אכלו רעים: שה"ש ה, א.

אבא יונק ממזל השמיני: ע"ל מטות (פג, א). וש"נ. [כ].

צדיקים יושבים ונהנים: ברכות יז, א.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

לכו לחמו: משלי ט, ה.

אוריתא מחכמה ובינה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

המצות . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.

מרחוק ה' נראה עליהם: ראה ירמי' לא, ב.

תפיס ולא תפיס: זח"ב (רנט, ב). [כ].

שמהמצות נעשים לבושים להנשמה: זח"ב רי, א.

וירח את ריח בגדיו: בראשית כז, כז.

וה' עליהם יראה: זכרי' ט, יד.

והריחו כו' לא למראה עיניו: ישעי' יא, ג (ולא למראה).

בד"ה באתי לגני: לקו"ת שה"ש לג, א ואילך.

ובד"ה וישלח יהושע: לעיל פ' שלח נא, ד.

יריחו היא עיר התמרים: דה"ב כח, טו.

תמר הוא בחי' צדיק: מא"א אות ת, סכ"ו.

מה תמר אין לו אלא לב אחד: סוכה מה, ב.

בד"ה מי יתנך בפ' תרומה: בתו"א שם.

כשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א. ב"ר צח, ד.

בד"ה זכור דעמלק: תו"א פד, ד.

יעשה שלום לי': ישעי' כז, ה.

בביאור ע"פ החלצו מאתכם: לעיל פ' מטות

יריחו הי' מנעלה של א"י: ראה במד"ר טו, יב. ע' תנחומא בהעלותך (סי' יו"ד) יריחו היתה ”סוגרה" של א"י. ובמד"ר פט"ו רס"י יב [טו] ”נגרא". ובעץ יוסף פירושו מנעולה. וכ"ה בילקוט סוף יהושע רמז לב, ושם נגרה ב”הא". — וע"ל בשלח (נא, ג). [כ].

עיין מענין צדיק כתמר יפרח ברבות . . ודרצ"ב ע"א: נזכרו גם לקמן דרושים לר"ה סג, ג ונעתקו ביהל אור עה"פ מע' שלד ואילך.

ירדן יריחו: במדבר כב, א. ועוד.

אלה מסעי: מאמר זה נזכר בכ"מ שהוא משנת תקע"א — ראה אוה"ת וישב ע' 2192. שמות ב'תפד. תזריע תקד-ה. וילך א'תנז. ברכה א'תתפט. שה"ש רד. וראה גם אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' רלח. הנחה אחרת מהמאמר בסה"מ תקע"א. ראה להלן צה, א ביאור נוסף למאמר זה. הגהות על מאמר זה נדפסו באוה"ת מסעי ע' א'שעא. א'שעה. קיצורים באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקסה. ראה גם פ' מסעי ע' א'שנט. לכללות המאמר ראה ד"ה להבין ענין כתיבת ס"ת תש"ל (נדפס בסה"מ מלוקט-א ע' פט ואילך).

הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב: ב"ב טו, א.

ויהי בנסוע . . ובנוחה: במדבר י, לה-לו.

הוא ית' הוא סיבת הסיבות: ת"ז בהקדמה.

כדי שימצאו האוצרות . . כמ"ש רז"ל: ראה ויק"ר יז, ו. נ"ב ע' ספרי עקב [יא, י] עה"פ לא כארץ מצרים כו' באו לא"י באה ברכה לרגלם כו' וכן אתה מוצא שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו אנשי א"י בונים כו' נוטעים כו' כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו כו', יעו"ש. ובלקח טוב (ר"פ בשלח). ילקוט (ר' רכו). [כ].

ובתים מלאים כל טוב: דברים ו, יא.

זה שער השמים: בראשית כח, יז.

כי שם ציוה ה' את הברכה: תהלים קלג, ג.

ולכן ירושלים הוא באמצע הישוב: פס"ר י, ב. ע' תנחומא קדושים (סי' יו"ד) ירושלים באמצעיתה של א"י. וכ"ה בזח"ב (קנז, א). [כ].

ואת זלעו"ז עשה האלקים: קהלת ז, יד.

ארץ מלחה אשר לא יעשה פרי: ראה חולין פח, ב. ובמאמרי אדה"א — נ"ך ע' קכב. אוה"ת נ"ך-ג ע' א'שז.

בקדושה מיהב יהבי: תענית כה, א.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

בקליפה כתיב הב הב: משלי ל, טו.

הכל בשביל עצמם לגרמיה: ביהל אור ע' תרחצ כ' דכאן משמע שהם בבחי' לגרמי' ושם משמע שנקראו נדיבים, ומתרץ ”דלק"מ שנדיבות זו של היצה"ר והקליפות הוא לגרמי' שעי"ז ממשיך לו חיות ויניקה כו'". באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעא יש הג"ה לכאן.

שמבקשים הכל בשביל עצמם לגרמי': ראה ת"ז ת"ו.

כמ"ש בגמרא: ע' חולין (פח, א) במתני'. ושם (פח, ב). ובתוד"ה אלא. וע"ע טוש"ע יו"ד (סוס"י כח). [כ].

ומעשה אבות הוא פעולה לבנים: ראה ב"ר ע, ו.

הן בעוון חוללתי: תהלים נא, ז.

שו"ה ובחטא — מן תאוה: באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעב יש הג"ה לכאן.

ואהבת: דברים ו, ה.

כלל ופרט: באוה"ת פ' מסעי שם נמצא הג"ה לכאן.

ועתה ישראל מה ה' אלקיך: שם י, יב.

וארז"ל א"ת מה אלא מאה: מנחות מג, ב. תוד"ה שואל ב' הקונטרס. והובא בזח"ב קכז, א [כ]. [זח"ג קעט, א. רנד, א]. ראה תניא רבתי בתחלתו. שו"ע אדה"ז או"ח סי' מ"ו ס"א. וראה גם בהנסמן באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקסה.

בא"י היינו נוכח: באוה"ת פ' מסעי שם נמצא הג"ה לכאן.

ובמחשבה אחת ברא את כל העולם: זח"ב כ, א.

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

וקדושים בכ"י יהללוך סלה: נוסח התפלה.

סלה לאין קץ: ראה עירובין נד, א.

מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

ות"ח אין להם מנוחה: סוף ברכות. וש"נ.

אלף אלפים . . מספר: חגיגה יג, סע"ב.

הכל כלא חשיב קמי' ית': זח"א יא, ב.

אשר קדשנו בלשון נסתר: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'ש"ת ע' 148.

וע"י המצות שהם רצון העליון: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג ח"א ע' עדר.

שבחרו רז"ל: ברכות (ו, א-ב. ז, א-ב). ב"מ (פו, א). [כ].

בד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע: לקו"ת פ' תזריע כב, ג.

סוף מעשה במח' תחלה: פיוט לכה דודי.

צחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.

לויתן זה יצרת: תהלים קד, כו.

לויתן ל' התחברות: ראה בראשית כט, לד. אוה"ת תולדות קנו, א.

פ' פינחס בד"ה צו: לעיל עז, ג. בסה"מ תרל"ג ע' ערה מבאר ענין השחוק.

אל תהי ברכת הדיוט קלה: ברכות ז, א. מגילה טו, א. נתבאר באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעו.

נק' מלין דהדיוטא: ראה זח"ג קמט, ב.

בד"ה ושאבתם מים: לקמן לקו"ת סוכות עט, ב.

בכל מאדך בכל ממונך: ברכות פ"ט, מ"ה. זח"ג רסז, א.

טוב זה יצ"ט: ק"ר ג, יא, ג. ילקוט שמעוני בראשית רמז טז. [כ]. ראה גם זח"ב סח, ב. מצוין לעיל פ' חקת סב, א.

חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

חלק — מוגבלת: על"ק בדרושים לר"ה (סב, ד). [כ].

נהפכת ממרירו למיתקא: ראה זח"א ד, א. ובכ"מ.

צדקה תרומם: משלי יד, לד.

משים עצמו כשיריים: ר"ה יז, ריש ע"ב.

מה היינו בחי' ביטול לעשות מיש אין: מובא בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' עט. ובאוה"ת בראשית-א דף קכא, ב.

וכמ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א: נתבאר באוה"ת פ' שמות ע' פב. אוה"ת נ"ך-ב ע' א'מז.

איזהו שוטה המאבד: חגיגה ד, א בשינוי הלשון מכאן. [כ]. באוה"ת בראשית-ב דף שצ, א מציין לאו"ת מהמגיד ”שמאבד בחי' הארת שם מ"ה שבו". ראה לעיל פ' פנחס עו, ב. וראה בד"ה ועתה ישראל תשל"ז (נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' של) הערה 52 והערה 53.

נק' רמ"ח אברים: ראה ת"ז ת"ל.

ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

ויתר הקב"ה: ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. פתיח' איכ"ר, ב. על"ק (צב, סע"ג). וש"נ. [כ].

אברים הפנימים ונקיבתם במשהו: חולין רפ"ג. וראה רש"י שם.

ודברת בם: דברים ו, ז. וראה ברכות כא, א.

עוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו.

על שלא ברכו בתורה תחלה: ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה נדרים פא, א.

פי' ברכו . . היינו המשכת אוא"ס בתוך התורה: ראה לקמן פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ע' רנג.

שיהי' גילוי אלקות בב' חללי הלב: מכאן עד תי' ”להיות מזה מרירות גשמיים" מובא בשרש מצות התפלה פרק מב, עם הוספות והגהות.

ימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.

וכי בשביל זה ירדה נשמתו בעוה"ז כו': בשרש מצות התפלה שם מוסיף הג"ה ”(שהיתה עומדת לפני ה' וירדה בגוף ירידה צורך עלי' ע"י אתכפיא ואתהפכא והי' ראוי להיות כל מגמתו ותשוקתו בזה לאשתאבא כו' ונהפוך הוא שכל תשוקתו וחפצו בעניני עוה"ז)". ע"ש.

ישראל ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב. ראה הוספה בשרש מצות התפלה שם דף קמ, א.

וזהו בבינונים . . וכמ"כ בצדיקים: ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תנה שבכל לבבך ובכל נפשך הוא בצדיקים.

הנשמות . . שעלו במח': ב"ר רפ"א.

לעשות ולתקן שעי"ז יהי' העלייה הגדולה: ראה אוה"ת דברים ע' כו.

חותמו של הקב"ה אמת: שבת נה, א. ראה אוה"ת נ"ך-א ע' שדמ.

כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

שמו גימטריא רצון: פע"ח (ש' הק"ש ספכ"ח). וע"ל פקודי (ז, רע"ד). [כ]. לעיל (בהר) מג, א.

משה שושבינא דמלכא ואהרן . . דמטרוניתא: זח"ג כ, א. נג, א. ערה, ב.

אהרן הי' מניף הלוים: במדבר ח, יא.

בהעלותך את הנרות: שם ח, ב.

נשמת אדם קרוי' נר ה': משלי כ, כז.

ולכן ויכתוב משה: באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעב יש הג"ה לכאן.