Sources and References on Likkutei Torah, Ha'Azinu
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ה: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפו כעין קיצור לסעי' זה.
הגשם יורד בענן: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' קצה בשם רבינו בחיי ס"פ עקב.
המכסה שמים בעבים: תהלים קמז, ח.
מאדים אשר יעלה מן הארץ: ראה בראשית ב, ו.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
מרחוק ה' נראה: ירמי' לא, ב.
יערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.
לבחי' המשכה עליונה זו דיערוף כמטר לקחי: ביהל אור ע' שסח מציין ”דעיקר השמחה בישראל על ירידת גשמים זהו מפני שזה מורה על בחי' ויבא כגשם לנו, עיין מזה בלקו"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון בפי' יערוף כמטר לקחי, ואף דשם נתבאר דבחי' אהי' כטל לישראל זהו בחי' עליונה יותר מ"מ צ"ל ג"כ יערוף כמטר כו'" ע"ש.
רמ"ח . . אברין דמלכא: נ' לעיל (נד, א). [כ].
הדם הוא הנפש: דברים יב, יג.
וכמ"ש בזהר ס"פ ויקרא (דכ"ה סע"ב): ראה גם לקמן שה"ש כה, ג ובאוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצה.
הרעיפו שמים ממעל: ישעי' מה, ח.
וז"ש במדרש פ' האזינו: פ"י, ב.
חכם אינו מדבר בפני מי שגדול: אבות ה, ז.
כי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט.
דאיתא במדרש דקשה עורף לשבת קאמר: שמו"ר ספמ"ב. וראה בתו"א קכג, ב.
לא ע"ה חסיד ולא בור ירא חטא: אבות ב, ה (בשינוי סדר).
לא עם הארץ . . ולכן מתלבש בחכמה תחלה: ”ועמ"ש בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ה בענין ולא עם הארץ חסיד מפני שבחי' חסד עילאה שהוא בחי' ורב חסד אינו מאיר אלא בבחי' חכמה דוקא שהיא התורה, וזהו ע"ד שביאר כאן רבינו ז"ל [באוה"ת שם] בענין לשארית נחלתו שבבחי' זו דוקא מאיר ורב חסד" — אוה"ת בראשית כרך א צ, ב.
בביאור ע"פ וקבל היהודים: תו"א צז, ב.
ורב חסד: שמות לד, ו.
תלת קשרין קוב"ה אורייתא וישראל: ראה זח"ג עג, א.
רע"ק הי' דורש על כל קוץ וקוץ: מנחות כט, ב.
ידבר עמים תחתינו: תהלים מז, ד.
וסוכה תהי' לצל יומם: ישעי' ד, ו.
ה' צלך: תהלים קכא, ה.
ובצל ידי כסיתך: ישעי' נא, טז.
ופי יגיד תהלתך: תהלים נא, יז.
אין הטל נפסק: תענית ג, א.
אלא עד מקור נשמות ישראל ומזליהם העליון: ראה לעיל עא, ג. לקמן שה"ש טז, ד ובמ"מ בענין אין מזל לישראל.
טלא דבדולחא: ועל"ק שה"ש (לה, סע"ד). [כ].
ויתן לך האלקים: בראשית כז, כח.
באגה"ק ד"ה למה נסמכה: סי' כח. וראה המשך מים רבים תרל"ו פרק קעד.
להיות תחיית המתים . . עצמיות טל: ראה שבת פח, ב. אוה"ת מג"א ע' קפב. (הוצאת תש"נ).
בביאור ע"פ צאינה וראינה (בפ' קדושים): נדפס להלן בדרושי שה"ש כב, ב ואילך. (ונמצא בכת"י מס' 4 (שהוא מהדו"ק מלקו"ת ויקרא) בין דרושי פ' קדושים. וראה גם בהנסמן להלן ברשימת הכתבי-יד לד"ה צאו"ר. ולהלן ובהמ"מ לסוכות פא, ד. שה"ש ב, ד. לעיל פינחס עט, ד. מסעי צה, ב. ועוד).
האזינו השמים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' שנה. ושם בע' שס ביאור על המאמר. הגהות וקיצורים נדפסו באוה"ת האזינו ע' א'תרנ. קיצורים א'תרנה. שם כרך ה ע' ב'קמ. הגהות בכרך ו ב'תקכב. ובע' ב'תקכה.
האזינו השמים ואדברה: דברים לב, א.
העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ: דברים ל, יט.
שמים וארץ . . שבעל פה: הובא בס' ערכי הכנויים לסה"ד וש"נ המ"מ בזה בע' שמים. וע"ע בילקוט ראובני ר"פ האזינו. [כ]. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שיז.
שמים נוטריקון שם מים: חגיגה יב, סע"א.
והתו' נמשלה למים: ב"ק יז, א.
הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.
כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.
כך התורה . . ולכך כל התורה היא רק סיפורי מעשיות: בסה"מ תקס"ז ע' שנה כאן מבואר יותר הנמשל וז"ל שם: ”כך אור החכמה שבתושב"כ אין לה השגה והבנה פשוטה אלא נעלמה היא בספורי מעשיות בעלמא וכיוצא, רק כשבאין המצות הכתובי' בה לידי קיום מעשה ה"ז כדמיון המים כשהן בכלי שיש לה גוון לפי אופן גוון הכלי, כך ע"י מצות מעשיות שעושין ישראל אזי יש לתורה גוון" ע"ש.
חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה.
דלית מח' תפיסא בי': ראה ת"ז שם.
אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: חיבור ב' כתובים, ויקרא כז, לד. יח, ה. ראה בסה"מ תקס"ז ע' שנו הדיוק בתי' ”וחי בהם".
ועשיתם אתם אתם כתיב כאלו עשאוני: זח"ג קיג, א. וראה סנהדרין צט, ב. ויק"ר לה, ז.
וזהו"ע עוסק בתו' לשמה: ראה אבות רפ"ו.
כל הנק' בשמי ולכבודי: ישעי' מג, ז.
אין כבוד אלא תו': אבות פ"ו, מ"ג.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
דר"י קארי למאני מכבדותא: שבת קיג, א.
המלך אין רואים אותו כשהוא ערום: סנהדרין כב, א.