Sources and References on Likkutei Torah, Ki Teitzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גדולה תשובה שמגעת: יומא פו, סע"א. וש"נ.
מל' דאצי' שהיא הנק' ברכה: ראה מא"א אות ב, סל"ה.
שיוהכ"פ נק' שבת שבתון: ויקרא טז, לא.
שבת להוי': שמות כ, י.
והחכמה תחי': קהלת ז, יב.
בד"ה ויושט המלך לאסתר: תו"א צד, ב. וראה אוה"ת. פ' כי תשא ע' ב'יא.
כי ההרים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ד ע' רח. בלי הגהות נדפס גם בתו"א דפוס לעמבערג תרי"א א, א עד מא, א ד"ה והנה אחר הדברים. הגהות וביאור נדפסו באוה"ת תצא ע' תתרכה. כרך ו ע' ב'שעא ”לד"ה כי ההרים". אוה"ת נ"ך בע' תתכז כנראה הגהות להתחלת מאמר זה, ואולי חסר שם ההמשך. סעי' א נתבאר בד"ה סמוכים לעד פר"ת ע' קנה.
כי ההרים ימושו: ישעי' נד, י.
ברבות בחקתי ס"פ ל"ו: ”ר' אחא אומר כו' אם ראית זכות אבות שמטה כו' כי ההרים אלו האבות" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתכז ובכרך א ע' רסז, רבות זה נזכר לעיל פ' פנחס פ, ד.
ובגמרא פרק לפני אידיהן די"ז ע"א: ”עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמינו שנאמר כי ההרים" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' רסז.
שמעו הרים את ריב ה': מיכה ו, ב.
ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים: בראשית ז, יט.
הארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.
אין קורין אבות אלא לשלשה: ברכות טז, ב.
שמאלו תחת לראשי: שה"ש ח, ג.
נפלה לא תוסיף: עמוס ה, ב.
ותפול לפני רגליו: אסתר ח, ג.
בבחי' נפילה: ראה אוה"ת דרושים למג"א ע' כא. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שפ בהגהת כ"ק הצ"צ.
בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, ב.
פנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד.
כמו עד"מ בגשמיות: בסה"מ תקס"ד ע' רט המשל והנמשל בארוכה.
לעשותה לאהבה: דברים יא, כב.
כי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.
והנה יש בזה ב' בחי' נופלים וכפופים: ראה אוה"ת פ' נצבים ע' א'קצח בענין כפופים.
שאדם דש בעקביו כגון שקר: תנחומא ר"פ עקב.
עיני כל אליך ישברו: תהלים קמה, טו.
בד"ה יחיינו מיומים: לקמן סג, א.
פ"ו דכתובות דס"ז ב': ”בעתם לא נאמר אלא בעתו, כל יחיד ויחיד לפי למודו" — יהל אור ע' תרפז. וראה לקמן מ, ג.
בזהר בפ' ויגש דר"ח א': ”ע"פ ולא יכול יוסף להתאפק, צדיק עליון המשפיע זהו ונהר יוצא מעדן כו', וענין ומשם יפרד זהו עיני כל אליך ישברו" — יהל אור ע' תרפז.
בשלח דס"ב א': ”מפסוק ולקטו דבר יום ביומו שע"כ צ"ל עיני כל אליך ישברו בכל יום" — יהל אור ע' תרפז.
אחרי נ"ח א': ”פי' בעתו היא המל' דאקרי עתו דצדיק י"ל ע"ד עונתה. וכענין ונתתי גשמיכם בעתם, וכענין ביום השבת יפתח כו'" — יהל אור ע' תרפז. וראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' נ.
פנחס רכ"ו א': ”נראה דמפרש ענין בעתו כי תחלה צ"ל מיכלא דמלכא אכלתי יערי עם דבשי כו', ואח"כ דוקא אכלו רועים, וזהו בעתו לאחר בחי' אכלתי יערי כו'" — יהל אור ע' תרפז.
והעצה היעוצה לזה הוא כמאמר אשר קדשנו: ראה באוה"ת מג"א ע' כב (הוצאת תש"נ).
לאו דאית לך צדק ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.
המשפילי לראות: תהלים קיג, ו.
שמים שם מים: [רש"י בפ' בראשית פסוק ח] [כ]. חגיגה יב, א.
אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.
ועשיתם אתם כתיב: סנהדרין צט, ב. זח"ג קיג, א.
עושים רצונו של מקום: ראה ברכות לה, ב.
בעתם . . בעתו: כתובות סז, ב.
רעיתי פרנסתי: שהש"ר א' סד"ה לסוסתי.
ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים: זח"ג ז, ב.
את קרבני לחמי: במדבר כח, ב.
לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.
בעת רצון עניתיך: ישעי' מט, ח.
ידיך פי' יודי"ך: ת"ז בהקדמה (ז, ב).
בגמרא נזכר פסוק פותח את ידיך: ראה ביהל אור ע' תקנה שמציין למ"מ אלו וכמה מהם מעתיק הלשונות. וראה גם שם ע' תרפח בסוף העמוד ואילך.
(עיין מזה בגמרא רפ"ג דברכות . . ויגש ר"ז ב'): באוה"ת נ"ך כרך א ע' נא ע"פ הנ"ל מעתיק הלשונות, ושם מציין לעוד כמה מקומות.
ובזהר בראשית ד"ו ע"א: ראה לקמן האזינו עו, ג.
עמוד אחד בעולם: חגיגה יב, ב. ספר הבהיר סי' מד [קב]. הובא בזח"ב (רעא, א). [כ].
שישים אליו לבו: איוב לד, יד.
ובמדרש איכה: פ"ג.
ובמדרש מגלת אסתר: פ"ז.
ועי"ז רצון יראיו יעשה פי' שנעשה גם למטה: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפח.
מצות צריכות כוונה: ברכות יג, א. וש"נ. הובא בש"ע או"ח סיס"ב.
ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו: לעיל פ' ראה.
וע"פ כי תצא: לעיל לו, ב.
ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.
אם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.
ואגודים יחד: ראה אוה"ת בא ע' שיא בענין אגודה.
ואגודתו על ארץ יסדה: עמוס ט, ו.
משא"כ בזמן שאין בית המקדש קיים בנוי דאברהם בגלותא דאדום: ראה לקמן שה"ש יז, ב.
מפוזר ומפורד: אסתר ג, ח.
השיבנו ה' אליך: איכה ה, כא.
שזהו הענין הנז' בגמ': שבת נה, א.
ברבות אמור ספ"ל: לענין מינים שבלולב אלו ישראל כו' יוקשרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו . . ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר ואגודתו" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתצו. ראה ג"כ אוה"ת פ' בא ע' ב'תרלא.
ובפ' בהעלותך פט"ו: זש"ה הבונה כו' ואגודתו כו' לפלטין שהיתה בנויה ע"ג הספינות כו' — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתצז.
ובגמרא פ"ג דמנחות דכ"ז ע"א: כשהן מתענין אין נענין עד שיהיו כולן באגודה אחת צדיקים ורשעים — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתצו.
ובפ"ק דכריתות ד"ו ע"ב: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל כו' נאמר ואגודתו — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתצו.
הבונה בשמים מעליותיו: עמוס ט, ו.
במאו"א אות ע' סל"ה: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' רעח.
בזח"ג ס"פ צו דל"ה א': ”פי' בפ' ואגודתו על ארץ יסדה כי האצילות מיוחד ביחוד עמה נק' אגודה" — אוה"ת פ' בא ע' שכא. וראה שם ע' שכג.
בפרדס ערך אגודה: מועתק באוה"ת פ' בא ע' שכא, אוה"ת ענינים ע' סו.
ובמאו"א אות א' סי' כ"ט: ”אגודת אזוב נק' היסוד ונראה לי שאין אגודה פחות משלשה דהיינו ב' ביעין נצח והוד עמו עכ"ל" — אוה"ת פ' בא ע' שכב.
ע"פ וארא אל אברהם: ראה תו"א נה, ג.
ובפשעכם שולחה אמכם: ישעי' נ, א.
ע"פ יתום ואלמנה יעודד: סידור עם דא"ח.
התשובה הוא תשוב ה': זח"ג קכב, א.