ראו כי: נאמר בשנת תקס"ה — ראה אוה"ת משפטים ע' ג'טז: ביאור ע"פ ראו . . בשלח תקס"ה. היום יום י"ז שבט ע' כ. ביאור לד"ה זה נדפס במאמרי אדה"ז פרשיות פ' בשלח ע' רפז. ובסה"מ תקס"ה ח"א ע' רמא. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א. המאמר באריכות במאמרי אדה"א שמות-א ע' רה. ראה אוה"ת בשלח ע' תרנז. כרך ח ע' ב'תתקע. ראה שיחת ש"ק פ' כי תשא תשד"מ. נדפס גם בלקו"ש חכ"ו ע' 386. בביכל שמינית בויגין שת"י ראיתי שינויים (קלים) ויורשם פה, למראה עינים. [כ].

ראו כי ה' נתן לכם: שמות טז, כט.

במדרש תלים: ראה ד"ה ויאמר לך לך תרכ"ז [בהוצאת תש"ס] ע' ט ובמ"מ לשם. בד"ה לך לך תר"ל ע' ט בענין הכפל דשבת.

קדשנו במצותיך: ברכת התפלה דשבת ויו"ט. במאמרי אדה"א שמות-א ע' רו מקשה עוד יותר ”ואדרבה בשבת הי' ראוי לומר ל' עבר לפי שמצות שבת היא מצוה הראשונה שכבר קיים הקב"ה בעצמו" ע"ש בארוכה. בענין קדשנו במצותיך — ראה לקמן פ' במדבר ח, ד. קטע מובא באוה"ת פ' יתרו כרך ז ע' ב'תשה.

דרכי' דרכי נועם: משלי ג, יז.

ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

כי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב. במאמרי אדה"א שמות-א ע' ריב מבאר איך מאות י' גשמי יומשך חיי העוה"ב שהוא חיי עולם הרוחני ולא יתכן לומר ענין ציור גשמי דאות היו"ד שלנו. וראה בענין זה גם בלקו"ת שה"ש ד, ב.

ביו"ד מאמרות נברא העולם: אבות פ"ה, מ"א.

צורה — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

בחכ' בתבונה ובדעת כו': חגיגה יב, א.

יו"ד — להאיר רק: שם אי' ”לא הי'" רק ותי' להאיר לי' שם. [כ]. [ובאוה"ת בשלח ע' תרנז הוא כבפנים].

לאו דאית לך צדק . . ולאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו ואמר).

כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

ע"פ ההשגה שמשיגים: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

השכל — כו': ראה הערת כ"ק אדמ"ר בהוספות — לעיל כ, א.

בד"ה לסוסתי ברכבי: לקו"ת שה"ש יא, ד ואילך.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י. ראה לקמן ויקרא נב, ד ואילך. (אוה"ת ויקרא-ב ע' תש). אוה"ת שמות-ז ע' ב'תקמ.

וע' בזח"ג פ' צו דף ל"ד סע"א: ”עמך שריא דלא מתפרש מינך, המבואר שמפרשו על יחוד או"א שהן תרין ריעין דלא מתפרשין . . כי עמך שני פי', הא' עמך דבר הטפל ובטל לך ולא אתה ממש . . הב' פי' עמך דבר שהוא עמך ממש מה שלמעלה מבחי' הגילוי" — יהל אור עה"פ (ע' קלז). וראה באוה"ת בראשית-ב דף שה, א.

ובפ' אמור ק"א א': וע"ד כתיב כי עמך הסליחה וכתיב כי עמך מקור חיים פי' במק"מ עמך בינה שמשם היא הסליחה . . והסליחה נמשך מבחי' שהוא עמך ממש שהוא למעלה מסוכ"ע שאינו בגדר עלמין כלל ואינו סובב לעלמין כ"א הוא עמך ממש, וא"כ עד"ז פי' כי עמך מקו"ח היינו כי חיים הוא סוכ"ע וממכ"ע אך עמך הוא מקו"ח" — יהל אור עה"פ (ע' קלז). וראה לקמן פ' אחרי כט, א. הוספות נב, א.

ובספר מג"ע פי' כי מקור חיים: וכן מובא לקמן ויקרא נב, ב ”מבואר בספר מגלה עמוקות אשר מקור חיים בגימט' אור אין סוף". וראה באוה"ת בראשית-ב דף שי, ב מביא זה בסתם.

העוה"ב . . נהנין מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א. אוה"ת סוכות ע' א'תשנז.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

העונג — הנ"ל: תי' הנ"ל לי' שם. וז"ל שם לגילוי ”הוא בבחי' צורת היו"ד" והוא מקור כו'. [כ].

הנשמות — ובמ"א: אלו המוקפים שעשיתי [מתיבת (ובמ"א עד תיבת שחורה שבשו"ה בד"ה)] ל' שם בהכ"י. [כ].

מקור — וכמ"ש בת"א פ' לך לך: יג, ב.

לעולם ישנה אדם לתלמידו: פסחים ג, ב. חולין סג, ב. ראה ביאוה"ז (עו, ד). ביאוה"ז להצ"צ (ע' שסג-ד) ובכ"מ (ע"פ רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ד) — שבמארז"ל זה מדבר על דרך קצרה הכוללת את כל האריכות (כמו לשון המשנה). ומובן שאין זה סתירה לפירוש הפשוט, כ"א הוספה שביחד עם זה צ"ל קיצור הכולל את כל האריכות, — לקו"ש ח"כ ע' 88 הערה 17. וראה גם בד"ה וידבר אלקים אנכי תשכ"ח (סה"מ מלוקט ח"ג) ע' קסה הדיוק בלשון ”דרך קצרה" ולא ”שכל קצר" שצריך להשפיע להתלמיד כל העומק והפרטים שבהשכל, אלא שכל זה צריך ללמדו בדרך קצרה, בדיבורים קצרים שמהם יוכל התלמיד להבין כל הפרטים".

ע"ד — בדרך . . כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

מוסר אביך . . תורת אמך: משלי א, ח.

תושב"כ . . תורת אמך: על"ק לשמע"צ (פח, ב). וש"נ. [כ].

בבה"ז פ' אחרי: לאדה"א עו, ג.

הולד — ולכן . . יו"ד: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

בד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.

בהבראם — בה' בראם: בראשית ב, ד. ב"ר יב, ב.

שלמטה — בה': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

בתו"א פ' לך לך בד"ה שרי אשתך: יג, ב.

היה — בביאור ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לז, ב.

י"ג ת"ד: ראה זח"ג קלא, א. זח"ב קעז, א.

ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

קדש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.

שער באשה ערוה: ברכות כד, א.

שער — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

הן — שנקרא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א. מן תיבות שנקרא עוה"ז עד תי' [בשורה עלמא] פי' זה ל' בהכת"י — ושם אי' ”וכענין שנא' זה א-לי ואנוהו" פי' זה כו' ומדוייק יותר דה"ק וגם בזה יובן יותר ההגהה כאן בהמוקפים. [כ].

הוא — זה: זה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל כן אי' בהכת"י שם. [כ].

ממשכא דחויא: ראה תניא פל"א בשם הזהר. וראה זח"א לו, ב. אוה"ת בראשית תלז, ב.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

זה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.

להיות — שכדי: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

בהבראם — באברהם: ב"ר יב, ט.

ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו': ראה זח"א כז, א. ת"ז סוף תי' נד. זח"ב קסה, ב.

דהיינו — וזהו: המוקפים אלו [(וזהו עד שורה מקץ — בת)] לי' שם בהכת"י. [כ].

כל הנשמה תהלל י-ה: תהלים קנ, ו.

בהלו נרו: איוב כט, ג.

נקראת הנשמה נר ה': משלי כ, כז.

שעשועי המלך בעצמותו: עמק המלך שער זה.

כמ"ש במ"א: ראה לקמן פ' במדבר. אוה"ת ברכה ע' א'תתנז.

העוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו. ובכ"מ.

ונועם ה' הוא בחי' ענג העליון: ראה אוה"ת שמות ע' י. יהל אור ע' ק.

ועיין בפרדס ערך נועם: וז"ל: ”נועם ה' נק' השפע הנשפע למל' מהכתר כו' דרך מדרגות הסולם". — ביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתקכה.

ועיין במאו"א אות נו"ן סעיף י"ג: נועם מצד הבינה הנק' נעמי וכל נעימות מצידה והחו"ג נק' הון יקר ונעים יקר מצד אבא ונעים מצד בינה כו' עכ"ל, וזהו ע"ד שהתגלות עתיק תענוג עליון הוא בבינה בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת פ"ה [לקו"ת ר"ה נז, ב וצ"ל פ"ד] — ביאה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקכה. ראה אוה"ת שמות ע' יא. ובאוה"ת שמות-ז ע' ב'תעט שבענין נועם ה' יש ב' פירושים ”א' נועם הנמשך משם ה' . . והב' נועם הנמשך מהבינה . . וע' במאו"א . . בענין נועם ה' יובן שגם שם נז' ב' פירושים אלו".

ובזח"ג . . סתימא דכל סתימין: נעתק באוה"ת נ"ך-ג ע' א'שיא.

ופי' דרכי: מן תי' ופי' דרכי ל' רבים כל הפרשה ב' וגם פרשה ג' [הכוונה פ"ב-ג'] עד תיבת הקולות [ב, א שורה ועמ"ש] כ"ז לי' שם בהכת"י. [כ].

תורה עבודה וגמ"ח: ראה אבות א, ב.

האשה נקנית בשלשה: משנה ריש קידושין.

בג': וראה גמ' קידושין (ב, ב) ושנויי הנוסחאות למשניות שם. (וראה עוד על משנה זו — סה"מ הקצרים ע' קעח. אוה"ת בראשית-א קו, א. אוה"ת שבועות ע' קצט. רד. אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' לג. ד"ה האשה נקנית פ' תבוא תרל"ה. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רעו. תקכו. לקו"ש ח"ו ע' 320. חי"ט ע' 218. וראה כש"ט סי' יו"ד בפי' הפנימי. לקוטי לוי"צ אגרות ע' רד).

האשה היא כנס"י: ראה לקו"ש חי"ט ע' 217.

ועכשיו התפלה היא במקום קרבנות: ברכות כו, ב.

ח"י ברכאן . . ח"י חוליות השדרה: להלן לקו"ת בלק ע, ד: כנודע מהזוהר ובגמ' ברכות. ראה ברכות כח, ב. תנחומא וירא, א.

נועם ה': תהלים כז, ד.

וביאור הדבר . . עוד פי' כי עמך: כל הקטע בשינויים קלים והוספות נמצא גם באוה"ת ויקרא-ב ע' תש. ומהדורא בתרא מהקטע נדפס לקמן בהוספות נב, א.

שעתיק הוא מקור התענוגים: ראה אוה"ת לך ע' תתרעג, א.

הוא מקור התענוגים . . וכמ"ש במ"א: באוה"ת ויקרא-ב ע' תש יש כאן הג"ה.

ופי' מקור התענוגים . . אין שום דבר שחוץ ממנו: ראה אוה"ת בראשית-א נח, ב שמוסיף שם: ”אלא שהוא בעצמו ית' הוא התענוג ונק' מקור התענוגים וזהו ענין עתיקא קדישא".

להחיות בהם נפש כל חי: ברכת בורא נפשות.

דהפי' לפיקוח ותענוג: כמבואר בב"י או"ח סר"ז. ראה לקמן בפנים (הוספות — ויקרא) נב, א.

דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים: משלי יב, כה. יומא עה, א. סוטה מב, ב.

כל תענוגי עוה"ז הם רק ממה שנפל בשבה"כ והוא פסולת ממש: מבואר באוה"ת שמות-ז ע' ב'תקמ.

יהי רקיע . . בין מים למים: בראשית א, ו.

יפה שעה אחת: אבות ד, יז.

גבי אלישע אחר מוטב: חגיגה טו, ב.

אש שלנו אחד מששים: ברכות נז, ב. ועי' באגה"ת ספי"ב.

נהר דינור . . לשכוח התענוג שבגעה"ת: זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. ועוד. וראה פע"ח ש' התפלין פ"י. כנפי יונה ח"ד סי' כט.

יהללוך סלה: תהלים פד, ה. וראה עירובין נד, ב.

וראית את אחורי: שמות לג, כג.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

מבשרי אחזה: איוב יט, כו.

נח"ר לפניו: ראה ספרי במדבר כח, ח. טו, ז.

אשר מלשון באשרי: הובא בת"ז (עד, רע"ב) ת"ל ושם (ריש תט"ל). [כ].

באשרי כי אשרוני: בראשית ל, יג.

וטובל בשמן רגלו: דברים לג, כד.

שמן הוא בחי' ח"ע: מא"א אות ש' סמ"ח.

בשם זמירות: תהלים קיט, נד.

חיך אוכל יטעם: איוב יב, יא.