ויאכילך את המן: המאמר הוא משנת תקנ"ו. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תרטז הערה 64. הגהות וקיצורים למאמר זה נדפסו באוה"ת עקב ע' תקכד וע' תקל. (ושם מציין לד"ה זה: ע"פ ויאכילך את המן כו' דמברכין אלול תקנ"ו. ממה שנזכרו שם המאמרים בצירוף שנת אמירתם, נראה שנכתבו בהתחלת סידור המאמרים) בכת"י 787 בתחילתו נמצא קונטרס ביאור ארוך והגהות על מאמר זה מהרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין (ונעתק ג"כ בכת"י 16 קח, א) ומתחיל: ד"ה ויאכילך את המן. ראה לקמן יז, ג. שה"ש מה, א. סה"מ תקס"ח ע' מא. ד"ה ויענך במאמרי אדה"א דברים ע' חצר.

ויאכילך את המן: דברים ח, ג.

הנה המן הוא בחי' טל . . שעתיד להחיות בו: בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם ז"ל: והנה ע"ד מ"ש כאן ויענך וירעיבך דמן כענין תחה"מ מצאתי בדברי הרב המאירי ר"פ חלק שהעתיק תשובות הרמב"ם כו' עמש"ש בענין מה שיהי' להם גוף וגויה ואברים בלא אכילה ושתי' דוגמא מאכילת המן ויענך וירעיבך כו' למען הודיעך כו' יחי' האדם ע"ש. ע"כ.

ותעל שכבת הטל: שמות טז, יד.

טל שעתיד להחיות בו את המתים: חגיגה יב, ב. וש"נ.

ע"פ ואלה המשפטים: תו"א עד, ג.

מחי' מתים ברחמים רבים: נוסח תפילת שמו"ע.

פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

פני ארי' . . ובמ"א כתיב אריה שאג: ראה אוה"ת שבועות ע' רכא. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תסו. המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'שלד (ובארוכה בענין זה בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם).

ימים נוראים נקראים ע"ש ארי': ע' של"ה הק' ר"מ ר"ה ב' הקדמונים ר"ת ארי', אלול ר"ה יוה"כ הו"ר. [כ]. ראה לקו"ש חל"ט ע' 283. שם ע' 287.

ארי' אותיות יראה: קה"י בערך יראה. הובא בת"ז (ת"ע) קכב, א. [כ]. ראה גם מגלה עמוקות אופן קג.

ולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

תפול עליהם אימתה ופחד: שמות טו, טז.

המבואר במ"א המשל מחותם: על"ק ד"ה ארץ הרים. ובד"ה שימני כחותם. [כ]. ראה מאמרי אדה"א דברים כרך א ע' שיב ואילך.

שירד על המזבח אש בצורת ארי': יומא כא, ב. ע' זח"ג (לב, ב. לג, א). ובח"ב (רעח, א). [כ].

דאכיל כל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ועוד.

כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

אל דמי לך: תהלים פג, ב.

קארי תמיד ולא שכיך: זח"א (פו, א). ח"ב (קמ, א). [כ].

עולם מלשון העלם: ל' הת"ז (תמ"ב). [כ]. לעיל פ' במדבר ה, ג מביא בשם קה"ר ג, יא. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שנה שמציין לגמרא פסחים נ, א.

ואהבה זוטא: ע' זח"ב (רנד, ב). וע' באגה"ק סו"ס טו. [כ].

ועל דמות . . כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

דהיינו מארי דאורייתא: ת"ז בהקדמה (א, ב).

ושס"ה גידים משא"כ אברי בהמה: בהכת"י (ראה להלן בהוספות ברשימת הכת"י): משא"כ אברי בהמה וגידי'.

שאהוי"ר הם רק גדפין: הרח"ו בשער היחודים פי"א. וראה ת"ז ת"י.

ואני בער ולא אדע: תהלים עג, כב. תניא פי"ח. תו"א עו, א [כ].

בהמות לשון רבים: וע' בסש"ב ספמ"ו [כ].

שכל הפרצופים: ע"ל פ' אמור בד"ה והניף הא' [כ]. וראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנו.

כמו למשל מלך בשר ודם: מובא בד"ה וזאת התרומה — תרל"ד ע' קלג.

וכולא . . כלא חשיבא קמיה: זח"א יא, ב.

הן שמים לא זכו בעיניו: איוב טו, טו.

שצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.

בחי' עדן שלמע' מבחי' גן: ראה ברכות לד, ב.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

הי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.

ואתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח התפלה.

אי עביד בגין יקרי': זח"א רכג, ב. מובא בתניא ר"פ מ.

מתחת השמש שהכל הבל ורעות רוח: עפ"י קהלת א, יד.

כי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.

טלא דנטיף מפומא דעתיקא כו': זח"ב סא, ב. זח"ג קכח, ב ועוד. בסה"מ תרלד ע' קלד מוסיף ”אשר זה יוכל להיותו גם בעודו בעוה"ז בגוף כמ"ש במ"א שטל תורה מחי' בגוף, וגם המתים יחיו מבחי' הטל הזה", עכ"ל. וראה תניא ספל"ו. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שנו ואילך. וראה בהנסמן שם.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.