היום הזה ה"א מצוך: ראה להלן ברשימת הכתבי-יד וברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תריח הערה 96, שמאמר זה נאמר בשנת תקנ"ז. ביאור למאמר זה נדפס באוה"ת תבוא ע' תתרמז. כרך ו ע' ב'שעג קיצורים. וראה גם ד"ה היום הזה — תשמ"א.

היום הזה . . וה' האמירך: דברים כו, טז. יח.

ודבש היום הזה הוי"ה הוא ראשי תיבות צירוף הוי"ה: הקדמת תקו"ז (ט, ב), הובא בפרדס שער פרטי השמות פי"ד (וענין צירוף זה ראה שם פט"ו. ע"ח ש' השמות פ"ז). והוא צירוף השולט בחודש חשון (מ"ח ריש מס' חשון). — לקו"ש חי"ט ע' 231 הערה *31. ראה אוה"ת פ' תבוא ע' תתרנג .

מחובר למקרא שלמטה הימנה כי הכל ענין אחד: ”וענין זה מתאים עם פרש"י עה"פ". ראה משיחת ש"פ תבוא תנש"א הערה 13.

מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב: דברים כח, סט.

ועל דמות הכסא דמות: יחזקאל א, כו.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

בד"ה השמים כסאי: תו"א בתחלתו.

ונק' ארץ זבת חלב ודבש: שמות ג, ח. ועוד.

דבש וחלב תחת לשונך: שה"ש ד, יא.

סוף מעשה במח' תחלה: פיוט לכה דודי.

דרשת טטפת שבתפילין: מנחות לד, רע"ב. וש"נ.

וע' באגה"ק קרוב לסופו: סי' כט (דף קנ, ב). וראה לקמן פה, ב.

פ"ה דנדה: מה, ב. ראה מאמרי אדה"ז פרשיות — בראשית ע' נה. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תלה. תנ.

ויבן ה"א את הצלע: בראשית ב, כב.

ורב שלום בניך א"ת . . אלא בוניך: ישעי' נד, יג. שלהי ברכות. וש"נ.

סד"ה כה תברכו: לעיל נשא כז, א.

בחי' עולם שנה נפש: ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך וזהו ”יסוד כל ס"י". הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ש' הנתיבות נ' כג. ובש' פרטי השמות פ"ו מס"י. [כ].

היום הזה וגו' קאי על ר"ה: ראה לקו"ש חי"ט ע' 231. חכ"ד ע' 191 הערה 29 מהשינוי כאן למ"ש לקמן מד, א.

בפי' הרמ"ז בזהר ר"פ בא (דל"ב ע"ב): הועתק בנצוצי אורות לזהר שם. וראה גם אור החמה שם. — ובזח"ג (רלא, א) ”בכל אתר דכתיב ויהי איהו צער .ֿ. ויהי היום דאית בי' צער ודא ראש השנה דאית בי' דינא קשיא כו'". וראה אוה"ח לזח"ב שם ד"ה ר' אלעזר. — לקו"ש חכ"ד ע' 192 הערה 35.

צריך כריתת ברית מחדש על קבלת התורה: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'תכט מביא קטע מכאן ומוסיף הגהה לכאן.

וזהו ענין הכריתת ברית . . שקודם ר"ה: ”להעיר מהשינוי שבלקו"ת [— כאן] (שבא נאמר ”מצוך גו' להיות לעם") כותב ד”בכל שנה קודם ראש השנה צריך כריתת ברית מחדש" ובפ' נצבים [— מד, א] (שנאמר ”להקים גו' לו לעם") מבאר זה שבר"ה ישנו ”זכרון הברית" — לקו"ש חכ"ד ע' 191 הערה 29.

ר"ה . . שתמליכוני עליכם: ר"ה טז, א.

ומלכות פה תושבע"פ: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ולכן נקרא ראש השנה . . כמו שיש בחי' ראש בנפש: נתבאר בעטרת ראש בתחלתו, ובד"ה ארבעה ראשי שנים — תשמ"ה.

גלגלתא דחפיא על מוחא שהוא בחי' גילוי רצון העליון: ראה לקו"ש ח"ט ע' 363 וע' 365.

אשה יראת ה': משלי לא, ל.

זכר חסדו: תהלים צח, ג.

זה השער: תהלים קיח, כ.

המל' שנק' דבר ה': מא"א אות ד, ס"ג.

וביוכ"פ ניתנו לוחות האחרונות: ראה ב"ב קכא, א.

עולם התענוג שאין בו אכילה ושתי': ראה ברכות יז, א.

כי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.

העונות המבדילין: ראה ישעי' נט, ב.

ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

ראשית חכמה יראת ה': תהלים קיא, י.

בד"ה אני לדודי: לעיל לב, א.

אמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, סע"א [כ].

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

וממשיך בחי' מלכותו למטה על ישראל לבד: ראה לקמן נו, ג. תו"א ו, ב. וראה בלקו"ש ח"כ ע' 34 הערה 24 שענין המלוכה נעשה ע"י עבודת בנ"י ”שתמליכוני עליכם" שבנ"י ממליכים הקב"ה עליהם — ”מלך ישראל" ע"ש.

ה' אלקי ישראל מלך: תפלה דר"ה.

כה אמר ה' מלך ישראל: ישעי' מד, ו.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

שהוא שיר של יום הששי: ר"ה לא, א.

זה היום תחלת מעשיך: מוסף דר"ה.

שבו נברא אדה"ר ולכן שר: זח"ג ק, ב. וראה פדר"א רפ"ח.

ישראל נמשלו ללבנה: ראה שמו"ר טו, כו.

מרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.

ועיין מענין מרחוק ה' נראה לי: ראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקמג.

ברבות שמות פרשה א' גבי ותתצב אחותו מרחוק: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע. אוה"ת פ' ואתחנן ע' פא.

ובזהר ח"ב י"ב א': ”אחותו דמאן אחותו דההוא דקרא לכנ"י אחותי כד"א פתחי לי אחותי רעייתי, מרחוק כד"א מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח.

ובמק"מ שם: ”פי' במק"מ שא"א למל' לקבל אור אבא אלא מרחוק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח ע"ש שביאר דבריו.

בזח"א ו' א': ”ע"פ שלום שלום לרחוק כו' מרחוק כו' דא נקודה עילאה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסו. וראה שם ע' שע.

ק"כ א': ”ע"פ וירא את המקום מרחוק כמ"ש מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

קצ"ו ב': ”בגין דבה בכנס"י כתיב אהבה דכתיב ואה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שעא.

ח"ב קכ"ה ב': ”והשתחויתם מרחוק מהו מרחוק כמ"ד מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

ח"ג כ' סע"ב: ”בפי' כי הנני מושיעך מרחוק, כההוא דכתיב מרחוק ה' נראה לי, וכתיב ממרחק תביא לחמה ומאן הוא עמיקא דנחלא אתר דההוא נהר נגיד ונפיק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסז, וע' שע.

ל"ה ב': ”בפי' עצות מרחוק כמד"א ויקרא שמו פלא יועץ מרחוק דכתיב מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע, וראה שם ע' שסח.

נ"ח ב': ”גבי למה ד' תעמוד ברחוק, וכתיב מרחוק ד' נראה לי, וכ' המק"מ וז"ל אע"פ שהקב"ה מתרחק ממני עכ"ז ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

ס"ד ב': באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסז מציין דשם בזהר מביא כל הפסוק.

רמ"ח ב': ”ואתקריאת איילת אהבים מסטרא דחסד דהיינו אה"ע אהבתיך על כן משכתיך חסד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שעא.

כנרשם כ"ז בס' בית אהרן: וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסו שמציין עוד לכמה מקומות. ויש להעיר שכאן מציין רק לזהר ולא לשאר המקומות כמו בגמרא ובעוד ספרים שנזכרים שם. וראה פסוק זה לעיל פ' קרח נד, א.

ר"ה נקרא כסה שהחודש מתכסה בו: ר"ה ח, סע"א.

צעק לבם: איכה ב, יח.

קראוהו בהיותו קרוב: ישעי' נה, ו.

אלו עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ”בגמרא ורמב"ם שם הובא לענין עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ רק ”בהמצאו". וראה גם דרך חיים (כד, סע"ד), ש”קראוהו בהיותו קרוב" הוא ביו"כ, אבל בר"ה ועשי"ת הוא רק ”דרשו ה' בהמצאו", אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תבא מא, סע"ד, מג סע"ד, ש"ש סו, ריש ע"ב. דרך חיים יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב. צא, א. ועוד), וראה גם ר"ח לר"ה שם, שגם ”בהיותו קרוב" קאי על עשי"ת — לקו"ש ח"ט ע' 206 הערה 21.

שאומרים א"מ בעשי"ת: שו"ע או"ח סתר"ב ברמ"א.