Sources and References on Likkutei Torah, Masei

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

פותח את ידיך: תהלים קמה, טז.

ע"פ חכלילי: תו"א פ' ויחי.

וע"פ מי מנה: לעיל בפ' בלק.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

בד"ה בחדש השלישי: תו"א סז, א ואילך.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל צא, א.

לב האבן: יחזקאל יא, יט.

ביאור עוד לענין מוצאיהם: בכמה מקומות באוה"ת מציין לד"ה זה: ביאור שני דאלה מסעי תקע"א. (אוה"ת ויקרא-ב ע' תקד). קטע ממאמר זה מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקכד ואילך עם הגהות אחדות.

הנה א"ק נקרא אדם דבריאה: בענין ג' בחי' אדם, ראה באוה"ת בלק ע' תתקסב ואילך. אוה"ת ענינים ערך א"ק. ויקרא-ב ע' תקו. שרש מצות התפלה פרק כח. ובכ"ד.

א"ק נקרא אדם דבריאה: ע"ד אדם דבי"ע זה ראה בת"ז תי' סט (קיד, א) ותי' ע' (קיט, א. קלב, א). וראה בע"ח ש"ג פ"א דא"ק נק' אדם דבריאה — כמ"ש בפנים [בסה"מ תש"ח ע' 113] כ"ה בלקו"ת פ' מסעי ד"ה ביאור עוד לענין מוצאיהם, ונתבאר בכ"מ ומהם בד"ה ג' בחי' אדם [נדפס באוה"ת ענינים ערך א"ק]. בעבר הנהר תרנ"ז. אין עומדין להתפלל תרס"ז. — ב' דעות באיזה בחי' בא"ק מדבר ראה בד"ה החדש הזה תרס"ו. — ומ"ש בעמק המלך שער א"ק סתימאה פ"ח, מדבר בבי"ע שבא"ק, ויש לעיין במ"ש שער עולם הבריאה פ"ג — בדרוש ג' בחי' אדם מבואר דמ"ש דאצי' הוא אדם דעשי' גם בי"ע (דפרטיות) בכלל. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 113.

או ע"י: באוה"ת ויקרא א'תקו: שהוא בחי' ע"י.

ובחי' אצילות אינו אלא בחי' אור אין סוף: ראה אוה"ת ענינים ע' שטז.

ע"פ ואלה המשפטים: תו"א עו, ב.

עד שלא נבה"ע: פדר"א פ"ג. וע' לעיל פ' בהר מא, ג. מג, ב ובמ"מ לשם. נא, ד. [כ].

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ובד"ה וירא ישראל: תו"א סא, ד.

בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א במג"א.

יהי אור ויהי אור: בראשית א, ג.

באופן אחר קצת: ראה גם תו"א מ, א.

ע"פ למנצח על השמינית: לקו"ת פ' תזריע כא, א.

קוצו העליון ואח"כ גוף היו"ד: ראה משנת חסידים מס' תיקון תפילין פ"א מ"ו. פ"ב מ"א בנוגע לכתיבת השם.

ועיין בפי' הרמ"ז: ראה לעיל פ' קדושים ל, ג.

הי' מרגלא בפה קדוש המגיד נ"ע: ראה ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' רנט. וכן הלשון באוה"ת ענינים ע' פד ”כן אמר רבינו הגדול נ"ע בשם הרב המגיד דמעזריטש נ"ע שהי' מרגלא בפומי' דבחי' א"ק הוא אור כללי, וכן מצאתי גם כן בפירוש לתלמיד ר' ישראל סרוג תלמיד האריז"ל". ראה גם מצות האמנת אלקות נח, ב.

קורא הדורות מראש: ישעי' מא, ד.

ע"פ מ"ש במ"ח: ראה גם המשך תער"ב ח"א פרק קסז. ח"ג ע' א'שצא.

דא"ק הוא סוד האריך: ראה ד"ה בסוכות תשבו תרס"ד. המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' שלו ואילך.

מלשון דארי דארי: ביצה (טו, סע"ב). מגילה (יב, א), שם אי' ”דרי" בלא ”א". [כ].

נק' בני בנים כמ"ש במ"א: ראה לקמן שה"ש מו, ב.

בע"ח שער ח' פרק ה': בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו ש"ט וגם לא פ"ה רק רפ"ו, יעו"ש. [כ].

לעיל בביאור ע"פ שחורה אני: הכוונה להנדפס להלן שה"ש ז, ד.

בביאור ע"פ את שבתותי: לעיל פ' בהר מד, ד.

ע"פ ואכלתם אכול: לעיל פ' צו ז, ג.

דכמו שמל' דאצילות: ראה ד"ה צאינה וראינה תרנ"ד (ע' רצט): ולפמ"ש בלקו"ת פ' מסעי בהביאור דמוצאיהם למסעיהם דראשית גילוי הקו הוא בחי' מל' דאצי' דכללות, וכ"ה ממ"ש בע"ח שער שבירת הכלים פ"ה שיש כדוגמת עתיק לעילא מגולגלתא דא"ק, ע"ש.

עשר ולא אחד עשר: בס"י ועל"ק שה"ש י, ב. [כ].

אנת הוא חד: ת"ז בהקדמה יז, א.

בביאור ע"פ ראיתי: לעיל פ' בהעלותך לו, א.

מבואר בע"ח: ע"ל תזריע (כא, ג). וע"ע בתו"א ביאור ע"פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. ובאגה"ק (סי' כ) ד"ה איהו וחיוהי. [כ].

ויהי בנסוע . . ובנחה יאמר: במדבר י, לה-לו.

באדר"ז (דרפ"ח ע"ב): נזכר גם לעיל פ' חקת נו, ב.

והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

הלוים נושאים את המשכן: ראה במדבר א, נ.

הלוים ג"כ שומרים המקדש: מדות פ"א, מ"א.

בדרוש פורים . . חייב אינש: תו"א צה, ג ואילך.

הלוים ג"כ שומרים . . בכ"א מקומות: מדות פ"א, מ"א.

הזר הקרב יומת כו': במדבר א, נא. תי' ”כו'" צ"ע שהרי זה סוף פסוק.

ושמו איש איש על עבודתו: במדבר ד, יט, ושם אי' ”אותם". [כ].

מקריבים ב' כבשים תמידים ליום: שם כח, ג.

והכשבים הפריד יעקב: בראשית ל, מ.

שער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

ומבואר במ"א . . תנופת שתי הכבשים בחג השבועות: לעיל לקו"ת פ' אמור (לט, א).

בד"ה מקושש: לעיל פ' שלח מב, ג.

חכם אינו מדבר בפני מי שגדול: אבות פ"ה, מ"ז.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

אשר יצר את האדם בחכמה: ברכות ס, ב.

ולאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

משה שושבינא דמלכא: זח"ג כ, א. ערה, ב.

תתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח ש' יח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב. מא"א אות מ סנ"ט.