Sources and References on Likkutei Torah, Ha'Azinu
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אך המלך . . מלביש אותו: מובא ביהל אור ע' רחצ.
אין דרכו: ביהל אור שם: אין דרך.
כ"א ע"י שמתלבש בתורה . . הוא ע"י ישראל דוקא כו': בסה"מ תקס"ז ע' שנו מוסיף ”דהיינו כל הנק' בשמי לכבודי כבודו העצמי שהוא לבוש דתורה שנאמר בה עוטה אור כשלמה כו' לכך בראתיו כו' וד"ל".
ודברת בם: דברים ו, ז. וראה ברכות כא, א.
ידבר עמים: תהלים מז, ד.
והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.
אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל עב, ד.
והכח הזה שיש בנפש לגרום המשכה זאת כו' ואהבת כו' מעומקא דליבא: מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' צא ומוסיף ”ובהביאור שזהו ענין ז"א שהוא המדות הטבעיות שבנה"א בעתיקא אחיד ותליא היינו למעלה משרש חו"ב שיניקתם ממזלא" ע"ש.
האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.
למסור נפשו באחד: ראה ב"ח בטוא"ח ר"ס סא. פע"ח שער הק"ש פי"ב.
וענין מס"נ . . מקור החיים: מובא באוה"ת כי תצא ע' תתקכט ומוסיף ע"ז ”הרי דבחי' מס"נ אינו כלל בהתלהבות ברעש כ"א בכוונה עמוקה במוחו".
אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.
דכולא קמי' כלא חשיבי: זח"א יא, ב.
לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.
אלף אלפין כו': דניאל ז, י.
ואימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. ועייג"כ זח"ב רלה, א. ז"ח תשא. שם חקת.
לזמר עריצים: ראה ישעי' כה, ה.
רוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.
שהנשמות הם גבוהים יותר מהמלאכים: ראה ב"ר יז, ד. וש"נ.
ונתתי עשב בשדך לבהמתך: דברים יא, טו.
מהמלאכים שנק' עשב כו': זח"א יח, ב.
והחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.
ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.
ואל יאמר אדם א"א בבשר חזיר: ספרא ויקרא כ, כו. והובא ברש"י שם. [ועי' לעיל בואתחנן ד"ה וזאת המצוה פ"ג ד"ה לשמור [ט, ד] ב' הרה"מ נ"ע. — כ].
ונעוץ סופן כו': ס"י פ"א, מ"ז.
כי ב' לבבות הם פנימי' הלב וחיצונית הלב: ראה לעיל פ' בלק סז, ג.
ברא כרעא כו': ע"ח שער פרקי הצלם פ"א. יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.
ערלת לבבכם: דברים י, טז.
ומל ה' את לבבך: דברים ל, ו.
ממעמקים קראתיך הוי': תהלים קל, א.
בקשו פני את פניך ה' אבקש: תהלים כז, ח.
אל תט באף עבדך: תהלים כז, ט.
כי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.
אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.
משה עבדי: יהושע א, ב.
דוד עבדי: מ"א יא, יג. ובכ"מ.
תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב. וש"נ.
כי כאשר ירד הגשם . . והולידה והצמיחה: ישעי' נה, י.
תו' . . הנק' עוז: נסמן לעיל נה, ג.
רעמים ועבים כו': סיום הענין שבמאמר — ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שנט-ס.
האזינו השמים: מאמר זה הוא מש"ש תקע"ב — ראה להלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד. קיצורים באוה"ת דברים כרך ו ע' בקתקכו. וראה ד"ה זה באריכות הביאור בעטרת ראש לז, ב. וראה במאמרי אדה"א כאן ע' א'רו ובמ"מ לשם שהמאמר הנ"ל מיוסד על ביאור לד"ה זה.
האזינו השמים: דברים לב, א.
כי כאשר ירד הגשם . . כן יהי' דברי: ישעי' נה, י-יא.
כמארז"ל טל תורה: חגיגה יב, סע"ב וברש"י שם. וראה כתובות קיא, ב. ת"ז (יב, א. לח, ב. קנג, א. [תז"ח צז, ד]. [כ].
ואד יעלה מן הארץ: בראשית ב, ו.
ב' בחי' נשמות . . בעלי תור' שתורתם אומנתם . . בעלי עסקים . . במצות וגמ"ח: ראה ת"ז בהק' (א, ב). נתבאר בארוכה בעטרת ראש כאן דף לח, א.
על ג' דברים העולם עומד: אבות פ"א, מ"ב.
עבודה שהוא מצות קרבנות: במפרשי המשנה שם (רש"י, רמב"ם ועוד).
שמים קדמו לארץ: ראה חגיגה יב, א. וש"נ.
ובעלי תורה נקרא שמים . . והארץ היא בחי' בעלי מצות: בארוכה בעטרת ראש דף לח, א. וראה לקו"ש חל"ד ע' 204.
בד"ה השמים כסאי: תו"א בתחלתו.
ע"פ מי יתנך: תו"א פ, ד.
ביום עשות ה"א ארץ ושמים: בראשית ב, ד.
ארץ קדמה: ראה חגיגה שם.
ות"ת כנגד כולם: פאה פ"א, מ"א.
כל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא.
כל מצותי' של תורה אינן כדאי נגד הל' אחת מן התו': ראה ירוש' פאה פ"א סוה"א ובר"ש שם [כ].
תכלית חכמה תשובה ומע"ט: ברכות יז, א.
גדול התלמוד במה שמביא לידי מעשה: ראה קידושין מ, ב. בארוכה באוה"ת פ' ואתחנן.
בי ובקרבי שלא שייך לומר זה על הגוף: ראה תניא פכ"ט.
כי אין בו אומר ודברים: ”והלא הגוף אין לו חיות בלא נשמה כלל" — עטרת ראש כאן לט, א. ע"ש בארוכה.
חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
וזרעתי את בית ישראל גו': ירמי' לא, כו.
וזרעתיה לי בארץ: הושע ב, כה.
כל המצות . . בשביל הנפש הבהמית . . וכמו קרבנות .ֿ. חשן ואפד: ראה בארוכה בעטרת ראש מ, א. וראה שם ביאור שאף עבודת כהן גדול בחושן ואפוד וכל עבודתו ביו"כ בבגדי לבן וכן מעשה העבודה בקטרת וקרבנות הכל בענינים גופניים שכולם מלובשים בדברים גשמייים השייכים לגוף בדצ"ח דנוגה כו'.
וגדול המצווה ועושה: קידושין לא, א. וש"נ.
אשריכם זורע על כל מים: ישעי' לב, כ.
בד"ה הבאים ישרש יעקב: תו"א נג, ד.
הנפש הבהמית . . שמרי האופנים: ע' בע"ח ש' קיצור אבי"ע (פ"ט). [כ].
והנה אופן אחד בארץ: יחזקאל א, טו.
שבשרפים יש פני ארי' ופני שור: ראה יחזקאל א, י.
על ארבעת רבעיהם: יחזקאל א, ח.
וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב: יחזקאל סי' יו"ד, יד. [כ].
וזהו פני השור כדאיתא בגמרא: חגיגה יג, ב.
קדוש . . ה' צבאות: ישעי' ו, ג.
אות הוא בצבא שלו: חגיגה טז, א. ובחד"א שם. [ובמאו"א ערך אות סנ"ב ”אות בצבא". וע' בתו"א בא ד"ה בעצם היום הזה. — כ].
אלף אלפים לגדוד א' ולגדודיו אין מספר: חגיגה יג, סע"ב.
בהבראם בה' בראם: מנחות כט, ב.
וכמ"ש בהבראם . . מששא דזוטר מאד ההבל שבה: נעתק באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתנב. וראה גם אוה"ת בראשית כרך א קכא, ב.
והה' היא אות קלילא: ראה אוה"ת חיי שרה קכא, ב.
בג' בחי' עולם שנה נפש: שזהו ”יסוד כל ס"י". לעיל תבא (מא, ג). וש"נ. [כ]. ראה לעיל פ' חקת סד, ד ובהנסמן לשם.
למעלה עד אין קץ: ז"ח פ' יתרו. [כ].
שאתה הוא עד שלא נברא העולם: נוסח תפלת השחר.
בד"ה שחורה אני ונאוה השני: לקמן בשה"ש.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
דקמי' ית' כולא כלא חשיבי: זח"א יא, ב.
לית אתר פנוי מיני': ת"ז תי' נז.
השרפים עומדים ממעל: ישעי' ו, ב.
אופן אחד בארץ: יחזקאל א, טו.
וז"ש ביחזקאל קול המולה כקול מחנה: א, כד.
מתנשאים לעומת השרפים: יחזקאל א, כא.
בד"ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א פ' בראשית.
וביאור ע"פ שימני כחותם: ראה סידור יח, ב. לקמן שה"ש מו, ד.
ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלך: בראשית לו, לא.
ישראל לי ראש: לעיל שלח (מח, ב). וש"נ. [כ].
נושאות את הכסא: במדב"ר ס"פ נשא (ס"פ יד). [כ].
דמות כמראה אדם שעל הכסא: ראה יחזקאל א, כו.
עולם הבריאה . . הכסא: בסוף ש' סדר אבי"ע (פ"ו) מע"ח ושם סוף ש' פנימיות וחיצוניות. והעיקר לשונו הטהור הוא ריש ש' דרושי [כללות] אבי"ע ומה שנ' כאן ל"מ. [כ].
שצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.
מלאך הגדול סנדל ת"ק שנה: עיין חגיגה יג, ב. פסק"ר פ"כ. ועל"ק ברכה (צח, א). וש"נ [כ].
ת"ק שנה: וע"ל פ' בהר ד"ה את שבתתי רפ"ב (מא, ב). [כ].
ויש מלאכים שהם בשליש העולם: ע' ב"ר דמלאך הוא שלישו של עולם ע' ירוש' פ"ב דר"ה [ה"ד] ועב"ר פמ"ח. ופס"ח סי' יז ובילקוט דניאל ר' ב'תתרס"ו עה"פ וגויתו כתרשיש עיי"ש [כ].
וגויתו כתרשיש: דניאל י, ו.