בד"ה לך לך: תו"א יא, ד.

הוא עשנו ולו אנחנו: תהלים קג, ב.

ועד בחילופי אתוון אחד: זח"ב קלד, א (הוא"ו מתחלף באל"ף בחילופי אהו"י והעין בחי"ת באותיות אחה"ע — רמ"ז הובא בניצוצי אורות שם). נתבאר בארוכה ע"פ דא"ח באמרי בינה שער הק"ש פס"ב ואילך. בשרש מצות התפלה להצ"צ פל"ח. ועוד (הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח, ע' 242).

ורגליהם רגל ישרה: יחזקאל א, ז. מענין ישרה ראה גם לקמן פ' חקת סד, ג. אוה"ת פ' ואתחנן ע' קיג ואילך. וראה לקו"ש-כו ע' 206 הערה 31.

ת"ק שנה: ראה אוה"ת שמות ע' ל. יהל אור ע' שצג. סה"מ תר"ל ע' צט. סה"מ תרס"ח ע' פו. לקו"ש חכ"ו ע' 207 הערה 29.

לך ה' הגדולה: דברי הימים-א כט, א.

שכ"ח ספ"א: לפננו שכ"ט וע"ע שם פ"ט. [כ]. [ל"מ].

בפע"ח — בד"ה אתה הצבת: סידור שער ל"ג בעומר. ועם הגהות באוה"ת נ"ך-ב.

שמים הם אש ומים: חגיגה יב, א.

כי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

בד"ה ראה אנכי נותן: לקו"ת ראה יח, ד.

צופה ומביט עד סוף כל הדורות: מוסף דר"ה.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ויאצל מן הרוח: במדבר יא, כה.

גילוי מן ההעלם: ראה תו"א עו, ב ובאוה"ת ענינים ע' קסב.

וכמא' הזהר דכתר עליון: תקו"ז ת"ע קלה, ב.

ע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש ד, ג.

צמצם שכינתו בין ב' בדי הארון: תנחומא ויקהל (ז) עה"פ ויעש בצלאל. ובשהש"ר א, יד, ג ע"פ אשכל הכופר ע"ש. וע' ב"ר פ"ה. ויק"ר [ס]פ"י. [כ]. וראה גם לקמן בלק עג, ב. סה"מ תרל"ה ע' מח.

לית אתר פנוי מיני': תקו"ז תנ"ז, (צא, ב).

ופי' המגיד נ"ע: ראה גם אוה"ת חנוכה כרך ה תתקכה, א. וראה לקמן פ' בלק עג, ב.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה.

ופי' מ"ש ברע"מ: הובא לעיל בתחילת סעיף א לג, ב.

בד"ה השמים כסאי: תו"א בתחלתו.

התורה דמחו"ב נפקת: זח"ב פה, א.

התורה קדמה אלפים שנה לעולם: ב"ר ח, ב.

אאלפך חכמה אאלפך בינה: ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.

ושמרו דרך ה' לעשות צדקה: בראשית יח, יט.

וצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה. כן הובא בכ"מ. וראה לקמן פ' ראה כג, ג שמביא הפסוק בצדקה תכונני. ובמאמרי אדה"ז — נביאים ע' פד הובאו ב' הפסוקים.

ההפרש בין עסק התורה לקיום המצות: ראה תו"א צב, ב.

לא המדרש הוא העיקר: אבות א, יז. [ובסידור אדה"ז ולא המדרש עיקר].

שנמנו וגמרו שתלמוד גדול: קידושין מ, ב.

ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח לח, ד.

וכמ"ש הרמ"ז פ' במדבר קי"ח ע"א: ראה גם לקמן פ' שלח לט, ב.

בד"ה אני דפ' ציצית: לקו"ת שלח מז, ג.

ע"פ וידבר דעשרת הדברות: ראה לקו"ת במדבר יז, א ואילך.

ועיקר לימוד התורה הוא להבינה על בורי': ראה שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ב, יג.

כתר לנוק': ראה לקמן קרח נב, ג.

ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות: לקמן פ' מטות פא, ב.

ועברתי בארץ מצרים: שמות יב, יב.

אני ולא מלאך: הובא ונתבאר בזח"א קיז, א.

באג"ה איהו וחיוהי: סי' כ (קלא, א). וראה לקמן שה"ש ג, ריש ע"ב.

אין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א. מתנות כהונה לב"ר פט"ו, ז. מבוא שערים ש"ה ח"א פי"ב בהגהת צמח (א).

מצה מיכלא דמהימנותא: נסמן לעיל יב, ב.

בחכמה איתברירו: מזח"ב (רנד, סע"ב) ושם אי' בזה"ל ”מגו מחשבה ואתבריר". ובע"ח שם אנ"ך (פ"ט) ”במחשבה אתברירו". ובש' מוחין דצלם (רפ"ח). ובש' מ"ן ומ"ד (רפ"א — וסוף דרוש ג'). ועל"ק בנשא (כא, א) וש"נ. ובש' רפ"ח ניצוצין (ספ"ה) [ולעיל ויקרא ד, א]. [כ].

מהמאציל — בביאור ע"פ ואהי' אצלו אמון: לקו"ת ס"פ במדבר כ, ב.

וזהו מ"ש בע"ח: ש' עתיק רפ"א. ועל"ק מטות בבי' (פ"ב) פב, ד. [כ].

בביאור ע"פ וידבר דראשי המטות: לקמן פ' מטות פב, ג.

בד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ב.

ובביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש יח, ב.

בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, סע"ד.

בביאור ע"פ ויקח קרח: אולי הכוונה להנדפס בסה"מ תקס"ב-א ע' רכז ובח"ב שם ע' תסב.

ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז. [כ].

כבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.

ההפרש בין אנכי לאני: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתקיד. לקו"ש חל"ט ע' 380 ובהערה 37.

אני הוא בבחי' מל': פע"ח בתחילתו.

ואנכי . . הוא בבחי' כתר: ראה זח"ג יא, א.

סד"ה זאת חנוכת המזבח: לקו"ת נשא כט, ב.

פזר נתן לאביונים: תהלים קיב, ט.

ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.

וברע"מ פ' פנחס . . כתר עליון כו' כבוד עילאה: כתר עליון דלא שלטה בה עינא כבוד עילאה עליה אמר משה הראני את כבודך ואתיב ליה קוב"ה לא תוכל לראות את פני כו', והיינו כי כבוד הוא מקיף — יהל אור ע' תקנב

בביאור ע'פ מי מנה: לקמן בלק סט, ג.

הצדקה שהיא כללות המצות: ראה ירושלמי פאה א, א.

עקימת שפתיו . . הוה מעשה: סנהדרין סה, א. וראה אוה"ת נח ע' 1232.

קרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

ואין אמת אלא תורה: איכה רבתי פתיחה ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, רע"ב. וראה לקו"ת סוכות פא, ג. ועל"ק מטות פג, סוף ג וש"נ [כ].

ע"פ טובה הארץ: לקו"ת שלח לח, א.

ועל זה אמרו כל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא. מו"ק ט, ב.

כשם שא"א לעולם בלא רוחות: תענית ג, ב.