האזינו השמים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג כרך ב ע' תשנו. ובע' תשסג ביאור. הגהות וקיצורים נדפסו באוה"ת האזינו ע' א'תרלח ואילך. א'תרמט ואילך. שם בהוספות ע' א'תתקמב הגהה לסוף אות א'. ביאור נדפס שם כרך ה ע' ב'קמ. כרך ו ע' ב'תקכא ”שייך לסד"ה האזינו הא'". הדרוש במאמרי אדה"א ח"ד ע' א'קסג מיוסד על ד"ה זה. ד"ה תורה צוה תרל"ג (ח"ב ע' תקנא) מיוסד (חלק) על מאמר זה. בענין דפ' האזינו שייכות לתשובה, וגודל מעלת פ' האזינו נתבאר בשיחת ש"פ האזינו תשמ"ב, וביאור הסיפור מתלמיד הרמב"ן המובא בסדר הדורות ובספר עמק המלך.

האזינו השמים . . יערוף כמטר: דברים לב, א-ב.

כנס"י שאלה שלא כהוגן: תענית ד, א. ראה גם לעיל סד, ב. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תלט. אוה"ת פ' נח תריב, א.

אהי' כטל לישראל: הושע יד, ו.

מה שהם המשילו . . כגשם או לטל: במאמרי אדה"א כאן ע' א'קסג.

ההפרש בין גשם לטל: אוה"ת כאן ע' ב'קמ ואילך. ראה ספר המאמרים תרל"ג ח"ב ע' תקנג. סה"מ תרל"ד ע' מא.

תשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ד. פסחים (נד, א). [כ].

כי הנה תשובה קדמה לעולם: בבוך 788 קיט, א נוסף הגהה מהרא"י ריבלין ”(עמ"ש ע"פ מי אל כמוך)".

נמצא כל ימיו בתשובה: שבת קנג, א. ראה שיחת תענית אסתר — תשמ"ב (הנחה בלתי מוגה): שכללות ענין התשובה הוא — ”והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", ולכן גם כאשר שב בתשובה ביום שלפנ"ז (ו”תורת אמת" קוראת לזה בשם ”תשובה"), הנה למחרת נדרשת ממנו עבודת התשובה באופן נעלה יותר. זאת אומרת: נוסף על המבואר בתניא (פרק כט) ש”אף שכבר עשה תשובה נכונה, הרי עיקר התשובה היא בלב, והלב יש בו בחי' ומדרגות רבות כו'" — הרי כאן מדבר אודות עבודת התשובה באופן וסוג נעלה יותר. כי: בתניא (שם) מדובר (גם) אודות תשובה מיראה, כמובן מתוכן הפרק, ואילו בעניננו מדובר תשובה מאהבה — תכלית העילוי שבעבודת התשובה, עד ש”זדונות נעשו לו כזכיות" (לא רק ”כשגגות").

עיקר התשובה: ראה לקו"ש ח"כ ע' 279. 438. סה"ש תנש"א כרך א ע' 172.

כמ"ש והרוח תשוב: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קיג. בלקו"ש חי"ט ע' 160 מבאר שעיקר התשובה לעלות לבחי' רוח, ואז יהי' תשוב אל האלקים ע"ש.

ביאור הדבר הנה אנו אומרים: קטע מובא בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קעה. ובכרך ב שם ע' תקיט.

נשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת השחר.

ויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.

כי על כל מוצא פי ה': דברים ח, ג.

בצאתו מההעלם אל הגילוי: ראה באוה"ת יתרו ע' תתקסב.

וע' בזהר פ' תזריע (דמ"ז ע"ב): בענין הבל הבלים. נתבאר בארוכה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתעח ואילך.

עודנה בהעלם ומתאחדת עם הנפש: במים רבים תרל"ו פרק קעה כ' בהקיצור שם ”והתחיל לבאר שרש הנשמה טהורה בראת כו' נפחתה להיות יש ודבר נפרד אבל בראתה כענין התקשרות לבוש המחשבה בנפש".

ומתאחדת עם הנפש: בבוך 788 הנ"ל נוסף: (עמ"ש במ"א ע"פ כי ביום הזה כופר בענין ולכבודי בראתיו דשם נת' שעולם המחשבה נק' בראיה וגם מובן למשכיל דד' בחי' לכבודי בראתיו יצרתיו ועשיתיו הן הן ד' בחי' דנתבאר כאן בראתיו כל עד נפחת כמ"ש במ"א).

אז ראה . . ויאמר לאדם: בהמשך מים רבים הנ"ל פרק קעו נוסף: ”(ע' ברע"מ זח"ג קי"א ב' מפרש על אדה"ר)".

אז ראה . . שהם ד' בחי': לקו"ת להאריז"ל. ראה ביאורו בסה"מ תקס"ג ע' ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפח בסופו. באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקפו ”המכוון שכדי שיבא השפע מאוא"ס ב"ה המאציל העליון בבי"ע צ"ל ע"י ד' בחי' חו"ב ומדות ודבור". וראה שם ע' ב'תקעט.

במדרש רבה ר"פ כי תשא פ"מ: ראה גם אוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתקנא. פ' וארא כרך ז ע' ב'תקעט.

ובלק"ת ר"פ בראשית: להאריז"ל. נתבאר באוה"ת פ' עקב ע' תקפה. וראה שם ע' תקעט.

ובזהר . . ח"א דף ה' סע"א . . ח"ג קי"א ב': נזכרים באוה"ת כי תשא ע' א'תתקנא דשם כ' ”שם פי' דכ"ז על המ' שעליה נאמר ה' אלקיך בה וזהו אז ראה כו'".

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט. בלקו"ת מבאר כי חלק גו' בענין התשובה דבחי' ”והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", שהיא תשובה עילאה. משא"כ באגה"ת [פ' ד-ו] מביא פסוק זה לבאר (בעיקר) הענין דתשובה תתאה. ויש לומר, ששני הענינים ישנם בהימים שבהם קוראים פ' האזינו, כי בהתשובה שבעשי"ת (ועד"ז — בהד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות) — שתי מעלות (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו וראה שיחה הנ"ל ס"ח): ”יפה ביותר" (היינו תשובה נעלית יותר, תשובה עילאה), ו”מתקבלת היא מיד" (היינו שגם בחי' התשובה שבכל השנה, שבכללות היא תשובה תתאה — מעלת עשי"ת ש”מתקבלת היא מיד"). לקו"ש ח"ט ע' 215.

בבחי' יעקב חבל נחלתו הוא הגוף: בבוך 788 הנ"ל בגיליון: ”נת' שהנשמה ששרשה גבוה . . וכדי שתרד . . להתלבש . . בתחלה . . נתת בראתי יצרתיו נפחת כנגד ד' אותיות הוי' . .)".

לא כל הנשמה יורדת למטה: ראה לקמן בשה"ש טז, ד.

ונק' מזל: ראה ספר קיצורים והערות לתניא ע' נ-נא.

אדם אית לי' מזלא: שבת נג, ב. ב"ק ב, ב.

אין מזל לישראל: שבת קנו, א. נדרים לב, א.

אין מזל לישראל . . אבל יש בחי' מזל מקור הנשמה: ”נראה שמפרשים מזל היינו מזלות ורבינו פי' אין מזל לישראל היינו שבחי' אין הוא המזל של ישראל, ונמצא שניהם אמת כי אין מזל לישראל הוא בחי' המזלות והילוך הכוכבים ומזלות, אבל בחי' אין הוא המזל של ישראל, וע' בלקו"ת בד"ה יונתי בחגוי הסלע [שה"ש טז, ד] שפי' מארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי . . שא"א לומר על מזלות שהרי אמרו רז"ל אין מזל לישראל, אלא הכוונה הוא על בחי' שרש ומקור הנשמה, ובד"ה האזינו הא' בסופו [לקמן עג, סע"ב] פי' שבחי' טל הוא למלעה משורש ומקור נשמות ישראל שמקורם הוא במזלות דנוצר ונקה". וראה גם במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסט. ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' רלט.

בפרדס בערה"כ ערך מזל: ”הכתר נקרא מזל, והטעם כי הוא המשפיע ומזיל ומרביב לכל הספירות. וכמו שהמזל הוא עליון כן זה עליון לכל האצילות אמנם נק' מזל מצד בחינתו המתגלה ומשפיע לכלם" עכ"ל.

וכוכבים אשר חלק לכל העמים: ראה דברים ד, יט.

להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, ט ו.

והרהורי תשובה שבאים לאדם: ראה לעיל פ' תצא לו, ד בשם הבעש"ט. ועיין גם לקמן שה"ש טז, ד.

אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

ב"ק יוצאת ומכרזת: אבות ו, ב.

חזי שרואה ושומע הכרוזין של מעלה: לכאורה יש הפרש בין ראי' לשמיעה שראי' תופסת גשמיות הדבר. משא"כ שמיעה תופסת רוחניות, כמבואר באוה"ת ואתחנן ע' סג. ובהמשך תער"ב ס"ע תקמג ואילך. ע"ז תי' בשיחת ש"פ דברים תשמ"ז הערה 57 בשולי העמוד ”ואולי י"ל שבשרשם מתאחדים, ועד שלפעמים גם שמיעה מכונה בשם ראי' (ראה מקץ מד, א ובראב"ע שם. אוה"ת וירא קד, ב וש"נ) אבל עצע"ק הכפל בלקו"ת ”רואה ושומע", ואולי הכוונה לשרשם הנ"ל".

ממקורה ושרשה שלמעלה: בבוך 788 הנ"ל נוסף בגיליון: ”(והיינו כמ"ש במ"א . . ושומר על . . הנשמה שבג"ע . .)".

בד"ה כי תצא: לעיל לו, ד.

נכרתה ממזל' ושרשה: בהמשך מים רבים שם פרק קעו נוסף: ”שאצלו אינו נופל הרהורי תשובה ג"כ כו', ועכ"ז גם מי שנכרת נפשו משרשה ומקורה אל יאמר נואש לנפשו שגם לו יש תקוה" ע"ש.

נכרתה ממזל' ושרשה: בבוך 788 הנ"ל בגיליון: ”(נת' שלא כל הנשמה נכנסת לגוף רק הארה ממנה אבל כל הנשמה מלמעלה נק' מזלא)".

ונוזלים מן לבנון: שה"ש ד, טו.

החכמה תחי': קהלת ז, יב.

נמשך מבחי' שלמעלה מן השכל . . בחי' אין שאינו מושג: בהמשך מים רבים הנ"ל נוסף קיצור לסעי' קעו: ”קיצור ד' בחי' בחלק ה' עמו נגד ד' אותיות דשם הוי', עד שבאה להתלבש בגוף, ולא כל הנשמה מלובשת בגוף כ"א רק מקצת והארה ועיקרה היא למעלה זהו בחי' מזל וממנו נוזל למטה להארה המלובשת בגוף ונוזלים מן לבנון ע"ד החכמה מאין תמצא, וזהו מהות התשובה להשיב הנפש לשרשה בחי' האין כו'".

בג"ע נהנית מזיו השכינה: ברכות יז, א.

עד יעבור עמך הוי': שמות טו, טז.