משם יקבצך: דברים ל, ד.

מכל עון נברא קטיגור א': ראה אבות ד, יא

מחיתי כעב פשעיך: ישעי' מד, כב.

וההעלאה הוא: וע' במג"א [מגן אבות ברדיטשוב תרס"ב] ראה הא' סי"ג [כט, ד] באריכות. [כ].

שאין האויבים שולטים: ראה אוה"ת שה"ש ד"ה לריח שמניך סעי' ג.

כל עבדי המלך . . ואני לא נקראתי: אסתר ד, יא.

והמן בא לחצר בית המלך: אסתר ו, ד.

שער החצר הפנימית: יחזקאל מו, א.

למ"ד דצלם בחי' מזל: ראה המשך תער"ב פרק רמד.

בד"ה וידבר אלקים: לעיל במדבר טז, א.

אם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

אבל חרדה גדולה נפלה עליהם: דניאל י, ז.

ולקחת לך לאשה כו' ולפעמים נק': ראה אוה"ת בשלח ע' תקכו.

א"ת מורשה אלא מאורשה: ברכות נז, א. וש"נ. פסחים (מט, ב). וע' שמו"ר (פל"ג [ז]). [כ].

בביאור ע"פ ששים המה מלכות: לקמן שה"ש לט, ד.

וע"פ יונתי: לקמן שה"ש טז, ד.

הכל תלוי במזל: וע' לעיל במדבר טז, ב. [כ].

זח"ג קנ"ב א': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקנה.

המדרש בשה"ש רבה: ראה גם אוה"ת פ' דברים ע' יח.

כי ששת ימים עשה: שמות כ, יא.

ויהי שם עם ה' ארבעים יום: שמות לד, כח. וראה באוה"ת פ' מטות ע' א'רפח.

ועמ"ש במ"א גבי מזמור לתודה: בסידור עם דא"ח שם. ובאוה"ת פ' דברים ע' יט.

ברכו בתורה תחלה: ראה ב"מ פו, א.

והעבירו תער: במדבר ח, ז. וראה במאמרי אדה"ז תקס"ה ע תתלז, ושם ע' תתלח ההפרש בין לוים ונזיר.

שיחות חולין של ת"ח: סוכה כא, ב. ראה לקמן פ' נצבים נב, ב. סה"מ תקס"ה ע' תתלז. מצות תגלחת מצורע דף קה, א. באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקיז מציין לכאן.

והיינו לת"ח דייקא: ”והנה ענין ת"ח הפי' שהוא תלמיד ומקבל מחכמה עילאה שהיא בחי' ביטול" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקיז. ”אבל באדם אחר שאינו ת"ח שיחת חולין שלו ומלתא דבדיחותא שלו הוא מותרות ונובלות ממש דהיינו דברים בטלים לגמרי" — סה"מ תקס"ה ע' תתלז.

ועלהו לא יבול: תהלים א, ג. רש"י פי' שם אפילו הפסולת שבו לצורך היא שיחתן של ת"ח לצורך היא וצריכה לימוד".

משמת ר"מ בטלו מושלי משלים: סוף סוטה.

ע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב.

צדיק אוכל לשובע נפשו: משלי יג, כה. ראה תו"א טו, ג.

ועשית בגדי קודש: שמות כח, ב.

כבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.

התאוה והכבוד מוציאין את האדם: אבות ד, כא.

ועשתה את צפרניה היינו מותרי המדות: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תלח. וראה בסידור ק, ג ההפרש בין מותרי מוחין למותרי מדות.

אברהם שיצא ממנו: פסחים נו, א.

אך פי' וגלחה את ראשה: מובא באוה"ת ויקרא ע' קכה.

לא לחכמים לחם: קהלת ט, יא.

וברכך ה"א בכל אשר תעשה: דברים טו, יח. בסה"מ תקס"ה ע' תרמה ובמאמרי אדה"א כאן ע' תקלג מוסיף ”עכ"ז אדם נידון בכל ביום כו' וכמו שאומרים בבהמ"ז ומפרנס אותנו תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה" ע"ש.

שנקצב לו בר"ה: ביצה טז, א.

אותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.

בד"ה ומרדכי יצא: תו"א צג, א.

ובד"ה וברכך: סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תרמח. דרך מצותיך קו, א.

בד"ה לבאר ענין המסעות: לעיל פ' מסעי פט סע"ב.

והא דארז"ל נדה דף ע': וראה בארוכה בדרך מצותיך קו, ב ואילך.

וגם זאת רק ירבה: ראה דרך מצותיך קז, ב. הקדמת אדה"א לדרך חיים.

סלסלה ותרוממך: משלי ד, ח.

בד"ה שרי אשתך: תו"א יג, ב.

בד"ה ועשית בגדי קודש: תו"א פב, ב.

כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב.

בבואה דבבואה: יבמות קכב, א. גיטין סו, א. וש"נ. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1201 הערה 49. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' תקעב ואילך.

בפע"ח בכוונת הושענא רבה: שער הלולב פרק ה.

בפי' הרמ"ז פנחס דר"כ סע"א: ראה גם לקמן לט, ג. נ, ב. חקת סה, ד.

ומכפירים יחידתי: תהלים לה, יז.

שהוא יחידה ממש שאין לה לעומת זה בקליפות: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תקמב ואילך.

ע"פ חכלילי עינים: תו"א מז, ב. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך א ערך אהבה מסותרת במילואים הערה 380 — מהביאור באוה"ת דברים ע' לג.

בד"ה ושמתי כדכד: לעיל פ' ראה כה, א ואילךם.

עבירה גוררת עבירה: אבות פ"ד מ"ב.

אדם מטמא עצמו מעט: ראה יומא לט, א.

ובכתה . . בחי' תשובה עילאה: ראה בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' תקמו ואילך.

ממ"ש האריז"ל מי שאינו בוכה: ראה לעיל לו, ג ובמ"מ לשם. ”וכ"כ [— לעיל] לו, ג (אלא ששם אינו שולל הענין דמרה שחורה". לקו"ש ח"ט ע' 208 הערה 36 ומציין לעיין בהערה 41 ”ע"פ מ"ש בפנים [— לקו"ש שם] מובן מה שבלקו"ת שם [— כאן] (לז, ד) הובא הלשון ”מי שאינו בוכה כו" (בהשמטת תיבת ”כל") — אף שלפנ"ז (לו, ג) איתא ”כל מי כו'" [ובפרט שבשני המקומות מבאר שבכי' זו היא כענין שאמרו גבי ר"ע. ויתירה מזו: מאמר הב' הוא ביאור על המאמר דלפניו] — כי בהביאור (לז, ד) ששולל הבכי' שמצד מ"ש הרי בינוני ורשע אינם בכלל זה [וי"ל שזהו גם הטעם מה שבלקו"ת נצבים (מה, ד) משמיט תיבת ”כל" — כי הבכי' (שמבאר שם) על ”הפגם והחסרון" אינה שייכת בצדיק. אבל בדרושי ר"ה (נה, ד) ובד"ח שם כותב ”כל כו'" כי הבכי' על מה שהנשמה ”ירדה ממקום כבודה ונתגשמה" (ועד"ז בד"ח [יג, ב] שייכת בכולם] משא"כ בהמאמר (לו, ג) שמפרש את מאמר האריז"ל אבל אינו שולל עוד פירוש כותב כל מי" ע"ש עוד בארוכה.

גבי ר' עקיבא . . זלגו עיניו דמעות: זח"א צח, ב.

והנה נער בוכה: שמות ב, ו.

סד"ה ויקח מן הבא בידו: תו"א כו, א.

ובד"ה וקבל היהודים: תו"א צו, ג.

ואח"כ תבא אליה . . ענין מס"נ . . כמ"ש במ"א: מובא לעיל פ' נשא כד, ב.

והוא ענין נפילת אפים: ראה אוה"ת קרח ע' תשז.

ע"פ לריח שמניך: לקמן שה"ש ב, ד ואילך.

ע"פ עיני כל: לעיל פ' מטות פה, ב ואילך.

בכל לבי דרשתיך: תהלים קיט, י.

נודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

כי תהיין לאיש: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תשיט. ושם בע' תשכה ביאור. סיום המאמר ותוס' הגהות באוה"ת תצא ע' תתקז ואילך. תתקי. וע"ש ע' תתצד ואילך. קיצורים באוה"ת כרך ז ע' ב'שנז. המאמר נתבאר באריכות במאמרי אדה"א פ' תצא ע' תקנ.

כי תהיין לאיש שתי נשים: דברים כא, טו.

בשער הקדושה: ראה בהערות ותיקונים לתניא פרק א העיר כ"ק אדמו"ר שצ"ל: ”שערי".

שתי נפשות: כ"ה גם בתניא פרק א. ובמאמרי אדה"א. אבל בתקס"ג: ב' נשמות. וראה בליקוט פי' לתניא ומ"מ וכו' — חיטריק.

ונשמות אני עשיתי: ישעי' נז, טז. וראה תניא פ"א (ה, ב) ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

אין לך עשב מלמטה: ב"ר י, ז. וע"ל ר"פ צו [כ].

כי גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

ונפש כי תחטא: ויקרא ה, א.

חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

בקהלת סס"י ז': שם בשינוי לשון עשה האלקים. [כ].

והאלקים עשה את האדם ישר: ”פי' האלקים עשה לנשמת אדם בבחי' שהיא בלתי ממוצעים בהשתל' רבות מעל"ע, אלא ישר עשהו ממהו"ע ית' ממש דאדם אדמה לעליון" — ס' מאמרי אדה"א פ' תצא ע' תקנא.

ואתה נפחתה בי: ברכת אלקי נשמה.

ויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז. וראה במאמרי אדה"א כאן ע' תקנד ”משא"כ המלאכים שהם מרוח פיו [ית'] הוא מבחי' שפע חיצוניות נבדלת מן העצמות" ע"ש.

כמ"ש בסש"ב: פכ"א.

כי אין לך דבר שחוץ ממנו: ראה תניא פכ"א.

כמ"ש בסש"ב: ראה במפתח המקומות שנזכר והובא בהם ס' התניא (נד' בספר המפתחות לספרי דא"ח אדה"ז — בע' 327 טור השני).