**** החל מפרשת דברים ואילך — מדובר בלקו"ת בכל סדרה בענין תשובה — לקו"ש ח"ב ע' 632.

ציון במשפט: מאמר זה עם הגהות נוספות מאדמו"ר הצ"צ ועם מ"מ מכ"ק אדמו"ר נדפס בקונטרס בפ"ע בשני נוסחאות (”מאמר ציון במשפט תפדה" קה"ת תשט"ו. תש"ל). הנוסח השני נדפס אח"כ באוה"ת דברים-ו ע' ב'קעג. הגהות נוספות אלו נדפסו ג"כ באוה"ת דברים-א ע' כח ואילך, ובאוה"ת שם ע' לג ואילך נדפס ביאור על המאמר. נוסח שני מהמאמר (בלי ההגהות) נדפס בקונטרס הנ"ל ע' 10 בכותרת: אור ליום ב' ערב ט' באב, וויטעפסק [תקע"א]. וע"ש בהקדמה שאולי הוא הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ. ההערות דלהלן המובאות בשם כ"ק אדמו"ר נדפסו בקונטרס ציון במשפט הנ"ל. לכללות המאמר ראה גם ד"ה ציון במשפט — תשל"ה (בסה"מ מלוקט ח"א ע' קנב). תשל"ו. תש"מ.

ציון במשפט תפדה: ”והוא דבר פלא, שהתחלת פ' דברים היא בדרוש על פסוק שבהפטרת הפרשה, ובהפטרה גופא בפסוק האחרון שבה" — ד"ה ציון במשפט תשמ"ו. ראה לקו"ש חכ"ט ע' 10. וכ"ה בשיחת ש"פ דברים תשמ"ח ושם מוסיף בשולי הגליון ”אף שישנם דרושים של אדה"ז עה"פ אלה הדברים ועוד פסוקים בהפרשה (כמו שנדפסו באוה"ת להצ"צ) כדמוכח מהגהות הצ"צ להדרושים" — (סה"מ מלוקט ח"ח ע' קנב). מאמר זה נתבאר בד"ה ציון במשפט תשל"ו (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רלא). ובסה"מ תשמ"ז. שייכות הפטרה זו לפ' דברים נתבאר בלקו"ש חכ"ט ע' 9 ואילך.

ציון במשפט תפדה: ישעי' א, כז. בד"ה ציון במשפט תשל"ה מבאר שייכות הפסוק לישעי'.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו. הדיוק שמביא פסוק ראה בספר השיחות תש"נ כרך ב' ע' 596 בהערה 12 ובשולי הגליון שם.

בכל יום יהיו בעיניך כחדשים: ראה ספרי דברים ו, ו. ושם יא, יג כרש"י שם. ערוך מע' פרוזדגמא בשם ילמדנו. רש"י שמות יט, א. — הערת כ"ק אדמו"ר.

כחדשים: ”ולהעיר דהגם שהלשון במרז"ל זה הוא כחדשים (בכ"ף הדמיון) — הכוונה היא שהענין ד”כחדשים" יהי' באמת. ולהעיר מהלשון בלקו"ת (לקמן) א, ב ”כחדשים ממש" — ד"ה ציון במשפט תשל"ו. וראה גם בד"ה זה תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנב) סעי' ג.

י"א בשני וי"א בחמישי ועוף יעופף: ”ב"ר ספ"ג. — וראה ס' הבהיר אות כא-כב". זח"א מו, א. מו, ב. — הערת כ"ק אדמו"ר.

וז"ל בספר הבהיר אות כא: אמר ר' יוחנן בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ואמר ר' לויטס בן טברוס הכל מודים ומודה ר' יוחנן דהמים כבר היו, אבל בשני המקרה במים עליותיו ומי השם עבים רכובו, ומי המהלך על כנפי רום, אבל שלוחים לא נבראו עד יום ה'.

[בב"ר הגירסא: לולינו בר טברין אמר בשם ר' יצחק בין על דעתיה דר' חנינא בין על דעתיה דר' יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום כו' — אור הבהיר להרב ראובן מרגליות]. אות כב. ומודים הכל שלא נבראו ביום ראשון שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה סודר באמצעיתו, אלא אני ה' עושה כל נוטע שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב [ישעי' מד, כד] אני הוא שנטעתי אילן זה להשתעשע בו כל העולם ורקעתי בו כל וקראתי שמו כל שהכל תלוי בו והכל יצא ממנו, והכל צריכין לו ובו צופים ולו מחכין, ומשם פורחים הנשמות בשמחה, לבדי הייתי כשעשיתי אותו, ולא יגדל עליו מלאך לאמר אני קדמתי לך, כי גם שעת שרקעתי ארצי שבה נטעתי ושרשתי אלין זה ושמחתי ביחד ושמחתי בהם, מי אתי שגליתי לו סוד זה עכ"ל. וראה באור הבהיר.

מבחי' מחשבה היו קודם שימ"ב: באוה"ת דברים ע' כח מציין ”כי בהדבור יש עת לחשות כמו שיש עת לדבר, משא"כ המחשבה היא תמידית והשכל [שהוא עצמי ולא לבוש אשר תחליפם ויחליפו] והמחשבה הם תרדל"מ".

שהנשמות נמשכו מבחי' מחשבה . . המחשבה היא תמידית: בד"ה זו תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א) הערה 17 מציין כ"ק אדמו"ר ”ראה לקו"ת ר"ה שם [סב, ג] שבחי' ישראל (היינו בחי' הנשמה שלמעלה מהגוף) היא ”כענין שמשא . . וכמו בהשמש אין שום שינויים בחי' לא שניתי כך בבחי' ישראל". ועפ"ז יומתק הקשר להמובא בהדרושים . . שהנשמות ”נמשכו מבחי' מחשבה . . המחשבה היא תמידית" — כי הענין דבכ"י כחדשים הוא מצד ענין התמידות (למעלה משינויים) שבנשמה".

במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים: ראה ב"ר פ"ח, ז. רות רבה ב, ג. באוה"ת דברים ע' כט יש הגהה לכאן.

ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

וירידתן בגוף הוא צורך עלי': באוה"ת ואתחנן ע' כט יש קיצור לכאן. וראה לקמן שה"ש ג, ד בענין ירידה זו.

נשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת אלקי נשמה.

קודם לאשר יצר: ”ראה שער הכולל פ"א סק"ח". — הערת כ"ק אדמו"ר.

כמ"ש בגמרא פ' בתרא דברכות ד"ס ע"ב: באוה"ת דברים ע' כט: ”וצ"ע דשם לא נזכר ענין אתה בראת רק מתחיל אתה יצרת", ועל זה העיר כ"ק אדמו"ר בקונטרס ציון במשפט שם: אבל נזכר ברי"ף (בשינוי סדר), ברמב"ם וכו'. וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א שם. דקדוקי סופרים.

מבחי' טהירו עילאה: ראה זח"א טו, א. באוה"ת פ' דברים ע' כט מבאר שטהירו עילאה ”זהו בחי' שלמעלה מהכתר וא"כ . . מהו העלי' עוד יותר וצ"ע".

בביאור ע"פ לבבתני אחותי: לקמן שה"ש כט, ד ואילך.

כולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

וסד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ד.

גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא: גירסת הע"י ברכות סג, א. ובפחד יצחק שכ"ה בש"ס ד' פורטוגאל. ועל"ק (ז, א). — ובפ' צו (יא, סע"ב). ור"פ ואתחנן. רד"ה תחת אשר לא עבדת (מב, ד) [כ]. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' ט.

ישמעאל בני ברכני: ברכות ז, א. [ולקמן (טז, א) ט"ס פ"ג. — כ].

ברוך ה' מן העולם: תהלים קו, מח.

וכמ"ש בספרי שמתוך כך אתה מכיר: ואתחנן ו, ו.

בד"ה וידעת היום: לקמן פ' ואתחנן ד, א ואילך.

בד"ה ראה אנכי נותן: לקמן פ' ראה יח, ד.

סד"ה השמים כסאי: תו"א א, ג.

וממשלתך . . בכל דור ודור: תהלים קמה, יג. ראה לקו"ש חט"ו ע' 237.

מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

בעוה"ב . . רק בהדרגה: ועל"ק (לד, א) ותחילה צריך לירד לגיהנם כו'. וע' ד"ה יפה שעה א' בוך פערטעל (קכז, ב) [מצויין בספריית כ"ק אדמו"ר במס' 499. והוא ד"ה יפה שעה א' מאדהאמ"צ הנדפס במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא ואילך]. כה"ק לראשית גוי' ואינו מועיל גיהנם שזהו בירור אלא איבודו זהו תיקון כו'. וגיהנם מועיל לז' עמים מדות רעות שבנפה . . . ועל"ק (ע, א) כמ"ש כאן. [כ].

יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה מיד כרגע: זח"א קכט, סע"א. בלקו"ש חי"ט ע' 593 בהערה מציין כ"ק אדמו"ר ע"ז: ”ולהעיר מיחזקאל יח, כא ואילך".

המקדש את האשה ע"מ שהוא צ"ג: קידושין מט, ב. שו"ע אה"ע סי' לח סעיף לא. ובאור זרוע ברכות סי' קיב — לקו"ש חי"ט ע' 394 בהערה 24.

יפה שעה א' בתשובה: אבות ד, יז.

מרוב כל: דברים כח, מז.

מעוה"ב הנק' כל: ראה ב"ב יז, רע"א. פי' האריז"ל ע"פ תחת גו' מרוב כל. של"ה תושב"כ פ' תבא.

בד"ה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לג, ד.

אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל פינחס פ, ב.

היום . . ולא למחר בעוה"ב: ראה עירובין כב, א. וש"נ.

בפ' פינחס ע"פ צו את: לעיל פנחס עה, ג.

נק' המצות רמ"ח אברים: ראה ת"ז ת"ל.

ואהבת . . בשני חללי לבך: ראה ברכות נד, א. ספרי פי' לב.

ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

בד"ה אסרי לגפן: תו"א מו, ג.

ובד"ה בהעלותך: לעיל בהעלותך ל, ב ”והטעם בזה .ֿ. ועמ"ש לקמן עוד טעם בזה שע"י המרירות זוכה לגילוי אלקות".

תיבה מליאה אבנים טובות . . סגורים בתיבה: בסה"ש תנש"א כרך ב ע' 802 הערה 53 מציין גם לסה"מ תרכ"ז (צילום כת"י הר"ש סופר) ס"ע תלג ואילך. סה"מ תרכ"ט ריש ע' רט.

זורע צדקות ומצמיח ישועות: ברכת יוצר.

כרחל לפני גוזזי': ישעי' נג, ז.

ע' לעיל ע"פ אלה מסעי: פ' מסעי פח, ג. פט, ג.

ציון ל' סימן: ראה יחזקאל לט, טו.

ציון מלשון סימן . . המסותרת בלב איש ישראל: מובא באוה"ת בראשית כרך ה תתנו, ב.

אנא סימנא: עד"ה והי' מספר בנ"י פ"ג (ו, ב) מעירובין (נד, סע"ב) והל' אנא סימנא הובא בזח"א (רכה, א). [כ]. ראה סה"מ תקס"ד ע' קו. אוה"ת ויחי כרך ב שנט, א.

בד"ה כי תצא: ”בלקו"ת בד"ה כי תצא דרוש השני רפ"ב [לה, ד] אך בחי' פנימי' הלב הוא רעותא דלבא ותעלומות לבו אשר למעלה מעלה מן הטעם ודעת המושג ומושכל בכח השגת הנפש והשכלתה הוא בחי' אלקות שבנפש המתגלה בבחי' יחידה שבה להשתפך אל חיק אביה ממש בבחי' ביטול כו'" — אוה"ת דברים ע' לא.

ע"פ רני ושמחי בת ציון: ”וז"ל אך גשמי' המצות כו' הם רק בחי' ציון מלשון סימן" — אוה"ת דברים ע' לא.

במשפט היינו הלכות: ”הגם דשם [— בלקו"ת כאן] פי' משפט זהו הלכות התורה, אבל כפשוטו הפי' במשפט דוקא כמ"ש הת"י" — אוה"ת משפטים ע' א'קג.

כמשפט הראשון: בראשית מ, יג.

כהלכתא קדמייתא: בתרגום אונקלוס ות"י: ”קדמאה". וראה סה"מ מלוקט ח"א ע' קס הערה 4. בתרגום אונקלוס דפוסים עתיקים ובכת"י ג"כ הגי' ”קדמאה".

אין הגליות מתכנשות אלא: ויק"ר ז, ג. ובתדב"א פרק ה. מטות פג, ג. [כ]. ראה בהנסמן באוה"ת דברים כרך ז ע' ב'קעט. וראה בתשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר סי' ד ס"ה.

גם כי יתנו בגוים: הושע ח, י.

התורה אור: משלי ו, כג.

ע"פ ואלה המשפטים: תו"א פ' משפטים. ”ר"ל לפנימיותם שע"י עסק התורה יתגלה פנימי' הלב" — אוה"ת דברים ע' לב.

רחם עלינו ותן בלבנו: ברכת ק"ש של שחרית.

ובינה ליבא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

באדר"ז (דרצ"ו ב' ודרצ"ג ע"ב): ראה אוה"ת דברים ע' לג ”משמע דציון הוא יסוד נוקבא והוא רחמי, וכ"כ שם דרצ"ג ע"ב" ומבאר שם.

ובפ' צו (דל"א א'): ”כי היא כלולה מבחי' אה"ר שהיא בחי' דכר".

בד"ה ביום השמיני שלח: לקמן שמע"צ פו, ג.

וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

בביאור ע"פ אחת היא יונתי: כנראה הכוונה ללקו"ת שה"ש מ, א ביאור ע"פ ששים המה ”בענין בחי' המשכה זו שהיא מעצמות ח"ע שלמעלה מבחי' הארה שע"י הדבור כו' וגם שהיסוד נמשך ע"י הכתר" — אוה"ת דברים ע' לד.

והובא דבריו בסה"מ סי' קנ"ו: ראה אוה"ת בראשית כרך ה תתנו, ב.

בד"ה לבבתני: לקמן שה"ש כח, ד.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

בד"ה רני ושמחי: תו"א לז, ג. ראה אוה"ת בראשית כרך ה דף תתנו, ב.

ויקראו לפניו אברך: בראשית מא, מג.

בלק"ת פ' ויצא: להאריז"ל ד"ה ותקרא את שמו יוסף.

וכן פי' האריז"ל: ”עפמ"ש בזהר פ' וילך דרפ"ה ע"א בג"כ בעא ב"נ לסדרא שבחא דמארי' כו' דעמיקא דבירא נגיד ונפיק כו'" — אוה"ת דברים ע' לד. ראה שם הלשון.

ועיין בפ' בשלח דנ"ה ע"ב: ”משמע דציון הוא יסוד" — אוה"ת דברים ע' לד. ”לציון מיבעי ליה כו'" — אוה"ת ויקרא כרך א ע' רסא.

ובפי' הרמ"ז: ”שהוא מצויין" — אוה"ת דברים לד.

ובפרשה במדבר דקי"ח א': ראה אוה"ת פ' נשא ע' רסו.

בד"ה ושמתי כדכד: ולקמן פ' ראה.

סד"ה ועתה יגדל נא כח: לעיל פ' שלח לט, ג.

סד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סח, ב.

בד"ה מה טובו: לעיל פ' בלק עד, א.

כי ידעתיו: בראשית יח, יט.

כי ההרים: ישעי' נד, י.

בד"ה שוש אשיש: לעיל פ' תזריע.

וגילו ברעדה: תהלים ב, יא.

בד"ה וידעת היום: לקמן ואתחנן ח, א.

והי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

בד"ה שובה ישראל: לקמן ש"ש סה, ג.

הללי אלקיך ציון: תהלים קמז, יב.

קדש א"ע במותר לך: ראה יבמות כ, א.

בד"ה ולא אבה: לקמן פ' תצא לח, ד.

וזהו בחי' משפט: ראה לקו"ש ח"ט ע' 21.

צדיקים יצ"ט שופטן: ברכות סא, ב.

אם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

בד"ה וידבר אלקים כו': לעיל במדבר טו, ד ואילך. לקמן ראה כא, ד.

כי המשפט לאלקים הוא: דברים א, יז.

בד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן שמע"צ פח, ג: ”ועל זה נאמר למען דעת כל עמי הארץ כי עמי הארץ הם הגוף ונפש הבהמית . . שיהיו עמי הארץ נשברים ובטלים" ע"ש.

עמי הארץ: מ"א ח, ס [כל עמי].

בפ' צו סד"ה ענין שבעת ימי המילואים: לעיל פ' צו יא, ב.

וצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה.

בד"ה אשירה לה': תו"א פ' בשלח סג, ב.

ויהי דוד עושה משפט: ש"ב ח, טו.

ועניתם את נפשותיכם: ויקרא טז, לא.

בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, א.

כשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

סד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לקמן פ' ראה כ, ב.

סד"ה אני לדודי: לקמן פ' ראה לג, ג.

ספ"ו דיומא ובפ"ט דשבת: יומא סז, א. שבת פט, ב. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' פח ואילך.

ועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.

בד"ה כי ביום הזה יכפר: ראה לעיל פ' אחרי כח, א.

ושער רישי' כעמר נקא: דניאל שם.

וכמ"ש בע"ח ש' א"א: (פ"ה ולבסוף ורפ"ז). [כ].

כל מי שאין בו דיעה: ברכות לג, א.

הנותן שלג כצמר: תהלים קמז, טז. ראה לקו"ש ח"ט ע' 13.

ע"פ שבת שבתון הוא לכם: לקמן יוהכ"פ עא, ב.

סד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עג, א ואילך.