Sources and References on Likkutei Torah, Emor
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.
א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.
שעוסקים בבנינו של עולם: שבת קיד, ב.
שממשיכים הכתר לזו"נ כמ"ש בפע"ח: שער כג, פ"א. באוה"ת נ"ך-א ע' קו שכאן מבואר ”שהעטרה שנתן בראשו זהו כתר דא"א הנמשך ע"י בכל מאדך, והשנים שנתן בראשו של ישראל זהו המשכת הכתר לז"א הנק' ישראל והמשכת הכתר למל' הנק' יעקב, ועיין מענין המשכת הכתר לז"א בסידור בדרושי סעודות שבת בסעודתא תליתאה דשבתא . . וענין המשכת הכתר למל' בלקו"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ושם פ"ב".
העטרה והכתר . . שיש בה שני דברים: המשל והנמשל בארוכה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תרמא.
צאינה וראינה: שה"ש ג, יא.
והוא ע"ד מ"ש במדרש פ' קדושים: ראה גם דרך מצותיך קנג, ב. ובאוה"ת נ"ך-ב ע' תשסא.
הה"ד כי קדוש אני והתקדשתם והייתם קדושים: בד"ה ונקדשתי תשכ"ה הנ"ל העיר ”ולהעיר, דבמדרש שלפנינו איתא הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו והתקדישתם והייתם קדושים, דלכאורה מזה משמע דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם קדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) ווהתקדישתם והייתם קדושים (שנחשבים שניהם לעטרה אחת). אבל בלקו"ת מפרש דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם והתקדישתם והייתם קדושים, וקדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) אינה נמנית בהעטרות" ע"ש.
רעוא דכל רעוין: זח"ב רנג, ב. רנח, ב. ובזח"ג כו, ב. רפח, ב. וע' קכט, א. קלו, ב. קלז, ב. וע' בפרדס לרמ"ק ז"ל ש' כג ערך רצון ושם כ' עיקר הרצון בכתר ע"ש. וע' במג"א [במגן אבות ברדיטשוב תרס"ב] ח"ז ד"ה ועבדתם את ה"א פירושו ע"ש כו, ג. [כ].
ועיין בפי' הרמ"ז בזהר ר"פ שלח: ראה לעיל ל, ג.
אם הבנים: תהלים קיג, ט.
אמר הפייט: יוצר יום א' דר"ה קודם קדושה של שחרית סד"ה מלך במשפט יעמיד ארץ. [כ].
וספרתם לכם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, א. וראה רשימת המאמרים שבריש סה"מ תקס"ו הערה 29 ולהלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד. התוכן — באוה"ת ויקרא-ב בע' תקפב. הערות וקיצורים — באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו. כמה ענינים מהמאמר נתבארו במאמרי אדה"א במדבר כרך-ב דרושים לשבועות ע' שטו ואילך.
וספרתם לכם ממחרת השבת: ויקרא כג, טו.
וספרתם הוא לשון בהירות: ראה ביאה"ז להצ"צ פ' חיי שרה ע' ע' ואילך. אוה"ת ויקרא-ב ע' תקכח. יום ב' דחה"ש תרכ"א בסעודה סיפר הצ"צ: יום ב' דחה"ש תקנ"ה בסעודה אמר אאזמו"ר (רבינו הזקן): ביום ב' דחה"ש תקכ"ח בסעודה אמר כ"ק מו"ר המגיד ממעזריטש: וספרתם לכם, וספרתם הוא מלשון ספירות ובהירות. וספרתם לכם, צריכים לעשות שיהי' הלכם בהיר. וישען כ"ק אאזמו"ר על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד' בבות בדבקות גדולה, אח"כ הגבי' את ראשו הק' ויאמר — בניגון של שאלה: ובמה מספרים את הלכם? ותוך כדי דיבור אמר — בניגון של תשובה: בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהי' כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור (היום יום ע' נב).
אבן ספיר: יחזקאל א, כו.
והחיות רצוא ושוב: שם א, יד.
ואכלתם אותו בחפזון: שמות יב, יא.
בחפזון יצאת: דברים טז, יג.
עד שנגלה עליהם: הגדה של פסח.
כי לא בחפזון תצאו: ישעי' נב, יב.
אבל יצ"מ הי' בחפזון: באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו: ”ואפ"ל כיון יצ"מ הוכרח להיות החפזון שלא נתברר עדיין נה"ב ע"כ לתקן זה צ"ל ספה"ע ז' שבועות שעי"ז מתברר נה"ב עד שמתן תורה הוא דוגמת כי לא בחפזון" ע"ש.
ועמ"ש מזה ברבות ס"פ בא: ראה באוה"ת פ' בא ע' רצא דשם מבאר ענין החפזון דמי. שם ע' רצט. שג. שם כרך-ח ע' ב'תתקלד ואילך. וראה ד"ה וככה תער"ב (נ' בס' ליקוט-ב ע' קצ).
בילקוט פ' בא: רמז קצט.
בסש"ב פל"א: וראה בליקוט פירושים שם ובאוה"ת חקת ע' תשצא ובארוכה אוה"ת בא ע' רצא ואילך. שם ע' שג. וככה תרל"ז בתחילתו. שם פקכ"ט. ד"ה כי בחפזון תש"ח.
סד"ה . . ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ד. ראה באוה"ת פ' בא ע' רצב.
סד"ה והי' מספר בני ישראל: לקו"ת במדבר ו, ג.
וירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.
למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ: דברים טז, ג.
בכל דור ודור חייב אדם: פסחים קטז, ב.
צבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.
והאופנים וחיות הקדש: ברכת יוצר.
והחיות זעות מחיל כסא: ראה פיוט והחיות (במוסף לר"ה אחרי קדוש).
אלף אלפים ורבוא רבבן: דניאל ז, י.
להודיע לבני האדם: תהלים קמה, יב.
מלכות דמלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
אתה הוא קודם שנה"ע: נוסח תפלת השחר (בשינוי לשון). תד"א פכ"א [בשינוי] [כ].
היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.
ומהארץ לרקיע ת"ק שנה: חגיגה יג, א.
אבל רבוא רבבן לגבי בלי גבול: ראה תניא פרק מח. אוה"ת ראה ע' תשפב.
בכל לבבך לצאת מן המצרים וגבולים: באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו מציין ע"ז: ”(וע' בלק"ת פ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת ושם פ"ב גבי וכשישים האדם אל לבו בחי' אחד זה בק"ש אזי יהי' ואהבת בכל לבבך בבחי' יחידה שבנפש כו')".
לא ידעתי את ה': שמות ה, ב.
תפלות אבות תקנום: ברכות כו, ב.
אהוי"ר ורחמנות: ראה אוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו הגה"ה.
אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.
תורתן קבע ומלאכתן עראי: ברכות לה, ב.
כי האדם עץ השדה: דברים כ, יט.
שהוא כמו אילן: ”כמו בעץ יש פרי ועלין כן באדם" — אוה"ת ויקרא-א ע' קיז.
מאי פרי מצות: סוטה מו, א. ועל"ק בשה"ש [טז רע"א] רד"ה ולהבין ענין מדלג. [כ].
פחד יצחק: בראשית לא, מב.
ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. על"ק [במדבר] סד"ה וארשתיך ט, א. ובשה"ש רד"ה מה יפו פעמיך מג, ב. ובתו"א רד"ה מחייב [חייב] אינש לבסומי [צה, ב]. ועל"ק בפ' חקת [סא, ג] רד"ה וזה הטהור ושם ד"ה אז ישיר ישראל ספ"ב [סג, א]. וע"ע סד"ה הנך יפה רעיתי פ"ג [יד, א]. [כ]. וראה תניא פ' לב, מה, ובהנעתק בליקוט פירושים ומ"מ שם.
המלך המרומם . . ברחמים הרבים . . אבינו אב הרחמן: ברכות ק"ש.
פסוקי רחמנות שבתפלה: ראה לקו"ת פ' תצא לה, א.
בחייהם אינם רואים אבל: כלה רבתי ג. ספרא ויקרא פ"א. וכ"ה במדב"ר סופי"ד. ובילקוט ריש ר'[מז] תלא בויקרא. וע' זח"א ריח, ב. [כ].
בינה היינו להבין דבר מתוך דבר: עירובין ק, ב ובפירש"י שם. חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.
בד"ה — מה יפו פעמיך: לקו"ת שה"ש מג, ב.
אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך: בראשית מו, ד.
יו"ד עקב: ע' דרושים לר"ה לקמן סב, ריש א' וש"נ. ות"ל מצאתי הל' הזהב בע"ח ש"ג (סדר אצי' למהרח"ו) ספ"ב וזה"ל שהוא סוד [יסוד] יעקב י' עקב כי הי' [הם] עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב כו' עכלה"ט. [כ].
יעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.
כי חלק ה' עמו: שם.
וירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.
ישראל עלה במחשבה: ב"ר א, ה. על"ק ח' דברים מד, ד וש"נ. [כ].
ישראל לי ראש: על"ק שלח מח, ב וש"נ. [כ].
ע"פ אדם כי יקריב: לעיל פ' ויקרא
והניף את העומר: ויקרא כג, יא.
העומר מן השעורים: מנחות פד, א.
פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.
חי' בכלל בהמה: ב"ק יז, ב.
עומד על שנים עשר בקר: מלכים-א ז, כה. [כ]. [ושם שני]. דברי הימים-ב ד, ד.
שם ב"ן בגי' בהמה: זח"ג ריז, א. הנסמן לעיל (ויקרא) ג, ב. לקו"ת תהלים סו"ס לו. שם בפ' שמיני בטהמ"צ רד"ה מצות בדיקת חיות ועופות עד, ג. וע"ע במאו"א ע' ב' ס"ז יעו"ש. וערד"ה והניף הא' [לו, א]. [כ].
שעורה שעור ה': זח"ג קפח, ב.
יוצר משרתים: ברכת יוצר.
בהמה רבה: יונה ד, יא.
יומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.
להמשיך הארת המקיפים . . ממחרת השבת: מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקכח ומבאר שממחרת השבת הוא למעלה מבחי' השבת, והשבת הוא מחכ' מוחין דאבא, וא"כ מבחי' שלמעלה מהשבת זה מע"ק וע"י מקיפים אלו יזכך עד שהמקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ ע"ש.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
אני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא. ובכ"מ.
אלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.
ודברת בם: דברים ו, ז.
סד"ה וארא אל אברהם: תו"א נו, א.
כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.
רוח אייתי רוח ואמשיך רוח: ראה זח"ב קסב, ב. ע' ח' דברים יב, ג. וש"נ. [כ].
באתערותא דלתתא אתעדל"ע: זח"א פח, א. קסד, א. רלה, א. רמד, א. [כ].
ולאו אורחא דמלכא: זח"ג קמט, ב. ע' ראה לב, ב. [כ].