ומהללים לשם תפארתך: דה"א כט, יג.

יחוד קול ודבור: ”הוא דוקא כשמאיר בדיבור מהת"ת [וראה גם לקו"ת שם [= לעיל] (כט, ג) מזהר (ח"ג ס"פ קדושים — פ"ז סע"א ואילך) שדוקא בשנה הרביעית ”מזדווג בה קוב"ה בכנס"י]. ובהמשך תרס"ו (ע' רפח ואילך) שגם ההמשכה מנה"י למלכות היא בכלל ”יחוד זו"ן" — דיש לומר, שבתרס"ו שם בא ענין זה בהמשך להמבואר שם לפני זה (ע' רפז) שכללות הז"א הוא סוף עולמות הא"ס. ובלקו"ת שם מדבר בעיקרו של ז"א (משא"כ המדות נה"י הם דוגמת המלכות)" — ד"ה השמים כסאי תשל"ו (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קלו) הערה 38.

קול דודי דופק: שה"ש ה, ב.

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

בת שלש שנים ויום א': נדה מד, ב במתני'. ובשו"ע אבה"ע רסט"ז וברמ"א שם ס"כ ס"א. [כ].

בן שלש שנים הכיר אברהם: נדרים לב, א. זח"ג (שב, א) בתוספ'. וכ"ה בתנחומא לך (ב [כ]). ור"פ בהר. [כ]. ב"ר פ"ל, ח וש"נ.

רק — וכמ"ש בענין חרנה: ראה תו"א כב, ב.

בענין — בד"ה במדבר סיני: לקו"ת במדבר ב, ב. אוה"ת במדבר ע' יד.

כהמס דונג מפני אש: תהלים סח, ג.

נורא תהלות: שמות טו, יא.

ולו דומי' תהלה: תהלים סה, ב (לך).

והתהלה אינו רק לבחי' שמו ית': ”דהגם שההמשכה היא מ”אתה קדוש" — מכיון שהתהלות הם ”קריאת שמותיו ית'" השייכים למדות פרטיות, מובן, שהענין ד”אתה קדוש" הוא אוא"ס כמו שיש לו שייכות לספירות. וראה בארוכה ד"ה באתי לגני ה'תשכ"ט (נדפס בקונטרס יו"ד שבט ה'תשמ"ט) הערה 69" — ד"ה השמים כסאי תשל"ו (סה"מ מלוקט-ג ע' קלז) הערה 53.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ג, ב.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

כל הנשמה תהלל י-ה: תהלים קנ, ו.

יתרון האור . . מן החושך: ראה קהלת ב, יג.

וכמ"ש בד"ה בשלח פרעה: תו"א סא, ב.

וארא והנה רוח סערה: יחזקאל א, ד.

זח"ב ויקהל דף ר"ג ע"א: נעתק באוה"ת שמות ע' סז. ובפ' בשלח ע' שסא.

ובפ' יתרו דס"ט ע"ב: נעתק באוה"ת שמות ע' סז. וראה גם יהל אור ע' לא. לקמן שלח מה, ג.

ובשנה החמישית: ויקרא יט, כה.

כמ"ש הרמ"ז ר"פ ויקרא: ”כ' בענין ד' ה' של יהודה דבהיותה באחורי זעיר היא ד' . . וכשבא' לפניו היא ה', כמ"ש בפ' חוקת דק"פ ע"ב ה"א דלי"ת הוות וזהו ד' ה' של יהודה עכ"ד" — אוה"ת בראשית-ב דף שסב, ב.

בביאור ע"פ ושמתי כדכד: לקמן פ' ראה כח, ב. וראה גם בסה"מ תרמ"ו-תר"ן בהוספות ע' תצו.

בביאור ענין שלישין אלו בתפארת: ראה לקו"ש חל"ט ע' 109.

בהראותו את עושר: ע"פ אסתר א, ד.

נה"י שבו לבר מגופא: ראה ת"ז בהקדמה.

ומבחר שלישיו: שמות טו, ד.

תתברך בשמים ממעל: ברכת יוצר (בהשמטת השם).

בד"ה בחודש השלישי: תו"א סז, א.

כל בעלי השיר: ראה תו"א ז, ג.

אין צור כאלקינו: שמואל-א ב, ב.

אין צייר כאלקינו: ברכות י, א. מגילה יד, א. מ'[דרש] שמואל פ"ה. ומ' שוח"ט יח, כו [לב]. מכילתא בשלח בפ' שירה (ספ"ח). [כ].

שט בח"י אלף עולמות: ע"ז ג, ב.

ע"פ הדר כבוד הודך: ראה יהל אור ע' תקנא ואילך.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

ועמ"ש סד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א ל, ג.

בד"ה ראו: לעיל פ' בשלח א, א.

לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

והחמישית לפרעה: וע' [בלק"ת] בשה"ש ד"ה שחורה [ו, ד] אחר פ"ב ונתתם חמישית. וסד"ה להבין ענין הטעם למה שהאתדל"ע [כד, ד] וש"נ. [כ].

סד"ה קדש ישראל לה': לקמן פ' פנחס פא, ב.

הוד והדר לפניו: ראה קונטרס ב' אייר תשמ"ט הערה 56.

בד"ה את קרבני לחמי: לקמן פ' פנחס עז, ג. וראה אוה"ת נ"ך-א ע' תשט.

וכן בגמרא — דמיירי בבתי בראי: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תשי.

כרוב אחד מקצה מזה: שמות כה, יט.

מה ראו על ככה: אסתר ט, כו.

והדרת פני זקן: ויקרא יט, לב. ראה גם אוה"ת שלח ע' תצט. מועתק בזה משיחת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, י"ט כסלו תש"ז (סה"ש תש"ז ע' 92) — ע"ד מאמר זה: ”צוליב אַ טעם פון אַ זכרון כמוס אתי עמי כחמשים שנה וויל איך דאָ מעתיק זיין אַ מאמר פון לקוטי תורה (ס"פ קדושים), וואָס הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט מיר דערציילט וועגן דעם מאמר און, מזמן לזמן, בזמנים שבחר לברכת התעוררות וקליטה טובה, פלעגט הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק לערנען דעם מאמר: והדרת פני זקן . . ונאוה (כפי שנדפס בלקו"ת). אין דער ברכת הפרידה צייט, אין יאָר תר"ף, האָט מיט מיר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אַ סאַך גערעדט וועגן דעם מאמר והדרת פני זקן אין לקו"ת אַז דאָס זיינען דברי רבינו הזקן וואָס ער האָט געזאָגט אין אַ תורה ברבים, באַלד נאָכן מעזריטשער מגיד'ס הסתלקות. דער עלטער זיידע און דער טאַטע האָבן פאַר זייער הסתלקות געזאָגט דעם מאמר. לטעם פנימי איז דער סוף המאמר, מפני שיבה תקום, געדרוקט אין דעם מאמר שחורה אני [השני]. באַ אַ געוויסער געלעגנהייט וואָס איז בפרטיות מבואר אין יומן ג' כסלו תר"פ, האָט מיר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק געזאָגט, אַז כ"ק אבותינו רבותינו פלעגן לערנען אַלע טאָג אַ שיעור קבוע תניא, און האָבן געזאָגט אַז דער לימוד און זאָגן אותיות פון תניא איז אַ סגולה צו דעם גילוי פנימי פון נר"נ, און לערנען דעם מאמר והדרת פני זקן אין לקו"ת איז מעורר קבלת הארת יחידה שבנשמה אין אַ ‘נימיות". באוה"ת שופטים ע' תתכז מציין לד"ה זה.

ותופשי התורה: ירמי' ב, ח.

איזהו ת"ח כל ששואלין: שבת קיד, א. קידושין מט, ב.

שאז מצוה לעמוד מפניו: ראה גם לקמן נג, ג. אוה"ת ויקרא-ב ע' תשד.

ואורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לעיל כג, א. ע' ח' דברים פא, ג וש"נ. [כ].

ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.

מ"ש בהל' ת"ת בשם הספרי: הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ד. וראה בהנסמן לשם.

כולך יפה רעיתי: שה"ש ד, ז.

ועל דמות הכסא: יחזקאל, א, טו.

ר"ע הי' דורש: מנחות כט, ב.

סדר קדשים . . חכמה: שבת לא, סע"א.

סד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ז, ד.