלבש באותיות התורה . . וזהו האותיות שאלוני על בני (נראה דמבאר איך שייך לומר שם אותיות, ומתרץ זה דאותיות לשון אתא שהן המשכות וזה יתכן לומר גם באוא"ס ודו"ק. וע' מזה בד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה" — בוך 1999 [וראה בסה"מ תרס"ה ע' רנב ואילך].

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

שהשכלת ר"י בעל התוספת: ראה סה"מ תרמ"ג ע' פ.

האותיות — בע"ה: בעמק המלך. ראה לקו"ת בשה"ש ט, ב שכן כתב במק"מ בשם עמק המלך. וראה בכ"ז באוה"ת ויקרא-ד ע' א'סז.

בחינה אחרונה שבמאציל: ראה ד"ה וילך תרס"ו ע' קמו.

חכ' שהיא הנק' קדש: מא"א בערכו.

מבחי' — מהן האור א"ס כנ"ל: באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסד יש הגה"ה. ותי' ”א"ס" ליתא שם.

וכמ"ש בע"ח שא"ק נק' אדם דבריאה: שער ב' ענף ב' וריש ש' ג' [כ].

ומשם יפרד: בראשית כ, י.

חסד בפ"ע וגבורה בפ"ע: ראה תו"א י, ג.

לכן נק' עשי': באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסד הגה"ה.

במדה"ד — כו' ע"ש): באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסה יש הגה"ה.

וס"ר נשמות . . אותיות: נסמן לע' מא, ב.

עד שיש להם בחירה: ראה תניא פרק לט. אבל בכמה מקומות מבואר שלמלאכים אין בחירה. וראה ד"ה מי כמוך תרכ"ט ע' קנא (הוצאת תשי"ט) וז"ל ”אבל המלאכים אינם בעלי בחירה כלל רק כגרזן ביד החוצב בו (ומה שארז"ל אפקוהו למט"ט וכן ארז"ל בב"מ דפ"ה על אליהו ומחינה שיתין פולסין דנורא, והיינו מפני כי שינה וגילה בעוה"ז מהרזין עילאין, י"ל שהמלאכים אלו היו תחלה נשמות, שמט"ט הוא חנוך, וא"כ י"ל שגם עתה הם בעלי בחירה, אבל שארי המלאכים הם בלתי בעלי בחירה רק כגרזן ביד החוצב בו)".

במט"ט דמחו לי': חגיגה טו, א.