ועמ"ש — וזהו: גם אלו המוקפים [(וזהו עד שורה שנקראו)] לי' שם. וז"ל שם ועד"ז כל המצות מעשיות נקראות ארחות הוי' פי' כו'. [כ].

ארחות ה': תהלים כה, י.

שורה בה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

צדקה — כנ"ל: המוקפים [וזהו . . כנ"ל] לי' שם. [כ].

כל — עד: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

כל — והיינו: וגם אלו המוקפים ב"פ [(והיינו . . המגדילים) (וכמו . . הגוף כו')] לי' שם. והסיום ז"ל החסד כמ"ש במ"א וד"ל. [כ].

תשבות — ולכאורה: מן תיבת ולכאורה עד תיבת בששון [בשורה האזינו] לי' בהכת"י שם. [כ].

והי' אם שמוע: דברים יא, יג.

זרעו לכם לצדקה: הושע י, יב.

אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

וקצירה — ע"פ הבאים ישרש יעקב: ראה תו"א נג, ד.

ובד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עד, ג.

ובד"ה ושאבתם מים בששון: לקו"ת סוכות עט, א.

ל"ט מלאכות חורש וזורע: שבת עג, א.

בתוס' ברכה . . בחי' ירידה וצמצום: בבוך 631: ”בתוס' ברכה כו' כמו"כ למעלה" והשאר ליתא שם.

התפשטות — ותקנה: שם אי' ותקוה. [כ].

מכוין: שם אי' ”כאן". [כ].

עבודת — הצדקה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א. שם ”המצוה". [כ].

ששת ימים תעשה מעשיך: שמות כג, יב.

המשכות — כי: בהכת"י ”כמ"ש" כי בו. [כ].

כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג.

שבא העונג העליון לידי גילוי ממש: ראה סה"מ ת"ש ע' 86 ואילך.

בס' הבהיר שיש עמוד: בגעה"ת שבו עולין הנשמות לגה"ע מדי שבת בשבתו — סידור קעג, ג. ראה זח"ב ריא, א ובהנסמן במאמרי אדה"ז פרשיות-ב ע' תשעג. ובמאמרי אדה"א שבועות ע' תמ ”דעליית הנשמות בג"ע הוא ע"י העמוד שבהיכל שעולים בו בבחי' ביטול המציאות". ע"ש.

מי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א. קה"ר א, לו.

יאכל — כו' . . במה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

הרי — ע"ד: המוקפים [(ע"ד עד שורה לנהורא)] לי' בהכת"י. [כ].

לב נשבר ונדכה: תהלים נא, יט.

נסתר — וזהו: ב' המוקפים הללו [(וזהו . . שבת כו' שבשורה שעושין) ומן שורה המתחלת (ואפ"ל עד סוף הפרק] לי' שם בהכת"י. [כ].

שעושין — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

שקולה שבת כנגד כל המצות: ירושלמי ברכות א, ה. נדרים ספ"ג. שמו"ר כה, יב. זח"ב פט, א.

רפ"ו דברכות: לה, ב. ראה גם לקמן שמיני יח, ב. בהעלותך לה, ד. שלח מב, ג. נתבאר באוה"ת ויקרא-ב ע' תרנז ואילך.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.

שזה תכלית הכוונה להיות דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. וראה שם בחוקותי ג. ב"ר ספ"ג. במד"ר פי"ג, ו.

סד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סז, ג.

אלא — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

מזונותיו של אדם . . שבת ויו"ט: ביצה טז, א. וראה ויק"ר ל, א.

אותם — כנ"ל: תי' כנ"ל לי' בהכת"י ואולי צ"ל כו'. [כ].

כמ"ש בזהר ע"פ סולם: בת"ז (תמ"ה) סולם דא צלותא ועל"ק [דרושים ליוהכ"פ סח, ב] ד"ה לבאר ענין יוהכ"פ (רפ"ב ושם לה"ט [=לשונו הטהור] בתיקונים אמרו שהתפלה [כי התפלה] היא סולם וע' בהשמטות זח"א (רסו, ב) סי' נ' כל' הת"ז הנ"ל. [כ].

ד' שליבות בסולם: מג"ע (אופן רטז) [ריז] הובא בילקוט ראובני [ר"פ ויצא]. [כ]. ראה לקמן פ' בלק ע, ב בשם הרמ"ז.

למעלה — כנ"ל: בהכת"י אי' וכו', ולא כנ"ל. [כ].

דהתפלה . . לד' מדרגות: ע' מג"ע (אופן רטז) בזה"ל התפלה עולה דרך ד' שליבות הובא בילקוט ראובני [ר"פ ויצא]. [כ].

אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

וראשו מגיע השמימה: בראשית כח, יב.

הוא — ועיין: המוקפים [(ועיין עד תיבת סולם) בשורה עולמות] לי' בהכת"י. [כ].

בזח"א ויצא . . ובפי' הרמ"ז שם: ”סולם הוא היסוד ובו עולים למעלה שהוא תחילת קו האמצעי חוט השדרה העשוי מדריגות הן הן החוליות" — אוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב. פ' ויצא דף תתמ, ב ושם מבאר לשון הרמ"ז.

בד"ה לא הביט און ביעקב: לקו"ת בלק ע, ד.

ובד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ד. באוה"ת ויצא ע' תתמא, א מוסיף ”ובהביאור שם מזה בד"ה וסוס אשר רכב ובפ' יתרו בד"ה אלפי שנאן".

במא"א אות סמך סכ"ח בענין סולם: ”סולם נק' היסוד כי הוא סולם לעלות בו עד הדעת להמשיך משם הטיפה. סולם נק' מט"ט כי הוא סולם לעלות בו אל אלקות עכ"ל" — אוה"ת פ' ויצא ע' תתמא, א. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב.

למטה — ועמ"ש: המוקפים [(ועמ"ש . . משה)] לי' בהכת"י. [כ].

בד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקו"ת שה"ש טז, ד. באוה"ת פ' ויצא דף תתמא, ב מציין: ”ובד"ה יונתי בחגוי פי' ענין שהתפלה הנק' סולם מוצב כו' כי בהנשמה יש ב' בחי' הא' המלובשת בגוף, הב' הנשמה שמבחי' מקיף הנק' מזלי' שהוא בבחי' כתר וחכ' כו' . . והתחברות ב' בחי' הנ"ל הוא ע"י התפלה".

ובד"ה ויקהל משה: תו"א פח, א.

קושר כתרים לקונו מתפלתן של ישראל: ראה זח"א קסז, ב. זח"ב נח, א. זח"ג רנב, ב. ועייג"כ תוד"ה וקושר חגיגה יג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ח ע' 202. חגיגה (יג, ב) ובתוס' ”מתפלתן של צדיקים" וע' זח"ג (נב, ב. רעח, א) ובזח"א (קסז, ב) ”צלותהון דישראל" יעו"ש. ע' ד"ה מזוז' מימין ובלקו"ת שה"ש ד"ה מה יפו פעמיך פ"ב ומביא על מט"ט בתו"א שם (ול"מ) ובפנחס ד"ה צו את בנ"י הב' פ"ב — ובזח"ב (נח, א) ובעה"מ ש' קרית ארבע (פ"ב) על סנדל כו' ע"י תפילתן ומ"ט של ישראל יעו"ש. [כ].

בעטרה שעטרה לו: שה"ש ג, יא.

דרפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

בד"ה — קס"ט: וי"ל הציון (קסט ריש א') (קסז, ב) כצ"ל. [כ].

לתחתון — ההעלאה: ההמשכה מלמעלמ"ט וההעלאה כו' כן אי' בהכת"י ומדוייק יותר והמוקפין מן תי' שבה עד תי' למטה [בשורה התענוג] לי' שם בהכת"י. [כ].

בשבה"כ — וכמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר ישראל: ראה אוה"ת חוקת ע' תתמד.

אלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות: שבת קיח, ב.

פי' כהלכתן עד"מ ההליכה בסולם: ראה לקמן בפ' בהר מא, א. וראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכח ואילך שיש בזה ב' שיטות וכאן מבאר כשיטה השני' דהיינו דשבת הא' הוא מלמטה למעלה והב' מלמעלה למטה. וזהו כהלכתן ב' בחי' הילוך, עי"ש. וראה באוה"ת בראשית-א נז, א בדקדוק לשון כהלכתן.

ההליכה מלמטה למעלה . . והב' מלמעלה למטה: ראה לקמן בהר מב, ד ובהמ"מ שם מאוה"ת ויקרא-ב ע' תרכט דשם מבאר דהב' ענינים הם עליות. וראה גם אוה"ת בראשית-א ע' סא, א.

עונג — מפני זה: בהכת"י שם אי' בזה"ל ”וכ"ז מפני שהתפלה". [כ].

וכמ"ש בס' המקובלים: נז' בס' עמה"מ ש' קרית ארבע (פ"ב). [כ].

בס' — וזהו: המוקפים [(וזהו עד כו' בשורה מההעלם] לי' בהכת"י. [כ].

ולכן כל עיסקא דשבתא כפול: נתבאר בד"ה אלה תולדות נח תנש"א ושם מדייק ”כל עיסקא דשבתא כפול נכלל גם שכל אחד משתי השבתות הוא כפול, היינו שכל אחד מהם כלול משניהם" ע"ש. וראה במקומות שנסמנו שם בהערה 16.

עד יעבור עמך ה': שמות טו, טז.

כו' — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

את אשר תאפו אפו: שמות טז, כג.

יהיה — ועיין: המוקפים [התיבות (ועיין . . ע"ב)] לי' שם. [כ].

דרכיה — וע': המוקפים [(וע' ברבות עד סוף הפרק)] לי' שם. [כ].

הזה — אל: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

אל יצא איש ממקומו: שמות טז, כט.

בזח"ב בשלח ס"ג סע"ב: נעתק ונתבאר באוה"ת בשלח ע' תרטו.

ולבאר: כאן חסר הרבה בדפוס ובכת"י שלפננו ביותר (קיב, ב. קיג, א) שם. [כ].

לאו דאית לך צדק ידיעא: ת"ז בהקדמה.

רמ"ח פיקודין נעשים רמ"ח אברין: ראה תניא פכ"ג ובתיקוני'. ת"ז ת"ל (עד, סע"א). ובאגה"ת רפ"א (צ, ב) בזהר. וראה זהר וישלח קע, ב. בסה"מ תקס"ה ע' תתעו רע"מ וראה זח"ב קיח, ב.

כמבואר — דט': בהכת"י שלפננו אי' בזה"ל דג"פ ט' עולה כ"ז וג"פ כ"ז עולה פ"א וג"פ פ"א עולה רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח כו'. וע' ע"ח סוף שער פרקי הצלם (פ"ו). [כ].

סוף — ולכך נק' התורה והמצות בשם דרך ה': ראה תו"א סג, ב.

ארון נושאיו נשא: סוטה לה, א.

נה"י . . מוחין לתחתון: ע"ח שער הזווגים (פא"ב) ובש' פנימי' וחי' (דרוש ח) ובכ"ד. [כ].

מלך עוזר: נוסח ברכת שמו"ע.

לנוק' — עוזר: עומד כן אי' בהכת"י ומדוייק יותר. [כ].

לנוק' — שהוא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

כמ"ש בע"ח: ש' הזווגים (פ"א) ומאד"ז ע"ש. [כ].

מוחין חדשים — שיבואו: שיצאו כן אי' בהכת"י. [כ].

אין כל חדש: קהלת א, ט.

כמבואר בפע"ח: ש' הק"ש פ"ד, ה, ט, יא, יב. [כ].

כי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

ענין — ואגוסטוס: המוקפים לי' בהכת"י מן תי' ואגוסטוס עד תי' [בשורה בחי'] שהוא ע"פ זיווג. ושם אי' מלך עומד הנ"ל שהוא ע"פ זיווג כו'. [כ].

יושב: לפננו אי' אגוסטוס יושב הוא כמו בחי' לידה שיושבת על המשבר שלא בא מבחי' נה"י אדרבה הירכיים מצטננים כו' וכמ"ש בע"ח ע"פ וראיתן על האבנים כו' וד"ל. וז"ל שם ומדוייק שפיר. [כ].

קרי"ס . . דבעתיקא תליא: ראה זח"ב מח, א.

הקטן אינו מוליד: סנהדרין סט, א. ע"ח שער מוחין דצלם פ"ו. שם שער דרושי הצלם דרוש ג.

בשלימות — שאם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.