ויקח קרח: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נדפס בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רכב. ביאור על המאמר נדפס שם ע' רכז, חלק מהנחה אחרת שם ח"ב ע' תקפב. הגהות וביאורים באוה"ת קרח ע' תרסד. תרסז. תרסח. תרדע. תרפג. וראה שם ע' תשז ואילך. ובכרך-ו ע' א'תתכז. ע' א'תתלח קיצור והגהות לתקס"ב. במאמר אדה"א... אמרי בינה שער הציצית פרקים כא-כג. ובדרך מצותיך מצות ציצית. לכללות המאמר ראה ד"ה ונתנו על ציצית באוה"ת שלח ע' תקסז. זהו משנת תקס"ב. הובא ביאור נשא מצמ"צ נ"ע בוך ג' (דקנו, ב) סוס"א [כ].

ויקח קרח: במדבר טז, א.

ברבות בפ' זו: יח, טז.

וגם איתא ברבות: יח, ד. וראה ד"ה ויקח קרח תשמ"ח.

והעבירו תער: במדבר ח, ז.

כשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

ועשו להם ציצית . . ולא תתורו: במדבר טו, לח-לט.

והענין דהנה כתיב: ראה אוה"ת פ' תרומה ע' א'תסה.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

בד"ה אני לדודי: סידור רכו, א. לקו"ת ראה לג, ב.

ובד"ה וזאת המצוה: לקו"ת ואתחנן ט, א.

לבושי' כתלג חיור: דניאל ז, ט.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

בד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צב, ב.

עיקר מצותו טלית לבן מצמר הכבשים: או"ח ס"ט, א-ו.

בפ' אמור: לקו"ת אמור לז, ב.

והציצית הם ג"כ ממין כנף: יבמות ד, ב. וש"נ.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

אין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג.

ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.

בד"ה כי על כל כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מז, ב.

ובד"ה לסוסתי: לקו"ת שה"ש יב, א.

בד"ה וידבר אלקים: לקו"ת במדבר טז, ב.

בחי' מקיף הישר שמעולם לא נכנס בהכלי: בלקו"ת פ' קרח ד"ה ויקח קרח כו' פ"א בחי' מקיף היושר שמעולם לא נכנס בכלי, י"ל שבא להוציא ממ"ש בלקו"ת לעיל פ' שלח ד"ה ויאמרו כו' טובה הארץ כו' פ"ב ששם מבואר ענין העיגולים באופן אחר יעו"ש — כ"ק אדמו"ר מהרש"ב תרמ"ג ע' רסו. וראה גם המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' מה וע' רלא.

המקיף . . את הקו: ראה בסה"מ תרלו כרך-ב ע' שז.

בביאור שע"פ יביאו לבוש: תו"א צב, ב.

והנה שרש המקיפים: נתבאר בד"ה נשא תרס"ה ע' רנה ואילך. וראה שם ע' רס. ד"ה שובה ישראל תער"ג.

העיגול הגדול: וי"ל דבאמת כל המקיפים שרשן מעיגול הגדול, אמנם הן מבחי' חיצוניות המקיף שאין זה בחי' המקיף האמיתי דאמיתיות המקיף היינו מה שמובדל לגמרי כו'. — סה"מ תרס"ו ע' רנד.

וע"ד כמו המל' כו' משרש עליון בפ"ע: וכידוע שהמל' שרשה מרדל"א. ועמ"ש לקמן פ' חקת בהביאור לד"ה וידבר כו' זאת חקת כו' פ"ב מענין שרש הדומם ודיבור שרשו ממדבר כו' יעו"ש. — כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב — תרמ"ג ע' רסו.

נעשה כתר לנוק': ע"ל אמור (לד, ג). ולקמן בשה"ש (כ, ד). וש"נ. ובע"ח ש' א"א (ספ"ז). [כ].

בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

ויש עת שעלייתה למע' יותר ממנו: ראה פע"ח שכ"ז, פ"ה.

עטרת בעלה: משלי יב, ד.

עיקר המדות בשרשן נלקחו ממקום עליון יותר: שם בענין המדות שלמעלה מהחכ', מבואר בכ"מ ועמ"ש מזה באריכות בתו"ח כמדומה ד"ה בראשית. ועיי"ש מזה במאמר ד"ה להבין שרש ענין יחו"ע [ראה אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' שסז וש"נ]. — כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב — תרמ"ג ע' רסו.

יפה כח הבן מכח האב: שבועות מח, א.

כמ"ש במ"א גבי ענין האבות: תו"א עג, א.

בביאור ע"פ שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מו, ד.

בד"ה וירא ישראל: תו"א סב, א.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ב.

בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו: לקו"ת פ' בהר מד, ב ד שם ”פי' ששרש כל המקיפים הוא באור שלמעלה מן הקו, וכן נתבאר בד"ה ויקח קרח פ"א" — אוה"ת פ' ראה ע' תרנא.

נ' אלפים יובלות: נתבאר במאמרי אדה"א פ' קרח ע' א'דש. וראה בהמ"מ לשם.

ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.

בד"ה הן האדם: תו"א ה, ג.

וסד"ה אסרי לגפן עירה: תו"א מו, ד.

ויטע ה"א גן בעדן: בראשית ב, ח.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לקמן פט, ג.

יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט: אבות ד, יז.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

לית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לית אתר פנוי מיני': שם תנ"ז.

ושם אחיו יובל: בראשית ד, כא.

והנה המשל לענין א"מ וא"פ: ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' תצח.

בגימט' ל"ב: ראה זח"ג לג, א ובכ"מ.

ל"ב נתיבות חכמה: על"ק האזינו (עה, א). וש"נ. [כ].

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

קדמה ארץ לשמים: ראה חגיגה יב, א. ב"ר א, כא.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. פה, א.

ע"פ וידבר אלקים: לעיל פ' במדבר טו, רע"ד.

חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').