שטן ופנינה לש"ש נתכוונו: ב"ב טז, א. ראה ביאה"ז לאדה"א צו, ג. ובביאה"ז להצ"צ-א ע' תפז.

נתן עיניו במקדש ראשון והחריבו: ראה גם לקמן פ' מטות פז, א. באוה"ת-ענינים ע' קנט מציין לכאן. ובביאה"ז לאדה"א צו, ג ובביאה"ז להצ"צ-א ע' תפז מוסיף ”נתן עיניו ממש לכוונה רעה".

והענין הוא ששרש הרע המחייהו הוא טוב: מובא בספר החקירה עו, א.

עבדים המתפרצים מאת אדוניהם: ראה ש"א כה, י.

ושרשם למעלה הוא טוב: ראה אוה"ת בראשית-ג דף תקסא, א. ד"ה חייב אדם לברך — תרל"ח סעי' כ (ע' לג).

כשבא לאדם איזה יסורים ר"ל: ראה יהל אור ע' תטו.

לא למראה עיניו ישפוט: ל' הכ' ישעי' יא, ג.

ממנו ית' לא תצא הרעות: ראה איכה ג, לא.

בכל מאדך: דברים ו, ה.

טוב זה מלאך החיים: ראה ב"ר ט, ט. זח"א יד, א.

בזהר ר"פ יתרו דס"ח ב' וברמ"ז שם: עמש"ש בזהר והנה טוב דא סיטרא דימינא מאד דא סטרא דשמאלא. וראה יהל אור ע' קפג.

ועמ"ש ע"פ אלה מסעי: לקמן צא, ג. וראה לעיל פ' במדבר יט, ג.

יסר יסרני י"ה: תהלים קיח, יח.

נחום איש גם זו: תענית כא, א. וש"נ.

כמאמר ר"ח בן דוסא מי שאמר: שם כה, א.

ולא כי אכשור דרי: ראה יבמות לט, ב.

יתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

הי' יכול לשנות: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'יא שהיכולת הזה מפני שטעים מרירו למיתקא ע"ד אהבה בתענוגים ע"ש.

ועמש"ל בד"ה וזה מעשה המנורה: פ' בהעלותך לג, א.

וזהו ענין . . שלא יחשוב שהנחש נפרד: ראה לקו"ש חי"ג ע' 75.

אין רע יורד מלמעלה: ראה של"ה סח, א. קו, ב. שעח, א. אגה"ק סי"א. ב"ר פנ"א, ג. מדרש תהלים סקמ"ט. ראה סה"מ תרל"ה-א ע' רל שמציין לכאן ”שהיו מביטי' למעלה והגביהו הרע בשרשו ששם אינו רע כלל" ע"ש.

בזח"ב תרומה (קמ"ב ב'): ”שהנחושת דמשכן שייך לנחש הנחושת" — לקו"ש-ו ע' 158.

והובא בע"ח שמ"ט פ"ג: ראה אוה"ת במדבר-ו ע' א'תתצו.

ולכן הי' נחשת: בארוכה באוה"ת חקת כרך-ו ע' א'תתצה ואילך.

שהוא ת"ת דק"נ דאצילות: ואין זה סתירה למ"ש בכמה מקומות זהב עבודה כסף גמ"ח נחושת הוא ענין תורה, כמו שנת' בלקו"ש-ו ע' 159 בשולי הגיליון שכ' ”כי מה שתורה היא נחושת, היינו שהיא הבירור של נחושת' . . אבל נחשת עצמה מורה לקליפה" ע"ש.

שלום בפמשמ"ע: סנהדרין צט, ב.

אז ישיר: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' רסט. וראה גם מאמרי אדה"א במדבר כרך-ד ע' א'תמז ואילך דשם מבאר רק סעי' א'.

אז ישיר ישראל . . באר חפרוה: במדבר כא, יז-יח.

בשה"ש מעין גנים: ד, טו.

שנובעת מתחת לארץ: ראה אוה"ת ויקרא-ד ע' א'סב.

דרך סולמא דפרת: ”דהיינו שמקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם" — אוה"ת חקת ע' תתס.

מן הארבעה נהרות דרך סולמא דפרת: ראה בכורות נה, א-ב. בארוכה באוה"ת חקת ע' תתס.

וארעא חלחולי מחלחלא: חגיגה כב, א.

ע"פ ויחפרו בפ' תולדות: תו"א כ, ב.

ויניחהו בג"ע לעבדה: בראשית ב, טו.

לעבדה במ"ע ולשמרה במל"ת: זח"א כז, א. ת"ז תכ"א בסופו. ילקוט ראובני בשם מדרש.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י. מענין פסוק זה ראה אוה"ת בראשית כרך-א דף נו, ב.

ג"ע הוא תענוג הנשמות: ראה ברכות יז, א.

מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

באתעדל"ת תליא מילתא: ראה זח"ב קלה, ב.

בס"י נעוץ תחלתן בסופן: פ"א, מ"ז.

סוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.

כי במצות יש ב' ענינים בחי' פנימית המצות ובחי' מקיפים: ראה ביאור ע"ז בס' אגרות קודש דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' קמא.

הלא פרוס לרעב: ישעי' נח, ז.

לתת מזון ומחיה בחי' פנימית: בסה"מ תקס"ו ע' רעא מבואר יותר בארוכה ”בב' מדרגו' בבחי' א"פ והוא המזון לחם וכיוצא, וא"מ והן הלבושים כמ"ש כי תראה ערום וכסיתו וזהו מצות הצדקה בגשמיות". וראה אוה"ת חקת ע' תתסה.

כי תראה ערום וכסיתו: המשך הפסוק הלוא פרוס לרעב.

אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

כמ"ש בזהר פ' ויחי (דרי"ט ע"א): ראה גם לקמן דרושים לשמע"צ פה, א.

השכל וההשגה מקיפים את המושכל: ראה תניא פרק ה ובליקוט פי' לשם.

שרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

כברק המבריק: על"ק ביאור החלצו [פז, ג] רפ"ב וסד"ה לבאר ענין המסעות וד"ה ואתחנן רפ"ד ושם בקיצור [ג, ב] אות ד. ובביאור ואתחנן ספ"א. ביום השמע"צ הג' [פז, ד] פ"ד. ובשה"ש ריש ביאור כי על כל כבוד חופה [מז, ג]. וע' לעיל רד"ה והי' לכם לציצית (מד, ד) וד"ה ולא אבה בפ' תצא (לח, ד). [כ].

צרורה בצרור החיים: ע"פ ש"א כה, כט.

כבוד ה' יאספך: ישעי' נח, ח.

ואהבת את ה"א: דברים ו, ה.

אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

אתה בראת: ברכת אלקי נשמה.

בע"כ אתה חי: אבות ספ"ד.

וכמאן דשדי בתר כתפוי: תניא פכ"ב.

לאכפיא: זח"ב קכח, ב.

ולאהפכא: ראה זח"א ד, א.

תפלתי שתהא סמוכה למטתי: ברכות ה, ב.

קולך ערב: שה"ש ב, יד.

בביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש כ, ד.

הראיני את מראיך: שה"ש ב, יד.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ט, עמ' 183.

דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

כל ימיו בתשובה: ראה שבת קנג, א.

ודברתם אל הסלע: במדבר כ, ח.

קדש עצמך במותר לך: יבמות כ, א.

בטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

ע"פ לא תהי' משכלה ועקרה: תו"א עט, א.

אפילו בית ולד אין לה: יבמות סד, ב.

כמ"ש לב נשבר: תהלים נא, יט.

ותתפלל . . על ה': שמואל-א א, יא.

שרים הם האבות: סוכה מט, ב. זח"ג קנ, א.

ובחיר האבות הוא יעקב: ב"ר פע"ו. זח"א קיט, ב ועוד.

כי שרית: בראשית לב, כט.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

כולא קמי' כל"ח: זח"א יא, ב.

והי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

וירא והנה שלשה אנשים: בראשית יח, ב.

ג' מלאכים . . שליחות: ב"מ (פו, ב). [כ].

שאין מלאך א': ב"ר (פ"נ, ב). מדרש הנעלם (ח"ש קכז, א). וברש"י ([וירא] יח, ב). ובילקוט (ר' פד) [כ]. זח"ג נשא קלב, ב. וראה לעיל פ' אמור לז, ג.

ואין כח בכלי שלו: בסה"מ תקס"ו ע' רעג ובאוה"ת כאן ע' תתסח מפרש שאין כח בכלי אחד לקבל שתי השפעות שהם מב' מדות שונות רק שהכלי היא מיוחדת לקבל השפעה של אותה מדה שמשם נמשכה ע"ש. וכן מציין לביאה"ז לאדה"א צט, א. וראה גם יהל אור ע' רכג.

ומשם יפרד: בראשית ב, י.

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

אחת דבר אלקים: תהלים סב, יב.

וכפטיש יפוצץ סלע מקרא א': ירמי' כג, כט. וראה סנהדרין לד, א.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

דאיהו וגרמוהי חד: הקדמת ת"ז (ג, ב).

המלאכים שלא ניתן להם התורה: ראה שבת פח, ב.