וכמ"ש . . א"ת שושנים: על"ק פ' ראה (לג, ד). וש"נ. [כ].

נושא עון: שמות לד, ד.

וזהו שאמרו: ע"ל פ' אמור (לד, ב). וש"נ. [כ].

במב"ש ש"ג . . בענין רישא תנינא: ראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו.

בביאור ע"פ שוש אשיש: לקמן פ' נצבים מט, ד.

סד"ה כי ההרים ימושו: לקמן פ' תצא מא, א.

סד"ה את שבתותי תשמרו: לקו"ת בהר מד, ד.

בד"ה שרי אשתך: תו"א יג, ב.

ע"פ מאמר הזהר . . פ' אחרי דע"ט: ביאה"ז לאדה"א עו, ג ואילך. ביאה"ז להצ"צ

ע"פ טוב לחסות: לקמן שמע"צ צא, א.

ואמר ביום ההוא הנה: ישעי' כה, ט.

שהמשכנו אותו בבחי' קוין: ראה גם לקמן שה"ש נ, ב. תו"א סג, ד.

תורה עבודה וגמ"ח: אבות א, ב.

בשהש"ר רבה: ה, ג.

במ"א בפ' ויקרא גבי ענין העבודה ומצות תלמוד תורה: כן מצויין בכמה מקומות והכוונה לביאור דלא תשבית.

ובמ"א אמרו: הובא בהקדמה של ספר חרדים ברישא ”פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" יעו"ש. ועל"ק שה"ש (כד, ב). ובואתחנן (ד, א). וע"ע ר"פ בהר סופ"א. [כ].

בן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

פורת אותיות תופר: ראה לקמן פ' ראה כד, א.

ברבות סדר לך לך ס"פ מ"ג: ”אתה אמרת אם מחוט כו' חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית המד"א ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא עכ"ל — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב. ”והכוונה כי שורש ההמשכה שע"י חוטי הציצית נמשך מהקו וחוט דאוא"ס והוא בחי' השערות" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשע.

ע' בזהר חלק א' ויגש (דר"ז ע"ב) . . ובפי' הרמ"ז שם: ”ות"ח דהא בליליא מאן דמשבח למארי' בתושבחתא דאורייתא כדין אתתקף בתקיפו ביממא מסטרא דימינא (ע' בת"א בד"ה רני ושמחי שע"י רננא ברמשא יבוא לבחי' שמחה בצפרא, והו"ע המשכת חוט של חסד כו') דהא חוטא חד נפקא מסטרא דימינא, וכ' הרמ"ז שם וז"ל איתא בדברי הרב זלה"ה שחוט של חסד ה"ס שליש אחד של חסד שהוא כ"ד גימטריא חוט עם הכולל (...) וזה החסד תופר ומחבר כל העולמות" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב. וראה גם אוה"ת מגילת אסתר ע' א'רעח. ובהוצאת תש"נ ע' יח. וראה גם ביהל אור ע' קעא שזהו ע"ד שנתבאר בד"ה בהעלותך את הנרות ההפרש בין אהבה דאברהם ובין אה"ר דאהרן ע"ש. ”והרמ"ז . . חוט עם הכולל, ור"ל חסד גימט' ע"ב ונחלק לג' שלישין" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשע.

ח"ב תרומה קמ"ט א': ”פי' ענין יומם יצוה ה' חסדו כו' שארז"ל כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום, שהוא חוט והמשכה מאור שנברא ביום ראשון כו' שגנזו הקב"ה לע"ל, רק מ"מ הארה מאיר ממנו על הנ"ל" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, א. ”תרומה דקמ"ט ע"א פי' יומם יצוה ה' חסדו שהוא חוט של חסד מבחי' אור הגנוז שממנו נמשך ההארה על העוסק בתורה כו'" — יהל אור ע' קסח.

חלק ג' ויקרא כ"ג ב': ”כד נהר יממא אתער אברהם בההוא חוטא דילי' דכתיב בי' אם מחוט ועד שרוך נעל כו' והיינו להיות נמשך החוט הנ"ל בבחי' נעל שהוא הפרסא שבין אצילות לבריאה" — אוה"ת מגילת אסתר ע' ב'רעח (ובהוצאת תש"נ ע' יח).

כ"ה סע"א ע"ב: ”לקבלא חד חוטא דחסד ומאי איהו חוטא דאברהם דהוא קני לי' דכתיב אם מחוט, פי' המק"מ נ"ב חוט היורד דרך השדרה מחוט שבמוח" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב.

ובפ' אחרי (דס"ד סע"ב) ובמק"מ שם: ”כד אתער בקר כו' ומלכא משיך מיני' חד חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון כו' דמשתדלי באורייתא בלילא כו' לפי שהם המחברים [בכת"י ב' ”מתחברים"] לילה ויום שהם מטרוניתא ומלכא, ובמק"מ חוטא דברכאן נ"ב כי הוא היורד דרך החוט עכ"ל" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב.

וע' בפ' נשא (קל"ד ע"א) האי חוטא יקירא קדישא כו': ”הכל תלוי במזל כו' האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין בי' אקרי מזל כו' ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין בי' כו' עכ"ל הרי המשיל המשכת השערות לבחי' חוט . . וענין האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין בי', היינו כמ"ש בזהר תרומה דף קל"ב בענין תליסר מכילין דרחמי, אינון תריסר רזא דרתיכא קדישא דנפקין מחד דשריא עלייהו. וכ' המק"מ וז"ל זה יובן במ"ש הרב שנוצר חסד הוא כולל כולם כו' עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשסט. וראה גם ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתקט. ”ושם פי' ג"כ . . נק' חוטא יקירא קדישא, דהיינו כמו דוגמת הקו"ח שנמשך מאור א"ס לאחר הצימצום" — אוה"ת פ' האזינו ע' א'תרמו.

בת"א סד"ה ויהי מקץ: לב, ב ”שהוא אהבה עליונה הבאה עליו מלמעלה כו' אהבה בתענוגים ובד"ה חכלילי עינים פי' דאהבה בתענוגים היא למעלה מאה"ר הבאה משם מ"ה כי באה משם ע"ב בחי' טעמים כו' ולכן נק' חוט של חסד כי חסד חשבון ע"ב" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, א. ובענין הגמרא דחגיגה ראה גם יהל אור ע' קסו ובאוה"ת נ"ך-ב ע' תתסא-ב ”שהוא בעבודה המשכת אהבה רבה בנפש אהבה בתענוגים".

בקר ויודע ה': במדבר טז, ה.

ובפ' בלק (דף ר"ד ע"ב): ראה ביאה"ז לאדה"א דף קט, א ואילך.

כסות לילה פטור מן הציצית: מנחות מג, א. טושו"ע או"ח סי' יח.

ועבד הלוי הוא: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג ח"א ע' רט. והנחת אדה"א שם ע' רלו. וראה גם סה"מ תקס"ו ע' שצ. ס' מאמרים הקצרים ע' פו. ביאוה"ז צד, ב.

ועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.

כמ"ש בזהר שכל עבודת הלוים: ח"ג קעח, ב.

הוא שהוא בינה: ראה אוה"ת במדבר-ו ע' א'תתנה.

בד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יא, ד ואילך.

חכמה שהוא בחי' כח מ"ה: הקדמת ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.

ונחנו מה: שמות טז, ז.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

כי אם לבינה תקרא: שם ב, ג.

ואם רץ לבך שוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א).

חכמה מוחא ובינה ליבא: שם (פתח אלי').

ולית מחשבה תפיסא ביה כלל: שם. בד"ה ביום השמע"צ לקמן דרושים לשמע"צ פה, ב.

בד"ה והי' לכם לציצית: לעיל פ' שלח מד, ב.

בד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כד, ד.

בביאור ע"פ והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ו, ד.

הללוהו בתקע שופר . . ומחול: תהלים קנ, ג-ד.

הוא עשנו: תהלים ק, ג.

והנה פרח: ראה גם דרמ"צ מצות ברכת כהנים (קיב, א). ובהנסמן בספר הערכים-חב"ד כרך ב' ע' כה ואילך. ראה להלן ברשימת הכתבי-יד אודות זמן אמירת מאמר זה. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה והנה פרח תשל"ג (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רצא ואילך). ראה ד"ה והנה פרח מטה אהרן תשמ"ה כמה ביאורים למאמר זה. לקו"ש חל"ג ע' 196.

והנה פרח מטה אהרן: במדבר יז, כג.

וע' ברבות ס"פ קרח: ראה סה"מ תרכ"ז ע' סד.

וכמ"ש ברבות סוף קהלת: נעתק בסה"מ תרכ"ז ע' סז עם הוספות וביאורים. בלקו"ש חכ"ג ע' 117 מציין שכ"ה עד"ז בירושלמי תענית פ"ד ה"ה. וראה שם הערה 34 ע"ש.

משעה שהוא מציץ: ברבות שם: משעת שיניץ.

כמ"ש בירמי' סי' א מקל שקד: וראה מפרשים שם.

כי שקד אני על דברי לעשותו: ”ויש לומר שהכוונה בהוספה זו היא לרמז דהמהירות שבשקדים הוא ענינים וכידוע ששמו של דבר מורה על ענינו" — סה"מ מלוקט שם.

וזהו רמז על הכהונה: ”כי ההשפעות הנמשכות ע"י אהרן . . הן במהירות.

ידוע הקושיא . . עיקר דינו של אדם הוא בר"ה: ראה גם בדרך מצותיך מצות תגלחת מצורע דף קו, א. עטרת ראש בתחלתו פרק ג. קונטרס ומעין מאמר יח. קונטרס חנוך לנער ע' 46 ואילך. לקו"ש ח"ט ע' 375-378. ד"ה והנה פרח מטה אהרן — תשמ"א.

בר"ה ויוה"כ: ראה ביצה טו, א. קונטרס ומעין סוף מאמר יז ואילך.

וכנודע מענין ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז. אגה"ק סט"ו. וראה סה"מ תש"ג ע' 23. ועוד.

בד"ה פתח אליהו: תו"א דף יג, ד ואילך.

וסד"ה מזוזה מימין: תו"א דף מב, ב ואילך.

ובד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א דף סט, ג.

ובד"ה קחו מאתכם תרומה: תו"א דף פט, א.

אדם נידון בכ"י: ר"ה טז, א.

גם לר' יוסי ור"נ עיקר הדין בר"ה: ”וכן לאידך, שגם לרבנן דפליגי אר' יוסי (ר"ה שם), יש דין בכל יום — שלכן מבקשים בכל יום הבקשות שבשמו"ע. וראה בארוכה בקונטרס ומעין מאמר כ ואילך. וראה שם מאמר כב בסופו, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. וראה לקו"ש ח"ט ע' 375 ואילך" — סה"מ מלוקט שם הערה 11.

לפי מעשיו היום: ראה דרך מצותיך מצות תגלחת מצורע. קונטרס ומעין מאמר יז ואילך. ובהנסמן לעיל בקטע המתחיל: ידוע הקושיא.

כי חק לישראל: תהלים פא, ה.

עיני ה"א בה: דברים יא, יב.

בע"מ מאמר חקור דין: #ERROR!

ויאמר בניהו: מ"א (א, לו) לפנינו אי' ויען ולא ויאמר. [כ].

כהנים הנושאים את ידיהם: סוטה לח, א. טושו"ע או"ח סקכ"ח, יב.

ועד"ז י"ל פי' הפסוק השולח אמרתו: תהלים קמז, טו. וראה בד"ה כה תברכו — תשמ"ז.

בד"ה עד דלא ידעי: תו"א צה, ד.

המשכת החסד שע"י אהרן נמשך במהירות באין מעכב ומונע: ”משא"כ בתפלה בכלל — ה"ז בקשה של אדם המתפלל (מלמטה למעלה) לפעול רצון חדש למעלה, ואין ודאות שתתמלא הבקשה, ואילו ברכה (מלמעלה למטה) היא בלשון ציווי (או בלשון הבטחה), שבודאי נמשכת ההמשכה. ובברכת כהנים ב' המעלות (ראה אוה"ת נשא ע' ער ואילך, ד"ה כה תברכו תרכ"ו, תרנ"ד. ד"ה ארישב"ל תרכ"ט. לקו"ש ח"י ע' 41)" — לקו"ש חל"ט ע' 378 הערה 25.

יברכך ה' וישמרך: במדבר ו, כד.

וארז"ל יברכך בממון . . וישמרך מן המזיקים: ”דלכאורה אינו מובן, הרי בדרשת רז"ל הנ"ל מבואר רק מהי ההמשכה (ברכה בממון ובבנים ושמירה מן המזיקים), ובלקו"ת מביא דרשה זו לענין שההמשכה היא במהירות, ויש לומר הביאור בזה, דיברכך בממון ובבנים מורה על ריבוי ההשפעה שההשפעה היא בכל הענינים דבני חיי ומזוני [דביברכך בממון נכלל גם הברכה על חיי, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב], וענין וישמרך מן המזיקין מורה שההמשכת ההשפעה היא למטה מטה ביותר, אפילו למקום שצריך למשירה מן המזיקין" — סה"מ מלוקט שם ע' רצה.

ע"פ בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך ל, א.

וע"פ ועשית בגדי קדש: תו"א פב, א ואילך.