סעיף ב): סעיף זה ליתא בבוך 788. ובצד הגיליון יש הגהה מהרא"י ריבלין שא"א לפענח.

ועיין בבחיי פ' יתרו: בהוצאת שעוול ע' קצז. הלשון נעתק באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקכב, א.

בשנת היובל הזאת תשובו: ויקרא כה, יג.

סד"ה וימצאו איש מקושש עצים: לעיל שלח מב, ד.

וסד"ה והיה ביום ההוא: לעיל ס, ב.

ע"פ שוש אשיש: לעיל פ' נצבים.

ובד"ה ביום השמיני עצרת: לקמן פה, ב.

פ"ד דאבות יפה שעה א' של קורת רוח: מי"ז.

דבזהר תרומה . . ומדרגת הרוח: ראה ד"ה אתם נצבים תשל"ו.

בזהר בפ' בראשית (דל"ז ע"ב: ראה גם לעיל פ' אמור לו, ד.

לא ידון רוחי: בראשית ו, ג.

ובס"י איתא אחת רוח אלקים חיים: פ"א, מ"א. אוה"ת פ' במדבר ע' לא.

עד יערה עלינו רוח ממרום: ישעי' לב, טו.

רוח האדם העולה למע': קהלת ג, כא.

רוחו ונשמתו מבחי' סוכ"ע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר באוה"ת פ' שמות ע' פב בשולי העמוד.

ונתתי רוחי בכם וחייתם: יחזקאל לז, יד.

מתנה טובה יש לי בבית גנזי: שבת י, ב. וש"נ. זח"ג קכב, ב.

נותן בעין יפה הוא נותן: ב"ב סה, א. ל' הרע"ב סופ"ד דב"ב ול' הרשב"ם שם (נג, א. סה, א. עא, א) כי לשון הש"ס (שם) מאן דיהיב וכו'. [כ].

במשנה פ"ד דתרומות: מ"ג.

עלי עין: בראשית מט, כב.

עין לא ראתה אלקים זולתך: ישעי' סד, ג.

זבחי אלקים רוח נשברה: תהלים נא, יט.

בכל לילה חוזרת נשמתו: ראה יהל אור ע' קטז.

מי יעלה בהר ה': תהלים נא, יט.

בכל יום צריך להיות . . בק"ש: ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' פט.

וישמע שאול: ש"א יז, יא.

ולמסור נפשו באחד: בבוך 788 הנ"ל מוסיף: (נת' ענין כל ימיו בתשובה למקורה ושרשה העליון וזהו שמע ישראל כו').

ראה נתתי לפניך . . ובחרת בחיים: דברים ל, טו. יט.

בכל דבר יש חומר וצורה: רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ג. ל' הרמב"ם במו"נ כ"פ. וספ"א מח' פרקים שלו. [כ].

לאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

ואם לעוברי רצונו כך: נדרים נ, ב.

פי' אחר שרואה שנמשך כ"כ חיים: ראה לעיל פ' שלח מז, א.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

שהם בחי' עוברי רצונו: בבוך הנ"ל נוסף בגיליון: ”(עמ"ש במ"א בענין וכל קרבי כו' שיש מלאכים הנק' קרביים ע"ש שמבררים השפע והמובחר נמשך בעולמות עליוני' שיהיו נהנין מזיו כו', והפסולת נשפע למטה . . עוה"ז . . כמו צואה יחשב לגבי תענוגי אלקו' שבג"ע כו')".

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

שבת אותיות תשב: ראה ב"ר פכ"ב ביפ"ת. ראה לעיל בלק עב, א ובמ"מ לשם. אגה"ת פ"י ובליקוט פי' — חיטריק שם.

כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

והרי לא שייך עמל ויגיעה לפניו ית': ראה ב"ר פ"ג, ב. וש"נ.

כי ששת ימים עשה: שמות כ, יא.

בעשרה מאמרות שנבה"ע: אבות רפ"ה.

ובראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

בד"ה להבין ענין הפסוק מי אל כמוך: לעיל סא, א.

כי בכל יום הארה מעין שבת: ראה לעיל פ' בהר מא, א. תו"א ט, ב. פח, א.

שכל שבתות השנה הם חשובים נגדו כימות החול לגבי שבת: מובא באוה"ת פ' שמות ע' רעה. ובאוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקח, ושם מבאר אף שיש עליות בשבת עד הכתר, ומבאר שזהו כתר דאצי' ויוהכ"פ הוא רעדכ"ר שזהו מבחי' אדם קדמון ע"ש. וראה גם שם בכרך א ע' שי ”דצ"ע כי גם בשבת עולים בי"ע באצי' במנחה". וראה גם באוה"ת פ' נצבים ע' א'רמז.

ובכל השבתות מאיר הארה ממנו בלבד: ראה יהל אור ע' תקכו.

ואית רצון ואית רצון: ל"מ מקורו. [כ]. ראה סה"מ תש"ט ע' קיג בהערה.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

אצלי ודוך: ע"ל חקת (סז, א) ונ' א"ז מאדמו"ר. [כ].

ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון: לעיל פ' חקת סז, א.

סלחתי כדבריך: במדבר יד, כ.

המרבה לסלוח: ברכת סלח לנו. ע' באגה"ת (פי"ב). [כ].

וכל מאמינים שהוא לבדו הוא: פיוט די"נ.

ולית מח' תפיסא בי' כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ובשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: דברים ד, לט.

אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו: ישעי' א, יח.

ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

וכמ"ש ושער רישי' כעמר נקא: בבוך 788 שם נוסף בגיליון: פי' הפסוק הוא מ"ש בענין הנותן שלג כצמר . . שהצמר גבוה מהשלג יען היות אשר שרשה מגלגלתא . . [א"א לפענח כל ההגהה].

ברבות ויחי פצ"ט: ראה ביאורו באוה"ת נ"ך כרך א ע' צא: ”בזכות התורה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" ע"ש.

ור"פ ויקרא בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון: ”תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל הה"ד אם יהיו חטאיכם כשנים" אוה"ת נ"ך כרך א ע' צא.

פ' אמור פ' כ"ז: ”בג' מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל . . כיון שראה הקב"ה ששמחו עכומ"ז הפכה להם לטובה שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

במדבר פ' ב' נשא . . רפ"י: ”וכ"ה ממש בפ' נשא פ' יו"ד ע"פ חכו ממתקים . . וכ"ה עד"ז בפ' במדבר . . גבי והיה במקום אשר יאמר" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

נשא רפ"ח: ”ולמה קורין אותו לבנון שהוא מלבין עונותיהם של ישראל כשלג" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

ובשה"ש רבה בפסוק כאהלי קדר: ”בפי' כיריעות שלמה מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת כו' כך ישראל אף על פי שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יוהכ"פ בא ומכפר עליהם שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב.

ובפ' צוארך כמגדל השן: ”אפך כמגדל הלבנון זה בהמ"ק כו' שמלבין עונותיהם כו' כשלג ילבינו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' צב, וע"ש ב' פי' בתי' ואפך.

לבון הלכתא: שם כתוב ”לבון ההלכה" וכ"כ בת"ז קמז, א. קנב, ב. [תז"ח צז, ד — ההלכות]. קנה, א. [תז"ח צט, ב אבל בזח"א כז, א הלכתא]. [כ].

אנכי כללות מ"ע ולא יהי' לך כללות מל"ת: ראה זח"ב צא, א. וראה ג"כ שם רעו, א. ע' בקו"א מסש"ב ד"ה הנה לא טובה השמועה. [כ].

אנכי מי שאנכי: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' תולדות. זח"א קסז, ב. זח"ג יא, א. ועוד. וראה בהנסמן לעיל פ' פנחס פ, ב.

רמ"ח מ"ע . . רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

ולא יהי' לך כללות ל"ת . . ישא ה' פניו: מובא באוה"ת יתרו ע' תתקיט. וראה שם שמציין לע"ח.

עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב. ושם אי' כי אם [היו מבדילים]. [כ].

שעבירה מטמטמת: יומא טל, א. [כ].

שכל העושה עבירה בורא קטיגור: ראה אבות פ"ד, מי"א.

והוא מקליפות וסט"א: ”(ר"ל פי' סט"א שאינו צד הקדושה כו' שבטל כו' אלא הוא דבר נפרד כו' בסש"ב ח"א פ"ו)" — אוה"ת יתרו ע' תתקיט.

יאר ה' פניו אליך ישא ה' פניו: במדבר ו, כה-ו.

לוחות הראשונות . . בקולות וברקים: ראה שמות יט, טז. ראה אוה"ת תבוא ע' תתרצא. באוה"ת פ' תשא ע' א'תתקעט מציין לכאן. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' א'קפח ואילך.

רגלי' יורדות: משלי ה, ה.

ומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יט.

ואיש לא יעלה עמך: שמות לד, ג.

ברבות פ' כי תשא פמ"ו: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נו. אוה"ת נצבים ע' א'ריז. פ' יתרו ע' תשפא.

עיקר הצעקה בלב: ראה לעיל ר"ה נד, ב.

עיין בזהר פ' שמות (ד"כ רע"א): נזכר גם לעיל מד, ד וש"נ.