ולקח מעץ החיים וחי לעולם: בראשית ג, כב.

חכמת זה סדר קדשים: שבת לא, סע"א. [כ].

ועמ"ש מזה בביאור ע"פ . . דפ' ציצית: לעיל פ' שלח נ, א ואילך. באוה"ת מביא במקום זה: ”כמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך כו' חכמה ודעת". בביאור בשעה שהקדימו: לעיל פ' במדבר טו, א.

מענין שלוש הפוכות: ברכות נה, ב.

בת"א פ' וישלח סד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה: תו"א כו, א וז"ל ”והנה העלאת מ"ן של התיקון גלוי וידוע לנו ע"פ התורה פרים בני בקר שנים כו', משא"כ העלאת מ"ן לעולם התהו כו' ולכן הקריב גם גמלים שהם טמאים בקרבנות דתיקון, אך בקרבנות דתהו כתיב מי יתן טהור מטמא כו' ששם כחשיכה כאורה כו' קטן וגדול שם הוא כו' השוה ומשוה כו' עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנה.

ובד"ה וישלח יעקב: תו"א כה, א וז"ל ”אבל יעקב העלה מ"ן לבחי' המקיף דתהו שהוא אור גדול בבחי' א"ס כו' לכן אין שם הצמצומים והדקדוקים, כי א"ס ב"ה הוא כל יכול לסבול הכל אף טמאין כו' וכמארז"ל עתיד חזיר ליטהר עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנה.

עיין במא"א אות ח' סעיף ו': ”חזיר נק' קליפת נוגה ולכן במיתוקה עתידה לחזור ותהי' קדושה ושם זה בחי' חכמה דקליפה". וע"פ התו"א וישלח כה, ב מובן מה שמציין כאן להמאו"א. ומה שמציין בתו"א למאמרז"ל עתיד חזיר ליטהר. ובאוה"ת נ"ך-א ע' תרנו מציין ”אמנם במאו"א אות ח' סעיף ואו פי' עתיד חזיר ליטהר קאי על ק"נ, ובמדרש תלים סי' קמ"ו ע"פ ה' מתיר אסורים יש שני דיעות אם האיסורים יהיו נעשים היתר לע"ל שי"א חס ושלום כו', ויש להעיר מזה לענין פרה אדומה שנזכר ברבות ר"פ חקת מי יתן טהור מטמא, לפי ששם הוא ג"כ בחי' ומראה לו פנים והיינו ענין מים חיים דוקא". וראה גם אוה"ת ויקרא-א ע' רלט.

וע' עוד מענין מי יתן טהור: ראה סה"מ תרל"ד ע' רסט.

בזח"א וירא ק"ב ב': ”מי יתן טהור כו' טהור דא אברהם דנפק מתרח. דהיינו טהור מטמא כמ"ש ברבות פ' חקת" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנו.

ח"ב יתרו ס"ט ב': ”ע"פ מתוך הסנה, הסנה ודאי הוה בגו ההוא קדושה ואתדבק בי' כו' ורזא דא מי יתן טהור מטמא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנז. וראה גם סה"מ תרל"ד ע' רסט.

ח"ג תזריע מ"ח ב': ”ע"פ ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא, דלא טהור אלא כד נפיק מסטרא דמסאבא כו' דכתיב מי יתן טהור מטמא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנח. וראה שם ע' תרנו.

רבות (ס"פ בא פי"ט קל"ה ד'): הלשון נעתק באוה"ת פ' חקת ע' תשעג.

רבות תצוה . . פ' אמור ספ"ל . . נשא פי"ג: נעתקו באוה"ת ע' תשעד ואילך.

ויקחו אליך פרה אדומה: מאמר זה הוא משנת תק"ע — ראה ברשימת המאמרים בסוף סה"מ תק"ע ע' רפט הע' 26. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תרסו. נוסחא אחרת שם ע' תרעה. ראה בהנעתק לעיל בהמראי מקומות לדף נו, א מדרמ"צ צט, ב. קיצורים באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תתפה. המאמר בהרחב הביאור במאמרי אדה"א במדבר ע' א'שפג.

רוח סערה וענן גדול: יחזקאל א, ג.

פרה הוא פ"ר ה': טעמי ושער המצות וספר הליקוטים — להאריז"ל — ר"פ חקת.

פ"ר הוא גימט' מנצפ"ך: נסמן לעיל לדף נח, ד.

אחה"ע מהגרון: ראה ספר יצירה פ"ב מ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סעי' יג ע' 62 הערה 1.

בבינה בחי' אותיות המחשבה: זהר פנחס רכט, ב.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

בד"ה והניף הכהן את העומר: לקו"ת אמור לו, א.

נת' מזה במ"א ע"פ אד': סידור רלו, ד ואילך.

והנה עיקר ההתחלקות . . נבראים בע"ג: מובא בביאה"ז להצ"צ-ב ע' תשמב.

טורא דפרודא: זח"א קנח, א.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

נפש ל' יחיד: רש"י בראשית מו, כו בשם ויק"ר.

לעולם ירגיז אדם יצ"ט: ברכות ה, א.

ע"פ מאמר הזח"ב פקודי: ביאה"ז לאדה"א נז, א ואילך. עם הגהות וכו' ביאה"ז להצ"צ-א ע' רצב ואילך.

בד"ה אד' שפתי תפתח: סידור רלז, א.

סד"ה ושאבתם מים בששון: לקמן סוכות פ, ג.

ענין בחי' נוגה . . משא"כ בקדושה הוא בחי' ביטול: מובא באוה"ת עקב-ה ע' ב'לא.

שלפעמים בחי' נוגה עולה לגמרי בקדושה: ראה תניא ס"פ ז'. אוה"ת מטות ע' א'דש. יהל אור ע' לב.

אשכחן אפר דאקרי עפר: סוטה טז, א. חולין פח, ב ושם הל' מצינו [כ].

דכתיב ולקח מעפר: חוקת יט, יז ושם לקחו לטמא מעפר.

יתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, ח.

עיין בשער תיקון עונות ספ"ב: נעתק לעיל נח, ד.

ובמ"ח: מסכת חצות ד, ב-ג.

בזהר פ' פקודי דרל"ז ב': ראה אוה"ת בראשית כרך-א דף נג, ב.

ובמק"מ שם: שהפרה היא נוק' דנוגה, ואחר שנשרפת ונותנים עלי' מים מתבררת והיא טהר דנפיק מטמא" — אוה"ת בראשית כרך-א דף נג, ב.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

טלא דבדולחא: ע"ל בחקותי (מז, סע"ג). וש"נ. [כ]. ראה זהר נשא קלה, ב. וראה ביאה"ז תזריע עב, ד. סה"מ תקס"ה ע' תכז. מאמרי אדה"ז-פרשיות חקת ע' תרסח.

באגה"ק ד"ה למה נסמכה: סי' כח. וראה לקמן סט, ג. שה"ש מח, ב. ולעיל לא, א.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

ארץ ממנה יצא לחם: איוב כח, ה.

ספ"ו דיבמות: סה, ב. [כ].

זהר פ' משפטים: קג, א [כ]. מובא בתו"א קיח, ד ושם מציין לכאן. וראה גם באוה"ת נ"ך כרך-א ע' תל.

והקשה בלק"ת . . שאין בהם מוח הדעת: ראה גם ע"ח שער הקליפות (שמ"ח) פ"ב. ס' מאמרי אדה"ז-ענינים ע' שעו. אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' שלה. נ"ך-א ע' תל. ויקהל ע' ב'קיז. תצא ע' תתעג. סוכות ע' א'תשכח. סה"מ עת"ר ע' קלח.

גם בלא דעת נפש לא טוב: משלי יט, ב.

שתי נשים זונות: ע"פ מ"א ג, טז. ”בב' מוחין חו"ב והם בחי' שתי ציפרין והם נק' שתי זונות כו' ולא בבחי' הדעת", מאמרי אדה"א חקת ע' א'שצז. וראה שם ע' א'תפא. וראה גם אוה"ת במדבר ע' סח.

וע' בזהר הרקיע פ' תרומה דקס"ו: ראה לעיל פ' נשא כח, א.

ברבות כי תשא פמ"א: הלשון נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקנ.

הכיר את בוראו: נדרים לב, א. ועוד.

דקרו לי' אלקא דאלקיא: סוף מנחות.

אשה . . שדעתה קלה: ראה שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ועוד. וראה בלקו"ש חי"ז ע' 149: קלה כ"ה בכ"מ (וכ"ה ברש"י קידושין שם (שלא שלטו בזה כ"כ ידים). אבל ראה רש"י ד"ה ואיכא (ע"ז יח, ב) וראה בע"ח ש' הכללים פ"ז: ז"ס דעתן של נשים קלה פי' קל ה' כי ה"ג כו' [ועד"ז בכ"מ בכתהאריז"ל. וראה ל"ת להאריז"ל תהלים כה. ע"ח ש' לידת המוחין ספ"ב בהגהות סק"א (וורשא תרנ"א). קה"י מע' קלה ומע' קלע ואכ"מ] אבל בכ"מ הגירסא ”קלות". ע"ש.

בלקו"ת פ' שמות ס"פ כי סר לראות: לקו"ת להאריז"ל שמות ג, ד. ספר הערכים-חב"ד כרך-ה ע' ערב וש"נ.

בד"ה רב ושמואל: דרושי חתונה סידור קכח, א.

כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

ורוכב על כרוב קל שלו: ע"ז ג, ב.

בד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ד.

ולקח הכהן עץ ארז: במדבר יט, ו.

בספר מאורי אור אות א' סעי' ק"כ: ”ארז נק' ז"א כשעולה באבא בלבנון כו'" — לקמן בעמוד זה ובאוה"ת חקת ע' תתג. וראה אוה"ת פ' בא ע' שכב.

בד"ה אלה מסעי: לקמן פח, ד.

בפ' מקץ בביאור ע"פ המגביהי לשבת: תו"א מ, א.

וע"ש (דקל"ט א'): ראה גם לקמן פ' בלק עד, ד. ובאוה"ת פ' תרומה ע' א'תקב.

סד"ה נאוו לחייך בתורים: לקו"ת שה"ש יג, ג.

וצריך שיזכיר בה ברית ותורה: ברכות מח, ב.

אלה תולדות יעקב יוסף: בראשית לז, ב.

ועיין בזח"ג ויקרא (די"ו ע"א) ע"פ כארז בלבנון ישגה: ”מהו ארז דא קוב"ה דכתיב בחור כארזים, בלבנון דא עדן" — יהל אור ע' שלו.

כארז בלבנון ישגה: תהלים צב, יג.