וזהו כי תצא . . וכמ"ש אשר חלק כו': באוה"ת דברים ע' ב'נח ”ור"ל ע"י שתצא למלחמה לעשות מה שבכוחך במלחמה המסורה בידיך בכח שכלך והשגתך כנ"ל אזי אח"כ יתנו לך מלמעלה בחי' פנימי' הלב שהוא בחי' על אויביך כו'".

הוא גילוי הארת נקודת הלב: קטע זה מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמו.

בפיזור הנפש בלבושים ההם . . ועל זה נאמר: בתרל"ד שם ”בפיזור הנפש ברבות מחשבות הטורדות מדאגת הפרנסה שמקפת ומלבשת את הנפש כי בנפשו יביא לחמו כו', ע"ז נא'".

אם יהי' נדחך: דברים ל, ד.

גילוי עצמות נקודת הלב . . אשת יפ"ת: ראה ביאור בלקו"ש חי"ט ע' 506.

בד"ה אם לא תדעי: תו"א כג, ב.

כמ"ש הרמ"ז ר"פ משפטים דצ"ד ע"ב: מובא גם באוה"ת שה"ש ע' תקנח. ובד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ב ע' רלב.

א' היא נר"ן מבחי' בי"ע: (והן הנשמות שנק' עבדים שעובדים לברר ולזכך הגוף ונה"ב ע"י הדעת וההתבוננות באלקות בבחי' חיצוני' הלב כו', ונשמות אלו נק' זרע בהמה שאין להם דעת והיינו שאין להם בחי' ד"ע כ"א ד"ת כו' וכמ"ש במ"א). והב' נר"ן מבחי' אצי' שבפנימי' בי"ע: (וי"ל שהן נשמות הנק' בנים המבו' בהבי' הב' דיונתי בהגהה, ובחי' אצי' שבפנימי' בי"ע זהו בחי' אור הנשמה דבי"ע, וידוע מ"ש באגה"ק דהלכות הן בחי' אור הנשמה דברי' ויצי' כו', וע"כ י"ל דנשמות אלו הן שייכים לתושבע"פ והן נשמות תנאים ואמוראים מייסדי תושבע"פ כו', והן בבחי' הביטול דש' מ"ה להיות שזהו בחי' אצי' כו') והג' מסוד אצי' בעצמו כו' (והן הנולדים מיחוד או"א ונק' אחים ורעים לז"א כו') — המשך תער"ב פרק קצ. וראה שם פרק קעז.

בינה מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

אצי' בכלל הוא בחי' חכ': ראה ת"ז שם.

מבחי' אצילות שבפנימית העשייה: ראה ד"ה לך אמר לבי תש"כ סעיף ד (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רפג).

הרע"מ פ' תשא בענין והדל: קפז, ב. ביאוה"ז

יסוד אבא ארוך: לקו"ת מהאריז"ל פ' דברים. ושם בלק ד"ה ומחץ פאתי מואב. [כ].

נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

ויברא אלקים את האדם: בראשית א, כז. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' ו.

ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

דאע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א. וש"נ.

לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

הנך יפה דודי: שה"ש א, טז.

וע' בזח"א ויחי דרמ"ה סע"א וע"ב: ראה לקמן שה"ש מט, ג. ובאוה"ת מדבר ע' צח.

בקשו פני: תהלים כז, ח.

תעיתי כשה אובד: תהלים קיט, קעו.

ויעבור ה' על פניו: שמות לד, ו.

דלית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

נק' קורא בתורה: ראה ברכות רפ"ג. ובכ"מ.

דאורייתא תחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

יאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

תרי"ג מצות . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג. ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

הקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. וראה ג"כ זח"א קמז, א.

וצדקה כנגד כולם: ב"ב ט, א.

להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

שלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

לרחוק שנעשה קרוב: ברכות לד, ב.

מילי בשמים: תהלים עג, כה.

מי זאת עולה מן המדבר: שה"ש ח, ה.

ביום ההוא . . תקראי לי אישי: הושע ב, יח.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב. וראה רש"י בשה"ש ג, יא ובמצודות דוד שם.

רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

פ' ויקרא ד"ו סע"א: נזכר גם לעיל פ' מטות פד, ד. לקמן שה"ש כא, כ. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תעג.

ביום ההוא אקים: עמוס ט, יא.

בזח"א ויחי דרל"ז ב': ראה הלשון באוה"ת פ' בהעלותך ע' שעב. ומה שמציין שם לתו"א.

כמים הפנים: משלי כז, יט.

והחזירנו בתשובה שלמה: נוסח שמו"ע דתפלת חול.

תשוב ה': זח"ג קגב, א. קכג, א.

הנה שערות הראש הן מותרי המוחין: קטע מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' קכה. ובכרך ג ע' תשנ.

חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

קדוש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.

והעבירו תער: במדבר ח, ז.

שער באשה ערוה: ברכות כד, א.

ע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב. וראה לעיל פ' בהעלותך לא, ג.

צדיק אוכל לשובע נפשו: משלי יג, כה.

שיחת חולין של ת"ח: כ"ה הלשון בע"ז יט, א.

שלא יורידנו ויחזירנו לסורו ח"ו: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג (ראה גם שם ע' רז. וסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיב). לקמן פ' נצבים נב, סע"א מציין שכאן מדבר בענין תשובת הגדר ע"ש.

בבואה דבבואה לית להו: יבמות קכב, א. גיטין סו, א. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1201 הערה 49. בסה"מ תקס"ה כאן ע' תתכט ואילך מביא לשון הגמרא ומבאר זה ”שאין לחיצונים אלא בחי' אור מקיף אחד, והוא הנק' בבואה לפי שהמקיף הוא כדוגמת הצל בלבד (ולכך נק' צל מפני שאינו מלובש כלל בגופו של אדם . .) אבל אין לחיצונים מקיף השני שהוא מקיף למקיף כו' והוא הנק' בבואה דבבואה צל דצל כו', וזהו שאמר והסירה שמלת שביה כו' בחי' מקיף אחד הנק' שמלה כי בבואה דבבואה לית להו". ע"ש.

בזה לעומת זה: קהלת ז, יד.

עבירה גוררת עבירה: אבות ד, ב.

ומטמאין אותו הרבה: יומא לט, א.

עוונותיכם מבדילין: ישעי' נט, ב.

בבכי יבאו: ירמי' לא, ח.

והנה נער בוכה ותחמול: שמות ב, ו.

ר"ע כשאמר שה"ש: ראה זח"א צח, ב. ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב, בשם ז"ח.

אין שליט ברוח לכלוא: קהלת ח, ח.

בשם האריז"ל: הובא בפע"ח שער השופר (רפ"ה). ובבאה"ט שו"ע או"ח (סי' תקפ"ד סק"ג). [כ]. שער הכוונות דרושי ר"ה (קודם דרוש א'). סידור האריז"ל סוף סדר הנסירה. — לקו"ש ח"ט ע' 206. ראה בארוכה שם ע' 208. ובס' מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תמח ואילך.

שכל מי שאינו בוכה: גירסתנו בכתבי האריז"ל שם הוא: ”מי שאינו בוכה" (בלי תיבת ”כל"). אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תצא לו, ג. ר"ה נה, ד. דרך חיים יג, רע"ד. כא, רע"א. ועוד) הובא ”כל מי כו'". — לקו"ש ח"ט ע' 206. ראה לקמן לז, ד. במאמרי אדה"א תצא ע' תקו (נדפס תשמ"ז) ”מי שאינו בוכה". ובסה"מ תקס"ה ח"ב (נדפס בשנת תש"מ) ע' תתמ בשם כתבי האריז"ל ”דכל מי שאינו".

בר"ה ויו"כ: כ"ה בפע"ח סי' האריז"ל ושה"כ שם. אבל בדרך חיים יג, רע"ד (מ”כתבי המקובלים") כא, רע"א (מ”ס' הקבלה"): בעשי"ת. (בלקו"ת נצבים מה, ד — מכהאריז"ל: בימים נוראים. בלקו"ת ר"ה נה, ד — מכהאריז"ל: בר"ה). — לקו"ש ח"ט ע' 206.

אין נשמתו שלימה: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתמא הקשה ”דלכאורה יפלא ענין שלימות הנשמה לבכי' דוקא" ומבאר שבכי' באה מסיבת יתרון תגבורת השפע במוח שבראש, וה"ז מצד הארת בחי' המקיפים דמוחין כשמתגברים יותר מדאי, ולכן מי שאינו בוכה ”אין נשמתו שלימה מבחי' אור המקיפים דנפש כו'" ע"ש. ובענין הבכי' ראה לקמן לז, ד.

ועיקרה ביוהכ"פ: ראה ביאור בלקו"ש ח"ט ע' 208 הערה 41.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

ביאור כי תצא: הנחת כ"א אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתלא. חלק ממאמר זה (עד להלן לז סע"א) נמצא ג"כ בשינויים אחדים בהמשך מים רבים תרל"ו פ' קפא-ב. וראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רמח. מצות תגלחת המצורע בדרך מצותיך קד, ב.

ומבואר בע"ח ענין צ' דצלם: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתלא מביא זה בשם ”בפע"ח בכוונות דהש"ר". חלק מסעיף א נמצא באוה"ת פ' וישלח רמא, א. וראה גם באוה"ת פ' ואתחנן ע' ק ואילך.

שהא"פ הוא בחי' צ': ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תשיב.

ועמ"ש בביאור ע"פ ועשית ציץ: תו"א פד, א.

בחי' ל' יוכל להתלבש לפעמים ליכנס בתוך הא"פ והכלים: ”וי"ל להיות שזהו בחי' מוחין חב"ד שהן בחי' או"פ בעצם רק שהן בחי' מקיף לגבי מוחין דז"א (ועמ"ש בסידור ע"פ השמים מספרים מענין עצמות המוחין ומוחין שבמדות) ע"כ נכנסים לפעמים בתוך האו"פ כו', ונראה שם בהביאור שזהו כענין מזל מחכים . . דהיינו בחי' תוס' אור וגילוי מכח המשכיל שנקרא מזל" — המשך בששה"ק תער"ב ח"א פרק רמד.

ענין הכתר דז"א: בהמשך מים רבים שם נוסף: וע' מענין כתר דז"א בד"ה כי על כל כבוד חופה [לקו"ת סוף שה"ש].

בביאור ע"פ הבאים ישרש יעקב: תו"א נד, ג.

ע"פ חנוכת הבית לדוד: סידור עם דא"ח ולקמן פ' ברכה צח, ד.

בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צב, ב.

ועיקר ענין הצלם הוא להיות ממוצע: ראה מאמרי אדה"א פ' תצא ע' תקה.

מזליה חזי: מגילה ג, א. סנהדרין צד, א. וראה לקו"ש ח"ט ע' 25. חכ"ט ע' 18.

ממאמר הבעש"ט: ראה לקמן פ' האזינו עא, ד. שה"ש טז, ד. ראה ג"כ כש"ט (הוצאת קה"ת) סקמ"ו. סרנ"ה. סש"ס. לקמן שה"ש כד, א. ובהנסמן בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תפח.

הב"ק שמכרזת שובו בנים: חגיגה טו, א. וראה בהנסמן בסה"מ תרל"ו ח"ב שם. בענין הבת קול — ראה לעיל פ' במדבר טו, א. סה"מ תרפ"ו ע' קיט. סה"מ תש"ב ע' 138 ואילך. וראה במ"מ בס' מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ט.

מי הוא השומע: וכ"ה להדיא בס' חרדים לבסוף. [כ].

בד"ה האזינו השמים: לקמן עא, ד.

גילוי הנשמה . . למע' ממדרגת גילוי אליהו: בהמשך מים רבים (הנסמן לעיל בריש הביאור) נוסף: וע' במ"א בד"ה כל העוסק בתורה בלילה שהאר"י ז"ל זכה לזה ע"י בחי' שמחה של מצוה ע"כ (ראה גם שם ע' רז. וסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיב). וראה ביאור בזה בד"ה להבין מ"ש בזהר תמיד בענין עסק התורה בלילה בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' קצו.

סד"ה הולך לפניהם: תו"א סה, א.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

ש"ע נהורין: ראה תו"א מח, א.

שצהבו פניו מהשכלת שכל חדש: מנחות יח, א. וראה ירושלמי שבת פ"ח, ה"א.

בזהר ר"פ במדבר: ראה לעיל לו, א. אוה"ת פ' ואתחנן ע' ק.